אני אבא מודאג לשתי תאומות מתבגרות בנות 17 שאוהבות לצאת ולבלות עם החברים שלהן. איך אני יכול להגן עליהן עם כל מה שקורה עכשיו במקומות הבילוי ועם כל הסמים שמסתובבים ברחובות? מה התפקיד שלי כאבא ועד כמה עלי להתערב?
"כל העניין הוא לתת דוגמה אישית. חינוך מגיע קודם כל מהבית, ממה שהילדים יונקים מההורים שלהם ומהאווירה שיש בבית. כמובן יש כל העניין של מרד הנעורים בגיל ההתבגרות, תקופה שבה הילדים נוטים לעשות דווקא להורים, אבל החינוך שהשרישו בהם בבית הוא גם מה שילווה אותם בהמשך כשהם מתבגרים ויוצאים לדרך עצמאית. בנוגע להגנה עליהן במסיבות ובמועדונים, חשוב להזכיר להן שאסור לקחת משקה ממישהו אחר.
הדרך היחידה לשתות משקה במקום ציבורי היא להזמין פחית סגורה או בקבוק סגור, או להזמין כוס משקה מהברמן ולהחזיק אותה ביד כל הזמן בלי להניח אותה לרגע על הבר ובלי ללכת לשירותים ולהשאיר את הכוס מונחת ללא השגחה. היום אי אפשר לדעת מה יכניסו למשקה. מדובר בסם שאי אפשר למצוא אותו בבדיקות או להוכיח שהוא היה במשקה. מדובר בסם שמתחיל להשפיע מיד על האדם במשך כמה שעות, והתיאור של אנשים שחוו זאת הוא לרוב שאינם זוכרים כלום ממה שהיה, ולאחר מספר שעות השפעת הסם עוברת ואותם אנשים מספרים על חוויית טשטוש מוחלט.
אני בעצמי גם אבא מודאג לשני בנים בוגרים, וההתערבות שלי בחייהם היא קודם כל על ידי דוגמה אישית שאני נותן להם ואחר כך גם באופן ההסברתי. גם אם הם מתבאסים מכך שאבא מנג'ס וחופר להם, אני בכל זאת ממשיך להסביר להם על הסכנות הצפויות שם בחוץ. לצערי, הילדים היום חושבים שהחיים הם קצת כמו בסרט וידיאו, שברגע שיש 'גיים אובר' אפשר להתחיל אותם שוב, אבל זה לא עובד ככה במציאות.
אנחנו יכולים לראות איך ילדים כיום עוברים דברים מאוד קיצוניים, כמו לדוגמה כל הסרטונים שמופצים ברשתות החברתיות, שהפכו לכאילו בסדר, כמו לדוגמה להפשיט ילד ולצלם אותו ואחר כך להפיץ בווטסאפ, זה נהיה מקובל ואף אחד מאיתנו לא יוכל לשנות את זה, כי הם גדלים בעולם שבו זה לכאורה מקובל. אז אבא יקר, גם אני, כאבא לילדים, מודאג וחייב לתת את דוגמה אישית ואחר כך לדבר ולדבר ולהסביר, וכמה שהם לא אוהבים את זה וכמה שהם יגידו שאתה אבא מנג'ס, בכל זאת תמשיך, כי אין דרך אחרת ללמד אותם".
הדרך היחידה לשתות משקה במקום ציבורי היא להזמין פחית סגורה או בקבוק סגור, או להזמין כוס משקה מהברמן ולהחזיק אותה ביד כל הזמן בלי להניח אותה לרגע על הבר ובלי ללכת לשירותים ולהשאיר את הכוס מונחת ללא השגחה. היום אי אפשר לדעת מה יכניסו למשקה. מדובר בסם שאי אפשר למצוא אותו בבדיקות או להוכיח שהוא היה במשקה. מדובר בסם שמתחיל להשפיע מיד על האדם במשך כמה שעות, והתיאור של אנשים שחוו זאת הוא לרוב שאינם זוכרים כלום ממה שהיה, ולאחר מספר שעות השפעת הסם עוברת ואותם אנשים מספרים על חוויית טשטוש מוחלט.
