בני הצעיר עומד להינשא בקרוב אך לצערי הוא לא מתכוון להזמין את אביו (בעלי) לחתונה. לפני מספר שנים הם רבו ומאז הם לא מדברים. בעלי ניסה להשלים עם בננו במספר הזדמנויות, אך לצערי הוא עומד על שלו ומסרב. אני במצוקה, מה אפשר לעשות?
״מכיוון שהיחסים שלך עם בנך טובים, אני מציע שתיקחי אותו לשיחה ותנסי להסביר לו מהן ההשלכות שלהן הוא גורם בכך שהוא לא מזמין את אביו. תסבירי לו שאת תגיעי לחתונה בכל מקרה ובכל מחיר, אבל במידה שאביו לא יגיע הדבר ייצור קרע בינך לבינו. תגידי לו שכרגע את במצב מאוד בעייתי ותשאלי באילו תנאים אפשר לסדר שאביו כן יגיע לאירוע בלי שהוא יצטרך לפגוש אותו".
"חשוב שתבהירי לו שהוא עושה את זה בשבילך, אולי אם הוא יסתכל על זה דרך עינייך יש סיכוי שהוא יחשוב על זה שוב וינסה למצוא פתרון שטוב לכולכם. תדגישי בפניו שאת זו שצריכה את עזרתו ושאת לא מדברת בשמו של בעלך. מדובר במצב מאוד מורכב, ולכן יש לטפל בו באופן הדרגתי. נכון שבעלך יכול להיעלב, אבל בואי נטפל דבר ראשון במצוקה שלך, אחר כך נטפל באב".
אני פנסיונרית בת 60, מעוניינת לפתוח בקריירה שנייה של עיתונות. בצעירותי עסקתי קצת בכתיבה, וכיום הייתי רוצה לקבל טור באחד העיתונים המובילים. הייתי רוצה לבטא את קולו של העם ולהתעסק בעניינים הבוערים שעומדים על סדר היום. האם עלי לכתוב כתבת פיילוט ולשלוח אותה לכל העיתונים או שמא עלי לפנות לעיתון אחד ולהציע את עצמי. אני יודעת שהזמנים השתנו, ולכן אני מבקשת את עצתך. מה דעתך?
"לפני הכל חשוב שתביני שכיום העיתונות הכתובה נמצאת במצב של דעיכה. רוב האנשים קוראים היום כתבות באינטרנט ולא בעיתונות המודפסת, והאפשרויות ברשת הן הרבה יותר גדולות. אני חושב שאת צריכה להתחיל במדיום הזה. נכון, זה יכול לקחת אותך למקום קצת אחר ולבנייה איטית, אבל הסיכויים שתצליחי בדרך הזאת הם יותר גבוהים".
"יש היום בלוגים עצמאיים שנקראים יותר מכתבות בעיתונים, את יכולה לפתוח לך בלוג עצמאי באחת הפלטפורמות החינמיות שיש ולהתחיל ליצור לעצמך בסיס קוראים. תחברי את חברייך, את חבריהם וכך הלאה. כך תיצרי רשת רחבה של קוראים ותגדילי לאט לאט את המעגל. עם הזמן תוכלי ליצור מצב שבו אלפים קוראים את מה שאת כותבת, וכשאת מגיעה למצב כזה הרבה יותר קל לפנות לאחת מהפלטפורמות הגדולות.
"בנוסף, אני מציע לך למתג את עצמך ולבדל את עצמך מכותבים אחרים. את יכולה למתג את עצמך כסבתא בועטת, לכתוב מזווית של 'אז והיום', ודרך ההשוואה הזאת לתת הסתכלות שונה על הדברים. עם מיתוג נכון ואחרי שצברת קהל קוראים תוכלי לפלס את דרכך למעלה״.
אני בפרק ב׳ לחיי, נמצא בזוגיות כבר מזה 3.5 שנים. במהלך פרק הזמן שאנחנו ביחד, לי ולזוגתי היו הרבה ויכוחים מרים וקשים והתנצחויות. אני מנסה לתת לה את מלוא תשומת הלב, אבל היא לא מתנהגת אלי באותו אופן. אם אני לדוגמה לא מרגיש טוב, היא לא כל כך מתייחסת לעניין, ומדי פעם היא אפילו מתנהגת כאילו היא סובלת מזה. מה דעתך?
"המחלה הקשה ביותר בכל מערכת יחסים היא הציפייה שהאדם שלידנו יתנהג או יגיב בדיוק כפי שאנו היינו מגיבים באותן הנסיבות. כאשר אתה רואה אדם שכואב לו, אז תגובתך היא אמפתיה וחיבוק, בעוד זוגתך, תחת אותן הנסיבות, לא מסוגלת לסבול את זה, קשה לה מאוד ולכן היא מגיבה אחרת מכפי שאתה מגיב. כשזה קורה אתה מתאכזב ממנה, נוהג כלפיה בשיפוטיות, ומשדר לה שהתנהגותה אינה אנושית ואינה ערכית. סביר להניח שכל זה מרחיק אותה ממך וגורם לה להתבצר בעמדתה".
עליך להיכנס רגע לנעליה בניסיון להבין מה הן הסיבות שקשה לה להתמודד עם כאב, ייתכן שהיא לא מסוגלת להתמודד עם סיטואציות כאלו בגלל משקעים מעברה. יש לך שתי אפשרויות: האחת היא לסיים את מערכת היחסים הזאת, והשנייה היא לעשות חושבים עם עצמך ולבדוק כמה מערכת היחסים עם זוגתך חשובה לך. במידה שאתה מגיע למסקנה שאתה רוצה לשמר את הזוגיות הזו, תנסה לשנות את אופן החשיבה שלך; עליך להסתכל על ההתנהגות שלה במצבים כאלה כעל סוג של מגבלה שיש לזוגתך, ואת המגבלה הזו ביכולתך לפתור על ידי שינוי הגישה שלך ועל ידי תגובה שונה מכפי שהגבת עד היום. לדעתי זוגתך פשוט לא יודעת איך להתמודד עם כאב. אני בטוח שהיא הייתה רוצה להיות מסוגלת להכיל, להיות קלילה יותר, ולתת חיבוק - והיא פשוט לא יודעת איך. יש לה מגבלה אמיתית".