ידוע כי חלק ניכר מהאוכלוסייה שותה אלכוהול. מה הסיבה לכך שחלק מהאנשים הופכים להיות אלכוהוליסטים וחלק אחר מצליח ליהנות משתיית האלכוהול בלי להתמכר?
“ברגע שאדם מאושר בחלקו, והקשר שלו עם בני משפחתו, חבריו ועמיתיו לעבודה הם טובים ונעימים הוא לא זקוק לאלכוהול מכיוון שהוא לא מנסה לברוח מהמציאות, הוא שותה פה ושם לצורכי הנאה בלבד. לעומת זאת, כאשר אדם חווה קשיים בחייו, הוא עלול לצרוך אלכוהול, גראס, חשיש או כל חומר שיוכל לגרום לו לברוח מהמציאות הנוראית שלו".
"המחקרים מוכיחים שאנשים שמתמכרים לטיפה המרה הם אלו שסובלים בחיים ועבורם האלכוהול מהווה סוג של בריחה. הבעיה היא שבשלב מסוים האלכוהול משתלט על חייהם. בהתחלה הוא מקהה את החושים, פועל במערכת הלימבית ואף מצליח להקהות את הכאב, אבל עם הזמן הוא מייצר יותר ויותר השפעות כימיות בתוך המוח וכתוצאה מכך האזורים שרגילים להעביר ולמסור מידע נפגעים וגם חושי הראייה והשמיעה נפגמים ולא מצליחים לתפקד בצורה מיטבית. כלומר האלכוהול משבש את המציאות ובשלב מסוים הוא משתלט על החיים וגורם למכורים לחיות בתוך ענן אחד גדול של אלכוהול. אין דרך להבחין בין שתיין מכור לשתיין ששותה רק לצורך הנאה. עדיף לא לגעת בחומר הזה אם לא חייבים מכיוון שמדובר בסם שיכול לשנות את התודעה הפסיכואקטיבית ואף גורם לאנשים לצרוך אותו ללא יכולת להפסיק”.
אני בת 53 ומעשנת כבר 33 שנה. אחרי 20 שנות עישון לקחתי חלק בניסוי שבו קיבלתי זריקה בבית החולים. בדיעבד נודע לי שהייתי שפן ניסיונות, שהוציאו את הזריקה הזאת מחוץ לחוק ושהרופא ברח מהארץ. לאחר הניסוי סבלתי מהזיות ומתופעות לוואי נוראיות והפסקתי לעשן למשך שנה וחצי. הבעיה שהתחילו לצאת לי אפטות בפה שהגיעו עד למעיים. אף אחד לא הצליח לטפל בבעיה, אף משחה או טיפול לא עזרו, ואמרו לי שהגוף שלי מפתח אפטות כי החומר שיש בסיגריה הוא זה שמונע מהאפטות להתפשט בגוף, ולכן אין ברירה אלא לחזור לעשן, אפילו אחת ביום. חזרתי לעשן סיגריה ליום, החזקתי מעמד חודש וכעבור חודש כל הגוף שלי הבריא. מאז אני ממשיכה לעשן ואני תוהה אם אוכל לעבור גמילה במכון אברהמסון מבלי שתופעת האפטות תחזור על עצמה?
“מעולם לא שמעתי פסיקה רפואית שממליצה על עישון. ובנוסף, מעולם לא נתקלתי בתופעה כזו של אפטות, ואני המומחה מספר אחד בארץ בתחום גמילה מעישון כבר למעלה מ־33 שנה. לכן, אשמח ללוות אותך כפרויקט אישי בתהליך הגמילה, להעביר אותך טיפול, לבדוק מה קורה בגוף ואם צריך גם למצוא פתרון לבעיות שיופיעו אצלך. צריך לבדוק איך המוח ייצר יותר סרוטונין, כי יש הרבה דרכים טבעיות ושיטות שקשורות לאלמנטים מעולם הרפואה המשלימה כמו דיקור ונקודת לחיצה שיאצו, שעוזרות למוח למערכות ולבלוטות במוח לייצר חומרים”.
אני מכורה לשוקולד מריר וחייבת לאכול לפחות חצי חפיסה לאחר כל ארוחה, ממש מרגישה את הצורך הזה במתוק ובטעם המריר, איך אפשר להימנע מכך?
“התמכרות לשוקולד ידועה עוד בתקופות עתיקות ביותר, ובעולם המערבי הוא החל להתגלות למעשה לפני כ־500 שנה, בזכות הספרדים שהחלו לתור את העולם ופגשו במסעותיהם את מלך האצטקים שהיה מכור לשוקולד. המלך היה אוכל שוקולד חם כל החורף, ובקיץ הוא היה שולח את הנתינים שלו להביא בשבילו שלג וקרחונים שלתוכם הוא היה כותש שוקולד ואוכל אותו כמו גלידה".
"בתחילה כאשר הביאו את השוקולד לאירופה, הוא היה מוצר כל כך יקר שרק המלכים אכלו ממנו. אך עם הזמן הוא הפך להיות מוצר של העם שלא ניתן לחיות היום בלעדיו, כי אכן, שוקולד הוא ממכר. מדובר בסוכר שכיום מוסיפים לכל שוקולד וגם הקקאו, שניהם חומרים שגורמים לנו לתחושה של הנאה ואושר ומשחררים אצלנו במוח אדרופינים. לכן, התחושה שאנו מקבלים בזמן אכילת שוקולד היא של הנאה, של אושר ואהבה. לכן, מדובר פה למעשה בהתמכרות לשני דברים – גם לחומר עצמו וגם לתחושות שהוא מייצר אצלנו".
"במהלך עבודתי אני שומע הרבה אנשים שאומרים שאם הם לא אוכלים שוקולד בכמות מסוימת – הם מרגישים פשוט עצובים. לכן, כדי להיגמל משוקולד יש להגביר מאוד את כמות המים שאנו שותים ובנוסף להחליף אותו בפירות מתוקים. כלומר, באותו הרגע שבו את מרגישה שאת חייבת את הטעם המתוק, קחי שניים־שלושה תמרים, שימי בפנים איזה אגוז או פקאן או שקד ותכיני לך בבית מראש בדיוק בשביל הרגע שבו יופיע הצורך הזה במתוק. את תראי איך מדובר בתהליך גמילה פלאי – גם תקבלי את הטעם המתוק וגם את תחושת ההנאה ותרגישי טוב מבחינה נפשית. בנוסף כך תכניסי לגופך גם מוצרים טבעיים והרבה יותר בריאים משוקולד”.