אני בעצמי גם אבא מודאג לשני בנים בוגרים, וההתערבות שלי בחייהם היא קודם כל על ידי דוגמה אישית שאני נותן להם ואחר כך גם באופן ההסברתי. גם אם הם מתבאסים מכך שאבא מנג'ס וחופר להם, אני בכל זאת ממשיך להסביר להם על הסכנות הצפויות שם בחוץ. לצערי, הילדים היום חושבים שהחיים הם קצת כמו בסרט וידיאו, שברגע שיש 'גיים אובר' אפשר להתחיל אותם שוב, אבל זה לא עובד ככה במציאות.
אנחנו יכולים לראות איך ילדים כיום עוברים דברים מאוד קיצוניים, כמו לדוגמה כל הסרטונים שמופצים ברשתות החברתיות, שהפכו לכאילו בסדר, כמו לדוגמה להפשיט ילד ולצלם אותו ואחר כך להפיץ בווטסאפ, זה נהיה מקובל ואף אחד מאיתנו לא יוכל לשנות את זה, כי הם גדלים בעולם שבו זה לכאורה מקובל. אז אבא יקר, גם אני, כאבא לילדים, מודאג וחייב לתת את דוגמה אישית ואחר כך לדבר ולדבר ולהסביר, וכמה שהם לא אוהבים את זה וכמה שהם יגידו שאתה אבא מנג'ס, בכל זאת תמשיך, כי אין דרך אחרת ללמד אותם".
האם מומלץ וכדאי להיגמל בבת אחת גם מסיגריות וגם מסוכר וגלוטן, או שעדיף לעבור תהליך גמילה נפרד בזמן שונה?
"צריך להבין שבמזון שאנחנו אוכלים היום לרוב יש המון חומרים כימיים, ואני לא מדבר כרגע רק על הסוכר והגלוטן, אלא על חומרים כימיים שניתנים לבעלי חיים לצורך גדילה מזורזת וכל מיני הורמונים שונים. הגוף שלנו, שהיה מיועד לאכול רק דברים מהטבע, ושהיה אמור לפני אלפי שנים לצמוח באמצעות מים ולא משקאות עם סוכר, הגוף שלנו מופגש על ידי כל כך הרבה חומרים כימיים וברוך השם חי עדיין, איכשהו המערכת שלנו מצליחה לנקות ולהתנקות, אבל לפעמים אנחנו מעמיסים עליה יותר מדי רעלנים ואז נוצר מצב שבו הגוף מתחיל לאותת לנו על ידי מחלה, עייפות או כל מיני תופעות כרוניות שצצות לפתע, והדרך היחידה למנוע זאת היא להיפטר כמה שיותר מהר ממה שמזיק.
אז כשאנשים שואלים על כמה דברים בבת אחת, אני בדרך כלל ממליץ להתחיל עם מה שגורם לנזק הקשה ביותר הקיומי, כלומר, מה הכי מסכן את החיים שלנו ואיתו להפסיק קודם. אחר כך לתת לגוף מספר חודשי מעבר ורק אחר כך לעבור לדבר הבא. אז אם שואלים אותי בנוגע לגמילה מסוכר, גלוטן וסיגריות, אז ההמלצה שלי היא קודם כל להיגמל מהעישון. פשוט תסתכלו על אותה חתיכה לבנה של נייר מגולגל שעוטפת כל מיני רעלים, יש מעל 4,000 חומרים כימיים שונים בתוך הסיגריה, תגידו יפה לסיגריה 'זה לא את, זה אני, והגיע הזמן שניפרד. אני רוצה חיים בריאים יותר ולכן אני הולכת לזרוק אותך לפח, ביי ביי סיגריה'. אז מתחילים עם הסיגריות אומרים להן ביי ביי, נגמלים מהעישון ולגוף לוקח זמן להתרגל.
