ההדים שעוררה בשבועות האחרונים החלטת מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה־FDA), לאסור על יצרני המזון בארצות הברית להשתמש בשומן טראנס, הם האקורדים האחרונים בהתעסקות מאסיבית בשנים האחרונות סביב הנזקים הבריאותיים שלהם גורם שומן הטראנס, שמקורו במזון מעובד.



בשבוע שעבר הכרנו לעומק את חשיבות השומן לתזונה אבל גם את הנזקים שהוא יכול לגרום לנו. השבוע נצלול אל שוק המזון הישראלי וננסה לנתח את תמונת המצב של המזונות שמשווקים לנו, באותם ההיבטים. כבר נקבע - לעומת השוק האמריקאי תמונת המצב מעודדת, אבל יש עדיין נקודות שחשוב לשים לב אליהן.



טבלה הקלורית – על מה להסתכל?


המודעות הגוברת לנושא שומן הטראנס הובילה את יצרני המזון בעולם (וגם בישראל) להתחיל לתור אחר פתרונות חלופיים. לתעשייה הייתה אפשרות להמיר את שומן הטראנס ברכיבים אחרים - במקום מרגרינה להשתמש בשמן דקלים (שכפי שהזכרנו במאמר הקודם, מורכב ברובו מחומצות שומן רוויות ולכן גורם גם הוא לנזק בריאותי). אופציה אחרת היא שימוש בשומן מוקשה חלקית בתנאים טכנולוגיים מבוקרים שיוצרים מרגרינה מופחתת שומן טראנס.



אם מסתכלים על שוק המזון שלנו המצב, כאמור, מעודד. כיום מרבית המרגרינות בישראל מכילות פחות מ־1% שומן טראנס ויצרניות המזון הגדולות משתמשות במרגרינה זו או בשמנים חלופיים (שמן קנולה במקרה הטוב, שמן דקלים במקרה הטוב הפחות).



הנושא קיבל דחיפה נוספת כשבתחילת 2014 נכנס בארץ חוק לתוקף, המחייב את יצרניות המזון לסמן בטבלה התזונתית את הערך של שומן הטראנס במוצרים ואת סך השומן הכללי מעל 2%. כשהכמות אינה עולה על 0.5 גרם, אפשר לסמן את המוצר בטבלת הסימון התזונתי כ"מכיל פחות מ־0.5 גרם", עבור 100 גרם. המידע הזה מסייע לצרכנים לבחון אם יש או אין חומצות שומן טראנס במזון - ומחייב גם את התעשייה לנהוג בשקיפות.



כדי להבין את הערכים המוזכרים חשוב לציין כי על פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי, ההמלצה לצריכת חומצות שומן טראנס בדיאטה היא עד 1% מסך האנרגיה (הקלוריות). לדוגמה, בתפריט של כ־2,000 קלוריות - מקורן של מקסימום 20 קלוריות יהיה בחומצות שומן טראנס, שהן כ־2.2 גרם.



כשבוחנים את הטבלה התזונתית של מוצרים שונים רואים שהשד אינו נורא כל כך, ועל הרוב המוחלט של מוצרי המאפה באריזות הנמכרות ברשתות השיווק ובהם עוגות, בורקס, ג'חנון, בצק עלים או ופלים, מסומן ערך נמוך מ־0.5 גרם שומן טראנס ל־100 גרם מוצר.



חשוב להסביר ולהבין כי תמיד יהיו כמויות קטנות של חומצות שומן טראנס במוצרי המזון, מאחר שבתהליך חימום שמן צמחי נוצרות חומצות שומן טראנס בכמויות קטנות. אומנם עובדה זו אינה נותנת לגיטימציה לאכילת מזונות אלה. יש להגביל את צריכתם משום שהם עדיין עשירים בשומן ואיכותם התזונתית ירודה. נוסף על המהלכים שעשו חברות המזון, ישנן גם רשתות מזון כמו מקדונלד'ס, שהצהירה לפני כמה שנים כי אין שומן טראנס במוצריה.



איפה יש שומן טראנס?

כמות גבוהה של שומן טראנס תעשייתי נמצאת בפופקורן להכנה במיקרוגל. בפופקורן מופחת שומן הכמויות נמוכות יותר. במרבית ממרחי המרגרינה/חמאה, כאמור, יש פחות מ־1% שומן טראנס, ואלה שיש להם ערך גבוה מ־1% - פחות מומלצים.



במאפיות המוכרות מאפים בתפזורת קשה להעריך את תמונת המצב, כי אין סימון על המוצרים או הצהרות של בעלי הרשת לגבי הרכיבים. עם זאת, מבירור שערכנו עם שתי ספקיות המרגרינה הגדולות המשווקות לחלק מהמאפיות, הבנו כי המרגרינה הנמכרת לאותן מאפיות היא מופחתת שומן טראנס.



על מה הרעש הגדול?


חשוב לזכור כי תמונת המצב התזונתית בארצות הברית, או לפחות בחלקים נרחבים ממנה, שונה מזו הקיימת בישראל. הרגלי האכילה והתפריט, ולכן גם הנתונים בנוגע לתחלואה שמציג ה־FDA לגבי ארצות הברית, אינם תואמים את המצב התזונתי ושוק המזון בארץ. ישראל היא חובבת דיאטה ים תיכונית, ושמן זית, אבוקדו וטחינה הם שומנים המככבים בתפריט המקומי.



עם זאת, אין ספק שהמהלך בארצות הברית יסייע גם בארץ. מוצרים רבים בישראל מיובאים ממנה, ומהלך זה ישפיע ישירות עלינו הצרכנים. המקרה האמריקאי הוא דוגמה נהדרת לכך שרגולציה נכונה בנושא מזון יכולה לקדם את בריאות הציבור.