"משרד הבריאות מתיר מכירת מזון הנגוע בחיידקים כמו סלמונלה"

המבקר קובע שיש הזנחה רבת שנים של תחום המעבדות וזו גורמת לסיכון חיי אדם. הדוח מציין מחסור קשה בכוח אדם; הימנעות מקביעת תקנים כוננויות ותורנויות חיוניות, לא נקבעו פרקי זמן לביצוע בדיקות חיוניות; מעבדות לא מורשות מבצעות בדיקות תוך סיכון המטופלים ואלה רק חלק מהממצאים הקשים בדוח.  

המבקר דורש  ממשרד הבריאות ראייה לאומית כוללת לצורכי המעבדות הרפואיות ולאופן הפעלתן המיטבית והכנת מערכת כללים והנחיות בנוגע לביצוע בדיקות מעבדה הן בקופות החולים והן בבתי החולים.. המבקר מדגיש שיש לשלב בכך את הגורמים הרלוונטיים בקופות החולים, בבתי החולים ובמועצה למעבדות רפואיות . 

גם לגבי הפיקוח של מזון בישראל יש למבקר ביקורת חריפה. בדוח מתואר שוק המזון כשוק שאין בו הסדרה יעילה והפיקוח שלו לקוי, מה שעלול לפגוע בבריאות הצרכנים במקרים של תקלה בתהליך ייצורם, או שלא נשמרו כראוי, או שהוכנסו בהם רכיבים שאינם ראויים, או שהם מכילים רכיבים וחיידקים שנמצאו מסוכנים לבני אדם. 

משרד הבריאות מתיר, בניגוד למדינות מערביות, מכירת מזון הנגוע בחיידקים מסוכנים כמו סלמונלה כמו כן ישנם רכיבים וחיידקים מסוכנים במזון שמעבדות בריאות הציבור אינן יכולות לבדוק אותם והמשרד לא נתן לכך מענה, ולמוצרי מזון מסוימים יש תקנים שלא עודכנו, ולאחרים לא נקבע תקן כלל. על משרד הבריאות להקטין את נטל הבירוקרטיה ולוודא שהמעבדות לבריאות הציבור יפעלו בסמכות, ביעילות, במקצועיות ומתוך שיפור מתמיד. 

המבקר מציין את הקריסה הכלכלית של  הדסה שמצויה מאז יולי 2014 בהסכם הבראה. הדוח מצביע על ליקויים שתרמו למשבר בהדסה, אשר מקורם בהתנהלות הדסה ובהתנהלות משרדי הבריאות והאוצר. המבקר קורא למשרד הבריאות לפעול בהקדם להשלמת גיבושו של נוהל לפעילות שר"פ בבתי החולים הציבוריים, מתוך ראייה מערכתית של הרפואה הפרטית בארץ ושל יחסי הגומלין שלה עם הרפואה הציבורית. 

על משרדי האוצר והבריאות לבחון שינויים נדרשים ביחסי ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים, במיוחד הציבוריים. כמו כן, עליהם ליצור כלים שיאפשרו לקבל מידע כספי, תקציבי ותפעולי מבתי החולים הציבוריים כדי לעקוב אחר מצבם ולפעול לשמירת יציבותם הכלכלית, ולצד זאת לבחון את כלל הסיבות הגורמות לחוסר האיזון התקציבי בבתי חולים אלה ולטפל בהן. 

המבקר מציין את אי המיצוי של זכויותיהם של נכי הנפש בישראל  וטוען שמשרד הבריאות לא נקט מדיניות פרו-אקטיבית להעלאת שיעור מיצויה של זכות זו. למשרד הבריאות אין לפי הדוח תכניות למסגרות שיקום בדיור לאוכלוסיות החלשות ביותר, המתאימות לצרכיהם השונים של נכי הנפש, ורבים מהם נותרו ללא מענה דיור ראוי.  

עוד עוסק הדוח בהפסקות הריון יזומות כאשר  בכל שנה יש בישראל כ-21,000 פניות לוועדות להפסקת היריון. המבקר מציין נטל בירוקרטי מיותר בתהליך אישור הפסקות ההיריון ובביצוען. התהליך עצמו מתנהל ברישום ידני אשר גורם לטעויות בקבלת המידע ובניתוחו. קיים בקרב כל הגילאים, מחסור במידע על התנהגות מינית אחראית ועל שימוש באמצעים למניעת היריון מה שמוביל להפסקות היריון חוזרות.

כשליש מאישורי הוועדות ניתנים לנשים שאינן ילידות ישראל וחיוני ביותר שמשרד הבריאות יעשה את כל הפעולות הדרושות כדי להבטיח שחומרי ההסברה והטפסים בכל המוסדות יהיו נגישים גם לנשים שאינן דוברות עברית. על משרד הבריאות לפעול כדי לייעל את פעולת הוועדות, לעקוב אחר הפסקות היריון לא חוקיות, לגבש עמדה בעניין הדיווח והטיפול בהן ולעמוד על האפשרות לזהות מומים בבדיקות בשלב מוקדם יותר של ההיריון. 

על משרד הבריאות והמוסדות המקיימים ועדות לתת לפונות לוועדות מידע בנוגע לאמצעי מניעה. על מערכות החינוך והבריאות להגביר את ההדרכות בבתי הספר בנושא חינוך מיני, ובייחוד בנושא השימוש באמצעי מניעה. כמו כן, על צה"ל להמשיך למקד מאמצים על מנת להנחיל לחיילות וגם לחיילים הדרכה והכוונה לחינוך מיני.