בשנתיים האחרונות יצא לי לעזור להמון חברים טובים לפנות מחסנים. בכל פעם שאני מפנה מחסן אני נהיה נורא עצוב, אני מבין שיש שם משהו רגשי אבל אני לא מבין עדיין מאיפה הרגש הזה נובע. אני מרגיש שאני לא מצליח לפרק את הסיטואציה ולרדת לשורשים שלה. איך אני יכול לזהות איזה רגש אני צריך לפרק?
״לפרק מחסן זה אומר להתפשט. יש אנשים שהם רזים ויש בתוכם רגשות כל כך כואבים שהם לא מצליחים להוציא החוצה. אתה הופך להיות עצוב כי אתה מבין שאתה צריך לפרק ולסלק מעליך כל כך הרבה רגשות, וזה כואב כי כנראה אתה עדיין לא זיהית אותם. טמונים בתוכך רגשות שמפריעים לך להתבגר כגבר. גם ייעוד הוא סוג של מחסן, כי אנחנו חשבנו שנתפתח בצורה מסוימת ואף על פי שלמדנו משהו מסוים, פתאום מתברר שאנחנו צריכים למצוא ייעוד אחר שקשה לנו להשיג. יכול להיות שהמחסן שלך הוא פחד ממה שנועדת להיות ונראה לך שאתה לא יכול לעלות במדרגות האלה כרגע. רגשות זה לא דבר שאפשר לכמת, וההתעסקות בהם היא תהליך פנימי עמוק של הבנה ועניין של ניסוי וטעייה. אם אכן יש לך פחד מהייעוד שלך, אתה צריך להיות עם אנשים שבונים את הייעוד שלהם עכשיו ולראות איך הם עושים זאת. כך תיחשף למשברים שלהם ולתקווה שלהם ותחווה את השמחה שהם חווים כאשר הם מצליחים לעשות משהו ולא לפחד ממנו. כשחווים את הדברים הללו מהמקום הזה אז מצלמים פילם חדש״.
מדי יום יש לי הרבה התעסקות עם אוכל וסיגריות, ואני חוששת שההתעסקות הזאת נועדה לכסות על חרדה כלשהי. האם ייתכן שיש חוויות טראומטיות בעברי שמשפיעות עלי בהווה?
״בדרך כלל דברים שאנו לא מצליחים לפתור קשורים להטבעה מהעבר. את לא מצליחה לקבל תשובות פנימיות אמיתיות, ואת משתמשת בהסחות דעת בשביל לסתום את הפחדים האלה. ההתמכרות הזאת לסיגריות ואוכל נובעת מאיזושהי טראומה או קושי שחווית בגיל 15. את פתרת את הקושי הזה ברבדים מסוימים, והעובדה שנישאת היא חלק מהפתרון. יש כמה רבדים של זוגיות ובהם זיווג וגמילה מתוך זוגיות. יש זוגיות שדרכה אני נגמל מכל מיני חלקים לא טובים שבי, ויש זוגיות עם אדם שממלא אותי לחלוטין. נראה שאת בחרת בן זוג שרק המגע שלו מצליח לגמול אותך מהרבה הרגלים, ומרוב שאת מרגישה בריק את צריכה לגמרי לכסות את ההרגשה הזו בהמון הסחות דעת. זה מאוד כואב. בדרך כלל אנחנו בוחרים את סוג בן הזוג שלנו לפי השרשרת הדורית שלנו. מעצם העובדה שהייתה לך הסכמה להינשא בגלל אותה טראומה שעברת בגיל 15, בכל פעם שאת נפגשת עם בן זוגך את חווה הצפה של כאב, ואז את מחפשת איך לברוח. ככל שתביני את הדברים, כך תיגמלי מההרגלים שמטרידים אותך״.
אני בשלב מאוד התחלתי של הקמת חברת נדל״ן, והחלטתי להכניס שותף לעסק. בדרך כלל כשאני נכנס לשותפויות יש לי מין מחסום וחששות שנובעים מהרבה אכזבות שהיו לי בעבר. אף על פי שהשותפות עדיין טרייה, אני מרגיש שאני עושה הכל בעסק והמצב נראה לי לא תקין. אין לי אומץ לפעול לבד, אבל אני תוהה, האם נכון לי להקים עסק עם שותף?
״שותפות היא דבר מאוד עמוק, הרבה מעבר למה שאנחנו חושבים. אם תיקח את האותיות שמרכיבות את המילה 'שותף' ותהפוך את ה׳ת׳ ל׳ט', תראה שיש 'שותף', 'שוטף', ׳פושט׳ ו'פשוט'. כאשר אנחנו בוחרים שותף, אנחנו יכולים להיות חלק מהשוטף, כלומר יש שפע שהוא שוטף ואנחנו חלק ממנו, אנחנו יכולים להיות פושטים, זאת אומרת להפסיד את כל הכסף, ואנחנו יכולים להיות פשוטים, אנשים שעושים הרבה וחיים מלא כלום. אנחנו כמובן שואפים להיות שוטפים. בן אדם מגיע להיות שוטף בשותפות ככל שיש לו מספיק מיומנויות, וברגע שהשותף האחר שלו רוצה לקום וללכת הוא יכול מיד ליצור סיטואציה חיובית או על ידי מציאת שותף חדש או באמצעות ידע או כסף. אם נוצר מצב שבשותפות יש לצד אחד יותר מיומנויות או כסף ואין שוויון, אז השותפות תהיה 'פושט'. אם לשני השותפים יש אותן מיומנויות והם לא יזינו זה את זה, לא יצא מזה שום תוצר. במקרה שלך חשוב שאתה תרכוש עוד מיומנויות עסקיות, ולדעתי שווה לך בעת הזאת להיות שכיר עד שתנקה את כל פני השטח ותסיים את מה שאתה אמור לעשות בחיים שלך״.
מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, כל יום שני ב־20:00 ב"רדיו ללא הפסקה"