כשפרופ' משה ענבר חזר בשבוע שעבר לארץ מהוועידה השנתית של האיגוד האמריקאי לאונוקולגיה בשיקגו, הוא תהה לרגע אם השתתף בטעות בכנס הלא נכון.
הידיעות הנלהבות על ה״קוקטייל״, טיפול משולב של שתי תרופות, שמציג הצלחה חסרת תקדים בטיפול בסרטן, מילאו את הכותרות בכל העיתונים והערוצים, אך לדבריו תמונת המצב שהוצגה בכנס עצמו הייתה הרבה פחות זוהרת.
״נוצרה הרבה מהומה על לא מאומה״, אומר פרופ' ענבר, שמכהן כמנהל המערך האונקולוגי בבית החולים איכילוב, ״המומחים פה בארץ יצאו מגדרם מרוב התלהבות, ונוצרה אשליה כאילו כל המטופלים הולכים עכשיו להירפא. אבל מדובר בהפרזה גדולה. בינתיים הוכח שהשילוב הזה יכול לעזור למחלה אחת, מלנומה" (סרטן העור).
״כיום בישראל יש 200 חולים בלבד שחולים בסוג הסרטן הזה ופיתחו גרורות, רק הם מיועדים לשילוב הזה ויכולים להפיק ממנו תקווה, למרות שגם עבורם עוד ידוע רק שיעריך את חייהם, ולא ידוע אם יצליח להביא לריפוי. לגבי כל סוגי הסרטן האחרים עדיין אין מידע מאוד מעודד, השילוב אומנם בשלבי ניסוי ראשוניים גם בסוגי סרטן נוספים - כמו ריאה, ראש צוואר, שלפוחית השתן, קיבה וסרטן שד אלים - אבל בכולם, בקרב פחות מאחד מכל חמישה חולים, נרשם שיפור, הישג בינוני ביחס לעלות הגבוהה של התרופות האלו״.
העלויות הכספיות מוערכות ביותר ממיליון שקלים. עלותה של מנה מהתרופה הראשונה בשילוב, שאותה יש ליטול כל שלושה שבועות, היא כ־50 אלף שקל. את התרופה השנייה לוקחים פעם אחת, אך מחירה רבע מיליון שקלים. במלנומה כל אחת מהתרופות נמצאת בסל המסובסד על ידי המדינה, אך עדיין לא השילוב של שתיהן, כך שהחולים נדרשים לשלם ״רק״ כמה מאות אלפי שקלים. עבור שאר סוגי הסרטן אין כלל מימון של התרופות בארץ. פרופ' ענבר מספר כי מאז הפרסומים חולים רבים מפעילים לחצים לקבל מרשם לתרופה, ומנסים לגייס את הסכומים הגדולים, אף על פי שאין הוכחה שתהיה לכך תועלת.
״הפיוז עלה לי סופית כשלפני כמה ימים נסעתי במכונית שלי ושמעתי את אחת מתוכניות הרדיו״, הוא אומר. ״עלתה לשידור צעירה עם סרטן שחלה,שפנתה לציבור בקריאה נרגשת שיתרמו לה שני מיליון שקל, כי הרופאים שלה אמרו לה שיש תרופה אימונולוגית שתציל את חייה. מה שהחולה לא הזכירה היא שהתרופה הזו נוסתה על 40 חולות, ולא נרשמה שום תגובה מוצלחת.
״אם רופא באמת המליץ על דבר כזה, צריך לשלוח אותו ללמוד שוב את המקצוע, אבל אני בספק אם זה מה שבאמת קרה. לפעמים החולים, שצמאים לכל תקווה, שומעים מה שהם רוצים. מאז הפרסום, הרופאים שלי לא עומדים בלחץ, חולים מגיעים ומבקשים את הטיפול האימונולוגי, בלי לדעת בכלל על מה הם מדברים. הכניסו אשליות לראשים של האנשים, וזה גורם להוצאה כספית כבדה, שלא ברור אם תשיג דבר״.
פרופ' משה ענבר. צילום: ללא
התקווה היחידה
קרלוס פרמינגר (59) חלה במלנומה לפני שנתיים וחצי. הוא נותח ונראה היה שהצליח לנצח את הסרטן, אבל מספר חודשים לאחר מכן המחלה חזרה עם גרורות.
״זיהו אצלי את הסרטן מתחת לעור״, הוא מספר, ״אחרי הניתוח היו כמה חודשים של שקט, אבל בגלל שזה היה מאוד עמוק ציפו שזה עוד יחזור. בהתחלה אמרו לי שהכל תקין, ושאחזור לביקורת עוד שלושה חודשים, כי כרגע, למרות החשש, אי אפשר לעשות כלום. בפעם הבאה שחזרתי כבר הייתי בהידרדרות״.
בשיבא תל השומר הציעו לפרמינגר להצטרף לניסוי, ולהיות בין החולים הראשונים שיקבלו את שילוב התרופות, שלימים הוגדר כבשורה.
״מיד הסכמתי, כי הבנתי שזו התקווה היחידה שלי״, הוא אומר, ״אבל התברר שמדובר בתהליך לא פשוט בכלל. אחת התרופות עשתה לי לא טוב וגרמה לתופעות לוואי חמורות מאוד. הכבד שלי הפסיק לתפקד. בבדיקות הדם שעשו לי לעתים תכופות במסגרת המחקר, המדדים היו גרועים מאוד, ואמרו שאם אמשיך, יש חשש שאאבד אותו. אז החליטו שחייבים להוציא אותי מהמחקר ולהפסיק לתת לי את התרופה, כי זה עלול להיות מסוכן״.
