בתי החיילת בת ה־18.5 נפלה לפני כשבועיים במהלך הטירונות. היא קיבלה חבטה רצינית, נפגעה בצלע השמאלית שלה, ושמתי לב שזו לא הפעם הראשונה שהיא נופלת בצורה כל כך משמעותית וחזקה. מאז ומעולם בעלי ואני היינו צמודים מאוד, ולפני שש שנים החלטתי שאני רוצה להעצים את עצמי ולעשות דברים בלעדיו, ולכן החלטתי להשקיע זמן רב יותר בבתי. היום אני חוששת שאולי נצמדתי אליה יותר מדי, ואני תוהה מדוע היא נופלת בצורה כזו? והאם אני אמורה לעזור לה או שהיא זו שאמורה להגיע להבנה כלשהי בעצמה?
“השאלות ‘מה הבת שלי צריכה להבין?’ ו’למה זה קורה לה?’ מאפיינות מאוד את הסוד של הראייה האחרת, מכיוון שהסוד הוא בהבנה. איברי הגוף שלנו מדברים בצורה רגשית לפני שהם מאותתים לנו בצורה פיזית, ואם בתך סופגת מכות חזקות, כנראה יש משהו שהיא עוד לא הבינה. הצלעות הן איבר שעוטף את כל אזור החזה והן מסמלות חוזה.
"המכות שהיא מקבלת כואבות לך יותר מאשר לה, ואני חושבת שלפני שש שנים, כשהילדה הייתה בת 12, את שינית את החוזה ש’חתמת’ איתה. הראייה האחרת מאמינה בנגזרות, כלומר האדם נולד כדי להיות נגזרת ולהתנהל בצורה דומה לאחד מההורים שלו או לשניהם. אין לי ספק שהבת שלך היא הנגזרת של בעלך, וכדי שתוכלי לעבור את תהליך ההבנה, את צריכה לחזור שש שנים אחורה, כי זו הייתה תקופה משמעותית מאוד בחייה של בתך, וצריך לברר מה קרה לה בגיל ההוא. כשהחלטת לעשות את השינוי עם עצמך לפני שש שנים ולקחת מרחק מבעלך, בתת־המודע שלך את בחרת להיות עם בתך ולא שמת לב שבעצם בחרת להיצמד לאותה הנגזרת, כלומר בעצם לא שינית שום דבר, ולכן לא הצלחת להבין ולהתפתח כפי שרצית.
"את מתוסכלת כי את מרגישה שאת לא מפתחת את עצמך, ולכן עלייך לשאול את עצמך למה את לא מצליחה להתפתח דרכם? שימי לב שההתפתחות שלך וההעצמה שלך קשורות בפיתוח נגזרות מהסוג של בתך ובעלך. אין לזה הגדרה מקצועית ממשית, אבל העיסוק הוא פיתוח אנשים מסוג מסוים. אני חושבת שהתפקיד שלך בעולם הזה הוא לפתח נגזרות מהסוג של בתך ושל בעלך, וזו השאלה העמוקה האמיתית שאת צריכה לשאול ולברר עם עצמך”.
"המכות שהיא מקבלת כואבות לך יותר מאשר לה, ואני חושבת שלפני שש שנים, כשהילדה הייתה בת 12, את שינית את החוזה ש’חתמת’ איתה. הראייה האחרת מאמינה בנגזרות, כלומר האדם נולד כדי להיות נגזרת ולהתנהל בצורה דומה לאחד מההורים שלו או לשניהם. אין לי ספק שהבת שלך היא הנגזרת של בעלך, וכדי שתוכלי לעבור את תהליך ההבנה, את צריכה לחזור שש שנים אחורה, כי זו הייתה תקופה משמעותית מאוד בחייה של בתך, וצריך לברר מה קרה לה בגיל ההוא. כשהחלטת לעשות את השינוי עם עצמך לפני שש שנים ולקחת מרחק מבעלך, בתת־המודע שלך את בחרת להיות עם בתך ולא שמת לב שבעצם בחרת להיצמד לאותה הנגזרת, כלומר בעצם לא שינית שום דבר, ולכן לא הצלחת להבין ולהתפתח כפי שרצית.
"את מתוסכלת כי את מרגישה שאת לא מפתחת את עצמך, ולכן עלייך לשאול את עצמך למה את לא מצליחה להתפתח דרכם? שימי לב שההתפתחות שלך וההעצמה שלך קשורות בפיתוח נגזרות מהסוג של בתך ובעלך. אין לזה הגדרה מקצועית ממשית, אבל העיסוק הוא פיתוח אנשים מסוג מסוים. אני חושבת שהתפקיד שלך בעולם הזה הוא לפתח נגזרות מהסוג של בתך ושל בעלך, וזו השאלה העמוקה האמיתית שאת צריכה לשאול ולברר עם עצמך”.
