קפה ותה על השולחן: מתי ולמי עדיף לשתות, ואיזה סוג כדאי

תה נתפס כמרגיע, קפה נתפס כמעורר. עבור חלק, תה בריא וקפה לא, ויש להמעיט בצריכתו, אם בכלל. העדפה אישית, טעם, חשק והרגלים הם כולם משמעותיים לקבלת ההחלטה אם לשתות קפה או תה. למתלבטים בנושא, גם בשל המשמעות התזונתית, השבוע המדור מוקדש לכם.
 

את מקור שתיית התה מקובל לייחס לסינים או להודים. לא ברור מי היה הראשון, ואולי בכלל שתיית התה התפתחה במקביל בשתי הארצות. בין אם מדובר בצ'אי הודי, בתה אנגלי עם חלב או בתה סיני, המושג “תה" המקורי מתייחס למשקה המופק לאחר השריה במים של עלי השיח קמליה סיננסיס. עם השנים התרחב המושג תה, וכיום מקובל לקרוא גם לחליטות צמחים שאינן משיח זה תה צמחים. תבלינים, עשבי תיבול ופירות שמוסיפים לתה משנים את טעמו, ומכאן המגוון העצום וסוגי התה השונים הקיימים בשוק. 

תה. צילום: אינג אימג'
 

מקור ההבדלים בין סוגי התה השונים הוא לא רק בתיבול אלא גם באופן העיבוד.
תה לבן: מתקבל לאחר ייבוש הניצן של שיח הקמליה סיננסיס. 

תה ירוק: מופק מעלי תה שעברו חימום באדים לפני הייבוש. כך הצבע הירוק נשמר.

תה אולונג: עובר תהליך של חמצון עד הפיכת התה הירוק לשחור.

תה שחור: התה המוכר לנו והנפוץ במערב. עובר חמצון ארוך בן שבועיים־חודש.

תה פו־אר: עובר חמצון ארוך ויישון במשך שנים (בין שש ל־50). בדומה ליין, הוא משתבח עם השנים.
 

הקפה הוא אחד משלושת המשקאות הפופולריים בעולם, אחרי מים ותה. מקורו באתיופיה. לעץ דרושות ארבע שנים כדי שיצמיח פירות אדומים, דמויי דובדבנים, שהזרעים שלהם הם הפולים המוכרים. כדי להפיק קפה לשתייה נדרשים שלבי עיבוד ארוכים. 
 

לאחר איסוף הפירות האדומים וייבושם, מסירים את הקליפה החיצונית ונחשפים פולים שצבעם ירוק. אלה עוברים מיון וטעימה. הפולים הראויים עוברים לשלב הבא - קלייה. לזו השפעה רבה על הטעם ועל הארומה, וכן על גוני הצבע החום. לבסוף מגיע שלב הטחינה. זו מעצימה עוד יותר את הטעם ואת הריח. קיימים עשרות זנים של פולי קפה. המקובלים ביותר הם ערביקה ורובוסטה. הראשון עדין ומעט חמוץ, השני חזק ומר.
 

להתלבטות הכה עכשווית, והאופיינית לרבים מבאי בתי הקפה ובכלל, יש היסטוריה ארוכה. גוסטב השלישי, מלך שוודיה במאה ה־18, היה מוטרד אף הוא מהסוגיה: מה בריא יותר לשתות, קפה או תה? הוא מצא דרך מקורית לבדוק את העניין. המלך בחר שני נידונים למוות, תאומים, והמתיק את עונשם למאסר עולם. אחד התאומים נדרש לשתות מדי יום קפה ואחיו נדרש לשתות תה. זו הייתה משימה לכל החיים. 
 

גוסטב השלישי בחר גם שני רופאים שיעקבו אחר התאומים ויבדקו מי מהם יאריך ימים. למרבה האירוניה, שני הרופאים מתו ראשונים, ואחריהם המלך (שנרצח). אחרי שלושתם הלך לעולמו, בגיל 83, האסיר ששתה תה. אחרון נותר אחיו ששתה קפה. 
 

אומנם זהו לא ניסוי קליני מבוקר במסגרת אקדמית, אך הוא מלמד בעיקר על הסקרנות שעוררו משקאות אלה מאז ומתמיד, ועל הרצון לענות על השאלה איזה מהם בריא יותר. מאות שנים אחר כך, עם מאות מחקרים מבוקרים על קפה ועל תה, מה אנחנו יודעים לומר היום?
 

הקפה והתה מכילים רכיבים תזונתיים רבים. שניים מהם מעוררים עניין בריאותי, מדעי ותקשורתי: הקפאין ונוגדי החמצון. 
 

פולי הקפה, כמו גם העלים של צמח הקמליה סיננסיס, מכילים קפאין. קפאין נמצא גם בקקאו, בשוקולד, במשקאות קלים (קולה), במשקאות אנרגיה ובאופן מפתיע גם בתרופות מסוימות, למשל בתרופות המקילות על צינון או משככי כאבים.
 

הקפאין ידוע כחומר מעורר המגביר את הריכוז ואת הערנות, בפרט כאשר אנחנו עייפים. זו הסיבה לכך שרבים מתחילים את הבוקר עם קפה, ובשעות עייפות כמו צהריים או ערב הם מכינים לעצמם כוס. הקפאין גם תורם לשיפור ביצועים גופניים על ידי המרצת המטבוליזם ודחיית העייפות. הוא נספג במהירות, בדרך כלל בתוך 30 דקות, והשפעתו נמשכת בין שעתיים לחמש שעות.
 

