יש לי בעיה שאני לא יודעת להגדיר והיא מלווה אותי כבר תקופה ארוכה: כשאני בלחץ אני בודקת שוב ושוב שדלת הבית סגורה. זה ממש משגע אותי. כשאני יוצאת מהבית לעבודה אני תמיד חוזרת לבדוק שנעלתי את הדלת וכשאני הולכת לישון אני קמה כמה פעמיים לוודא שהבית נעול. אני לא יודעת אם זו בעיה או סתם מטרד, אבל זה הפך להיות חלק בלתי נפרד משגרת יומי. מה עלי לעשות?
״התופעה שאת מתארת היא מוכרת וידועה, זאת אובססיה שמנהלת הרבה אנשים ולא פשוט לחיות איתה, והיא נקראת התנהגות כפייתית־אובססיבית. לעתים התנהגות כפייתית מהסוג הזה מתחילה מאיזושהי חרדה או טראומה שקרתה בילדות, יכול להיות לדוגמה שמתישהו במהלך חייך דלת ביתך לא הייתה סגורה היטב ומישהו לא רצוי נכנס לתוך הבית".
"הבעיה הזאת יכולה בדרך כלל לקבל את המענה הטוב ביותר על ידי טיפול פסיכולוגי והתנהגותי ביחד, כלומר לא רק טיפול תרופתי אלא שיחות ושינוי התנהגות. לוקח זמן לשנות את דפוס ההתנהגות הזה, אבל אם הנושא מציק לך, וחשוב לך לטפל בבעיה, אז הייתי ממליץ לך לפנות לרופאת המשפחה או להגיע לגורם מקצועי שיוכל לעזור לך בתחום הזה. יש היום טיפולים שמאוד עוזרים לרפא התנהגות כפייתית. אל תהססי, פני לקבל עזרה כדי לשפר את איכות חייך״.
זוגתי מעשנת גראס כבר המון שנים, מאז שאני מכיר אותה ועוד הרבה לפני. מכיוון שאנחנו מנסים להיכנס להריון, היא החליטה לעשות מאמץ ולהפסיק לעשן גראס לחלוטין. לאחרונה היא החלה להתלונן על תופעות לוואי ואני לא יודע איך להתייחס לזה. היא אומרת שהיא רואה צבעים, שיש לה ירידה במצב הרוח, הפרעות בשינה והיא מזיעה ולא מרוכ־ זת. בין היתר היא סובלת מתופעות של חרדה. האם התופעות האלו מוכרות והאם יש סיכוי שהן יחלפו?
״כל חומר כימי שנכנס לגוף משפיע עליו. חומרים שהם פסיכו-אקטיביים שנכנסים למוח מייצרים שם נתיבים חדשים שלא היו שם קודם. העניין הוא שנתיב כזה שנוצר לאורך זמן הולך להשתכן אצלנו ולגור כמו מסלול. בוא ונדמה את הנושא לשדה בר. אם אתה מחליט לעשות קיצור דרך ואתה הולך במסלול מסוים, בפעם הבאה שתצטרך לבחור מסלול כבר יהיה לך יותר קל לבחור את הנתיב הזה, כי כבר דרכו בו. ואם ילכו שם מאות אנשים, הדרך הזאת תהפוך לכביש ועם קצת זמן היא תהפוך לאוטוסטרדה".
"לכן אנחנו צריכים לקחת בחשבון כל דבר שאנחנו עושים ומשפיע על המוח שלנו. בהחלט יש אנשים שגם אחרי שהם הפסיקו לצרוך סמים חווים תופעות ותסמינים שונים כמו להיות בהיי או לראות מראות דמיוניים. אם לבת זוגך יש היסטוריה כזו, זה עשוי ללוות אתכם ובהחלט עשוי להיות חלק מחייכם. ההמלצה שלי היא שתהיה שם לצדה, תזכיר לה לא לגעת בחומרים האלה יותר ותתמוך בה. לצערי, התופעות האלו יהיו חלק מהחיים שלכם״.
אני נמצאת בתהליך גמילה ארוך שנמשך כבר שלוש שנים. הפסקתי בבת אחת לעשן, לאכול ג׳אנק פוד ולשתות שתייה מתוקה. זה נורא קשה לי ואני לא מאמינה שאצליח להימנע מכל ההרגלים הללו כל החיים. האם יש שילוב ראוי כלשהו שאמור להקל על תהליך הגמילה או שצריך להפסיק לחלוטין עם כל ההרגלים המזיקים?
״את מתארת פה תהליך ארוך של שלוש שנים, אבל בעצם ברגע מסוים קיבלת איזושהי החלטה והוצאת מתוך החיים שלך סוכר, אוכל זבל והפסקת לעשן. מחקרים אמריקאיים הוכיחו שבדרך כלל לא כדאי לעשות גמילה אחת גדולה מכמה דברים בבת אחת. כלומר, אם מפסיקים לעשן כדאי במשך תקופה מסוימת לתת לגוף להתרגל ולראות שההתנהגות מסתגלת לשינוי, כי זו לא רק התמכרות כימית אלא גם עניין של הרגלים והתניות.
לפי המחקרים הנ״ל, רצוי להיגמל מהרגל מסוים ולעבור אחר כך הלאה, לדבר הבא, כי חוץ מהגמילה הכימית יש את הפן הפסיכולוגי, ובדרך כלל מאוד קשה לעשות בבת אחת את כל השינויים האלה והגוף עובר איזושהי טלטלה. מצד שני, כדאי להכניס התניה חיובית וטובה ואת ההתנהגות הפוגעת להחליף בהתנהגות בריאה. לדוגמה, אם למשל את רוצה לעשן, תצאי לריצה קלה או תאכלי ירק. אם הצלחת לשמר את הגמילה כבר שלוש שנים, לדעתי כבר ניצחת ואין שום סיבה לחזור לאחור. זה תלוי רק בך אם תצליחי לשמר את זה לכל החיים. עשית צעד אחד גדול ומצוין ואני חושב שאם את מצליחה להימנע מההרגלים המזיקים הללו תמשיכי לנהוג באותו אופן. כל הכבוד לך״.
ערכה: ליאת מלכא בלכטובסקי. מתוך תוכניתו של אהוד אברהמסון, כל יום שישי ב־06:00 ב׳׳רדיו ללא הפסקה"