אני מוטרדת מזה זמן רב. לפני כשנתיים דיווחתי על עמיתה לעבודה והתלוננתי על התפקוד המקצועי שלה. המנהלים שלי תמכו בי, וכשזה נודע לה התחלתי לחטוף ממנה ריקושטים. במשך שנות עבודתנו תמיד היו בינינו חיכוכים, אבל אף פעם לא הצלחתי להגיד לה מה אני חושבת באמת כי היא תמיד הייתה תוקפת אותי, וקשה לי מאוד להתמודד עם אנשים תוקפנים. האם לדעתך אוכל להצליח ליישר עמה את ההדורים?
“קשה מאוד להתנהל מול אנשים תוקפנים, אבל תתפלאי לדעת שגם לאנשים כאלה יש נשמה, ולפעמים אפילו נשמה יתרה, מכיוון שהם אומרים כל אשר על לבם ומוציאים את כל שיש בתוכם. הכרתי המון אנשים עם נגזרת דומה, ולמדתי שכדי להצליח להתנהל מול אדם תוקפני, צריך לאפשר לו להתבטא ולהוציא את כל הכעס שלו, ורק לאחר מכן אפשר לדבר בניחותא וליצור דיאלוג. בדרך כלל מדובר באנשים שהיחס שלהם או הגידול שלהם היו מונולוג, כי לא היה להם עם מי לדבר ולא הייתה להם אפשרות לשתף. הם כמו חיות פצועות שרוצות לתת, אבל בזיכרון התאי שלהן תקפו אותן, ולכן הן פצועות. את צריכה ללמוד להתמודד עם אנשים תוקפנים, לאפשר להם לשחרר את הכעס שלהם ואז ליצור דיאלוג על הנושא הכואב. עמיתתך לעבודה היא אישה נאמנה מאוד, אבל מכיוון שלא ידעת כיצד להתנהל מולה, את פספסת ומעלת באמון שלה.
"נסי לחשוב, האם בילדותך אבא שלך התנהג אלייך בצורה תוקפנית? האם הוא היה מדבר איתך על כל דבר? או שאולי לא היה מדבר בכלל? יש תוקפנות מסוג של שחרור זעם, ויש תוקפנות גרועה יותר שנקראת ‘תוקפנות שקטה’, כלומר אנשים שלא מדברים. לא סתם קשה לך עם אנשים תוקפנים. בשרשרת הדורית הזכרית אפשר לראות את התוקפנות שמתבטאת בצורת צעקות, אבל גם חוסר תקשורת ושתיקה הן סוג של תוקפנות. הראייה האחרת עוסקת בלהרחיב לאנשים את הראייה, ולכן השאלה שלך צריכה להיות ‘איך אני מתמודדות עם תוקפנות?’.
"את צריכה לברר עם עצמך אילו סוגים של תוקפנות חווית בחיים שלך ואיך את מתמודדת עם סוגים שונים של תוקפנות היום. עמיתתך לעבודה היא לא רלוונטית, ועד שלא תביני את הבעיה ותתמודדי עמה, היא תצוץ בחייך שוב ושוב. השיעור שאת צריכה לעבור מתחיל מאבא שלך או מאח שלך או משניהם. התוקפנות שחווית מגיעה ממקום זכרי, והופיעה בתחפושת דרך עמיתתך לעבודה”.
"נסי לחשוב, האם בילדותך אבא שלך התנהג אלייך בצורה תוקפנית? האם הוא היה מדבר איתך על כל דבר? או שאולי לא היה מדבר בכלל? יש תוקפנות מסוג של שחרור זעם, ויש תוקפנות גרועה יותר שנקראת ‘תוקפנות שקטה’, כלומר אנשים שלא מדברים. לא סתם קשה לך עם אנשים תוקפנים. בשרשרת הדורית הזכרית אפשר לראות את התוקפנות שמתבטאת בצורת צעקות, אבל גם חוסר תקשורת ושתיקה הן סוג של תוקפנות. הראייה האחרת עוסקת בלהרחיב לאנשים את הראייה, ולכן השאלה שלך צריכה להיות ‘איך אני מתמודדות עם תוקפנות?’.
"את צריכה לברר עם עצמך אילו סוגים של תוקפנות חווית בחיים שלך ואיך את מתמודדת עם סוגים שונים של תוקפנות היום. עמיתתך לעבודה היא לא רלוונטית, ועד שלא תביני את הבעיה ותתמודדי עמה, היא תצוץ בחייך שוב ושוב. השיעור שאת צריכה לעבור מתחיל מאבא שלך או מאח שלך או משניהם. התוקפנות שחווית מגיעה ממקום זכרי, והופיעה בתחפושת דרך עמיתתך לעבודה”.