הגוף צריך לעבור תהליך של התנקות. בתחילה הוא פולט החוצה את הניקוטין שנמצא בדם, אחר כך מתחיל להתמוסס בתוך התאים, אם זה בריאות ובכל תא ותא בגוף, הניקוטין עובר לדם ומהדם בדרך למערכות הניקוי, אם זה לכליות ולכבד, הגוף עסוק ביציאה של הרעלנים, אבל מדובר בתהליך שלוקח זמן. אז אני תמיד ממליץ להתחיל קודם עם העישון ועם הסוכר והגלוטן אחר כך.
אחרי שהגוף עובר גמילה מהניקוטין, חילוף החומרים בגוף מושפע, ואז יש תקופה שהגוף צריך להתאזן לפני שאנחנו עוברים לגמילה מהסוכר ומהגלוטן. אז צריך לתת זמן של כשלושה חודשים לאחר הגמילה מהעישון, בזמן הזה לעשות יותר פעילות ספורטיבית, לשתות הרבה מים ולהגיע למצב שהגוף התנקה מהר ומתאזן ואז בהחלט מגיעה הנקודה בזמן של להיגמל מהרעל הבא שנקרא סוכר, ולהוציא את הגלוטן מהאוכל ולעבור לחיים בריאים".
ערכה: הדס בארי
אז כשאנשים שואלים על כמה דברים בבת אחת, אני בדרך כלל ממליץ להתחיל עם מה שגורם לנזק הקשה ביותר הקיומי, כלומר, מה הכי מסכן את החיים שלנו ואיתו להפסיק קודם. אחר כך לתת לגוף מספר חודשי מעבר ורק אחר כך לעבור לדבר הבא. אז אם שואלים אותי בנוגע לגמילה מסוכר, גלוטן וסיגריות, אז ההמלצה שלי היא קודם כל להיגמל מהעישון. פשוט תסתכלו על אותה חתיכה לבנה של נייר מגולגל שעוטפת כל מיני רעלים, יש מעל 4,000 חומרים כימיים שונים בתוך הסיגריה, תגידו יפה לסיגריה 'זה לא את, זה אני, והגיע הזמן שניפרד. אני רוצה חיים בריאים יותר ולכן אני הולכת לזרוק אותך לפח, ביי ביי סיגריה'. אז מתחילים עם הסיגריות אומרים להן ביי ביי, נגמלים מהעישון ולגוף לוקח זמן להתרגל.
הגוף צריך לעבור תהליך של התנקות. בתחילה הוא פולט החוצה את הניקוטין שנמצא בדם, אחר כך מתחיל להתמוסס בתוך התאים, אם זה בריאות ובכל תא ותא בגוף, הניקוטין עובר לדם ומהדם בדרך למערכות הניקוי, אם זה לכליות ולכבד, הגוף עסוק ביציאה של הרעלנים, אבל מדובר בתהליך שלוקח זמן. אז אני תמיד ממליץ להתחיל קודם עם העישון ועם הסוכר והגלוטן אחר כך.
אחרי שהגוף עובר גמילה מהניקוטין, חילוף החומרים בגוף מושפע, ואז יש תקופה שהגוף צריך להתאזן לפני שאנחנו עוברים לגמילה מהסוכר ומהגלוטן. אז צריך לתת זמן של כשלושה חודשים לאחר הגמילה מהעישון, בזמן הזה לעשות יותר פעילות ספורטיבית, לשתות הרבה מים ולהגיע למצב שהגוף התנקה מהר ומתאזן ואז בהחלט מגיעה הנקודה בזמן של להיגמל מהרעל הבא שנקרא סוכר, ולהוציא את הגלוטן מהאוכל ולעבור לחיים בריאים".
ערכה: הדס בארי
מתוך תוכניתו של אהוד אברהמסון, בכל יום שישי ב־06:00 ב"רדיו ללא הפסקה"