אל תגידו לי להפסיק להתבכיין, אל תקראו לי גיבורה או אשת חיל. אני לא רוצה את הסימפתיה או האמפתיה שלכם - אני רק רוצה לישון! להיות אישה זה קשה. אנחנו מנהלות את משק הבית, דואגות לצרכים של כולם, עובדות במשרה מלאה ואימהות בשתי משרות ורבע. אנחנו עושות את הכל בחיוך ומדחיקות כל סימני עייפות, כדי שלא להראות חולשה.
ולמה שלא אראה חולשה? מה כל כך רע בזה? האצבע המאשימה - זה מה שרע בזה. האמירות המתנשאות: "אני גידלתי שלושה ילדים לבד ואף פעם לא ביקשתי עזרה", משפטי התוכחה: "את רצית להביא ילד ולצאת לעבוד - תתמודדי" וכמובן, כמובן שההשוואות הבלתי פוסקות - "תגידי תודה, לנו לא היו טיטולים חד פעמיים, לא היה לנו סטריליזטור ובטח שלא היה לנו מייבש כביסה".
אבל כעת מומחים מזהירים מפני חוסר השינה שנשים חוות, וטוענים שזה יכול לגרור בעיות בריאותיות קשות כמו לדוגמה סוכרת סוג 2 בקרב נשים בגיל העמידה.
תשישות זה לא מצב נורמלי
באנגליה, רק אחת מתוך ארבע נשים מתלוננות על עייפות בפני הרופא שלהן. "הן לרוב מרגישות שהתשישות היא חלק מהחיים הנורמטיביים, כשלמעשה מדובר במשהו חמור יותר", מסביר פרופ' ג'ון סטרדלינג, מומחה לשינה מאוניברסיטת אוקספורד, לדיילי מייל. לדבריו, בלא טיפול הולם, נשים תשושות מזיקות לאיכות חייהן ועלולות לסבול מבעיות בריאותיות שונות.
מחסור בשינה יכול להיגרם גם כתוצאה מתסמונת של דום נשימה בשינה, מה שגורם לנחירות ולהפסקות נשימה. הריון וגיל המעבר עלולים להחמיר את התופעה. אישה שלא תטפל בתסמונת של דום נשימה בשינה, עלולה לסבול בעתיד משבץ או התקף לב, תשישות, דיכאון, כאבי ראש וכאבי שרירים. באנגליה, כ-1.5 מיליון בוגרים סובלים מהתופעה אך אינם מטופלים רפואית.
הצעד הראשון הוא להכיר בבעיה
עולם הרפואה מתקדם, ואיתו גם ההכרה בבעיות כמו תשישות בקרב נשים. מתבצעים מחקרים, נכתבים מאמרים ופרקטיקות חדשות מיושמות ברחבי העולם.
אז חברותיי, אל תסבלו בשקט. תודו בעייפות שלכן בקול גדול ותבקשו עזרה. כן, גם עזרה רפואית.