לסיפור של פרמינגר מסתמן כרגע סוף טוב. בחודשים שכן הספיק לקבל את התרופה, לפני שעצרו את השתתפותו בניסוי, נרשם שיפור. כבר יותר משנה הוא נקי מסרטן. ״הספקתי לקבל את שתי התרופות לפרק זמן מסוים, וזה כנראה כן הוביל לשיפור. היום אין לי גרורות. היה לי מזל שהצלחתי להחזיק בניסוי במשך ארבעה חודשים, שמעתי על כאלה שתופעות הלוואי הקשות הופיעו אצלם הרבה יותר מוקדם. אם היו עוצרים את זה לפני, יכול להיות שכבר לא הייתי כאן. עכשיו אני בסדר גמור, המעקב עוד נמשך כי הסרטן עלול להופיע כמה שנים אחרי, אבל בינתיים עבר כבר זמן והוא לא חזר״.
״יש בעיה עם הרעילות של השילוב הזה״, מודה ד״ר רענן ברגר, מנהל המערך האונקולוגי בשיבא. ״נאלצנו להוציא מספר גדול של חולים מהניסוי משום שלא הגיבו טוב לתרופות. תופעות הלוואי קשות מאוד - רעילות כבדית וריאתית, שלשולים קשים, ובחלק מהמקרים זה עלול לסכן חיים. יש חולים שבאמת אין עבורם ברירה אחרת, והוכח שזה מה שיכול לתת להם סיכוי לנסיגת המחלה, ואז זה שווה את הסיכון, אבל אי אפשר פשוט לתת את הטיפול לכל חולה בסוג סרטן, שלא הוכח שהתרופה תסייע לו לאור ההשלכות. אנחנו מוצפים בפניות של חולים בשבוע האחרון. בינתיים הטיפול ניתן אצלנו ובהדסה. אנשים מגיעים ממרכזים אחרים ומבקשים לעבור, מטופלים חושבים שיחלימו מחר בבוקר ומפעילים לחצים אדירים לקבל את המרשם. קשה לעמוד מולם, אבל אי אפשר להיכנע כשאני לא יודע אם התרופה תתאים להם, וכן יודע למה היא עלולה לגרום".
המידע צריך להבשיל
הדברים מפתיעים במיוחד כשהם מגיעים מד״ר ברגר, משום שעמיתו פרופ' יעקב שכטר, מנהל מכון אלה לטיפול במלנומה בשיבא, היה חוקר בניסוי, ובמהלך השתתפותו בכנס בשיקגו סיפק רבות מההצהרות הדרמטיות שנשמעו.
״הבשורה היא שהטיפול בסרטן עוזב את הכימותרפיה והטיפולים הביולוגיים, והפלטפורמה תהיה טיפול במערכת החיסון״, הוא הכריז בפני העיתונאים ואף אמר כי הוא מאמין ש״המהפכה במלנומה הולכת להתרחש בכל שאר הגידולים״.
בכל זאת, ד״ר ברגר מרגיש צורך לסייג: ״ללא ספק מדובר בהתקדמות משמעותית, וכבודה במקומה מונח, אבל מכאן ועד לומר שזה ימחוק את הכימותרפיה? בואו נירגע. יש תקווה גדולה, אבל הציגו את זה כאילו פתרנו את הבעיה, וזה לא נכון עבור חלק גדול מהמטופלים. צריך לזכור גם שמטופלים המשתתפים במחקרים הם אידיאליים. לא כל אחד מתקבל, חולים מבוגרים מדי או חולים מדי נשארים בחוץ, כמו בכל מחקר, וזה מעוות את התוצאות. במציאות יש הרבה אנשים לא בריאים מלבד הסרטן, שזה לא בהכרח יתאים להם. בפועל אצלנו בניסויים בשיבא, התוצאות שנרשמו היו 20% פחות מאלו שהתקבלו בניסוי. זה עזר רק לשליש מהחולים במלנומה, ובסוגי הסרטן האחרים האחוזים היו נמוכים בהרבה״.
ד״ר רוני שפירא, רופאה בכירה במכון האונקלוגי אלה, מאזנת גם היא: ״אני מטפלת בתרופות האלה וכן שותפה להתלהבות, אבל חושבת שצריך לבקר אותה. אי אפשר להחליט שהנה הגיעה תרופת הקסם לכל החולים. צריך זהירות, להעריך כל מצב לגופו ולהחליט למי התרופה מתאימה. וגם עבור מי שנראה לנו שכן, אנחנו נותנים את המידע, אבל אם חולה לא מתקבל למחקר, הוא צריך לחשוב גם על השיקול הכלכלי ולהחליט אם זה מתאים לו״. לדבריה, רק בעוד מספר שנים, לאחר שהמחקר בנושא יהיה מתקדם יותר, יהיה ניתן להכריע עד כמה רחבה הבשורה וכמה חולים היא תציל. ״הכיוון הזה של הפעלת מערכת החיסון במסגרת הטיפול הוא בהכרח פריצת דרך, אבל המידע עוד צריך להבשיל״, היא אומרת. ״במהלך השנים נקבל מידע לגבי מחלות נוספות, אולי יימצאו שינויים מסוימים שאפשר לערוך בשילובי התרופות, כך שישיגו יעילות גבוהה יותר בקרב סוגי הסרטן האחרים. יום אחד כשיהיה לנו מספיק ידע, אני מקווה שזה יהיה כלי חשוב בטיפול בגידולים רבים״.