במקרים מסוימים יתרונות אלה עלולים להוות גם חיסרון. לכן מומלץ להימנע משתיית משקה המכיל קפאין סמוך לזמן השינה.
 

ישנן אוכלוסיות הנדרשות להגבלה בצריכת קפאין: כאלו הסובלות מיתר לחץ דם ומאסתמה וילדים בעלי משקל גוף נמוך יחסית. הגבלת קפאין מתייחסת לכמות שווה בדרך כלל לזו שבשני ספלי קפה, אם כי יש מקרים שבהם יש להימנע מקפאין לחלוטין. 
 

ההשפעה של הקפאין שונה מאדם לאדם. ארגוני בריאות בעולם ממליצים לרוב על שתייה מתונה, כ־300 מ"ג קפאין ביום. בכוס קפה שחור יש 150־200 מ"ג קפאין, בכוס קפה נמס יש 50־100 מ"ג קפאין, תלוי בסוג הקפה ובכמות הקפאין במנה. התה השחור ואף התה הירוק מכילים קפאין, אך ההבדל הוא בכמות - 40־50 מ"ג בכוס תה רגיל, תלוי עד כמה התה מרוכז. 15־20 מ"ג קפאין בכוס תה ירוק. 
 

נוגדי חמצון מאיטים את הזדקנות התאים ומגינים עליהם. במהלך היום, למשל, אנחנו נחשפים לזיהום אוויר ולעישון. בגוף נוצרות מולקולות הנקראות "רדיקלים חופשיים". אלה גורמות להתחמצנות המובילה לפגיעה בתאים ולהתפתחות מחלות. נוגדי החמצון הם מולקולות יציבות המגינות מפני הנזקים של הרדיקלים החופשיים. נוגדי החמצון מהמזון (ירקות ופירות) והמשקאות מקנים הגנה נוספת לנוגדי החמצון שגוף האדם מייצר. 
 

קפה מכיל נוגדי חמצון מסוג פנולים וחומצה כולרגנית. התה השחור מכיל נוגדי חמצון מסוג פלבנואידים וקטכינים. זו הסיבה לכך שגם הקפה וגם התה, ובמיוחד התה הירוק שתכולת נוגדי החמצון בו גבוהה במיוחד, נחקרים רבות בהקשר של הפחתת הסיכון למחלות שונות כמו סרטן, מחלות לב ומחלות כלי דם.
 

בתה הירוק קיים נוגד חמצון הייחודי לו, בשם ECGC. הסינים והיפנים נוהגים לקנח את הארוחה בשתיית תה ירוק ומאמינים כי הוא בעל סגולות בריאותיות. בשנים האחרונות, בישראל ובכלל במערב, מחקרים מדעיים נותנים תוקף למסורת זו ומגלים כי לתה הירוק יכולת לסייע בירידה במשקל, בהפחתת כולסטרול ובהקטנת הסיכוי לחלות במחלות לב.
 

מפתיע, אך למעשה קפה ותה שחור הם בין המשקאות והמזונות התורמים את הכמות הגבוהה ביותר של נוגדי חמצון לתפריט היומי. הסיבה, כנראה, היא בצריכה הגבוהה שלהם. 
 

מי שהיה חשוב לו לקרוא עד כאן, הנה המסקנות המתבקשות: עבור הזקוקים להשכמה קלה במהלך היום, ודאי שקפה שחור, אך גם קפה נמס ותה שחור, יסייעו בכך. חשוב רק לשים לב למספר הכוסות ולא להגזים. עבור אלה המעדיפים לחלק את הקפאין למנות קטנות ולשתות יותר במהלך היום, מומלץ תה שחור חלש או תה ירוק שיסייעו גם להוספת נוזלים לתפריט.
 

ואפרופו נוזלים בגוף: נהוג להתייחס במיוחד לקפה, וגם לתה שחור חזק, כאל משקאות “משתנים". לכן לעתים לא מחשיבים אותם ככוסות שתייה. אבל מחקרים מהשנים האחרונות מעידים כי שתייה של עד שלוש כוסות קפה (או תה שחור חזק) ביום אינה מעלה בצורה ניכרת את כמות השתן יחסית לשתיית מים. לכן בהחלט ניתן לחשב אותן במניין כוסות השתייה.
 

משום שמגוון נוגדי החמצון משתנה בין קפה, תה שחור לתה ירוק, דווקא מההיבט הבריאותי אנחנו ממליצות לגוון בסוגי המשקאות וכך להיחשף ליותר נוגדי חמצון ולזכות בהגנה מקיפה יותר מפני מחלות. קיים יתרון לתה הירוק, מאחר שכמות נוגדי החמצון שבו גבוהה במיוחד. אפשר גם לשתות ממנו יותר בשל תכולת הקפאין הנמוכה.
 

ועוד משהו, לסיום. גם הקפה וגם התה תורמים למאזן הנוזלים בגוף, אך אינם מוסיפים קלוריות. התרומה הקלורית היא של הסוכר המוסף, של הביסקוויטים או של העוגה לצדם. ואלה, כידוע, כבר סיפור אחר לגמרי.

אוה רוזנפלד ושלומית דיליאון, אבוקדוס - קידום בריאות  [email protected].il