בן זוגי בן ה־85 מתעורר בבוקר עייף כאילו עבד קשה כל הלילה ורוצה מיד לישון. בבקרים כאלה הוא לא מסוגל לעמוד על הרגליים וקשה לו ללכת. בעבר היה יוצא לצעדות. אין לו עודף משקל והוא לא נוחר בלילה. בבדיקת הדם האחרונה הייתה תוצאה לא רגילה בנוגע לתפקודי כבד. איך עוזרים לו לנצח את העייפות?
"תפקודי כבד צריכים להיות מאוד חריגים כדי להשפיע על העייפות, אבל מחסור בברזל, ויטמינים או מינרלים, אנמיה או אי ספיקת לב עלולים לגרום לתחושת עייפות. חוסר בנתרן עלול להוביל גם לבלבול. כדי לאבחן מה גורם לעייפות, אני ממליץ על בדיקת דם כללית כדי לוודא שהכל בסדר. כדאי לבדוק גם את בלוטת המגן, שתפקוד נמוך שלה גורם לחולשה, עייפות, כבדות והשמנה או תחושת נפיחות. כדאי גם לבצע בדיקת הערכה של הלב ולראות שהוא פועל תקין. אם קשה לו ללכת, אולי יש לו אי ספיקת לב או אי ספיקה נשימתית. אם הכל בסדר, אני ממליץ לפנות למעבדת שינה. בשלב הראשון עושים בדיקת שינה ביתית שבה מחברים שעון (אקטיגרף) שבודק תזוזות, ואצבעון לאצבע, שמודד את ריווי החמצן. במעבדה ינתחו את התוצאות וניתן יהיה לדעת יותר על איכות וכמות השינה. אם זה לא יספיק, בשלב השני צריך ללכת לישון לילה במעבדת שינה מחוץ לבית".
אני בן 28. עברתי לפני שנתיים תאונת דרכים שבה נפגעתי בצוואר ובראש. אני מטופל אורתופדית, אבל אחרי התאונה התחילו אצלי טיקים שירדו מהצוואר עד לגוף, יד שמאל, רגל שמאל ויד ימין. לא טופלתי בהם, וזה הלך והחמיר. רופאה להפרעות תנועה אמרה לי שיש לי "דיסטונציה צווארית" והמליצה על תרופה בשם "אורפ פורטה", ויש לי גם אופציה לקחת קלונקס או קסנקס. הטיקים מתגברים כשאני מנסה לבצע פעולות של מוטוריקה עדינה. כסטודנט אני מנסה לכתוב וזה מאוד כואב לי, כולל טיקים בתדירות של כל כמה שניות. אני סובל וזה מנתק אותי מהחיים. איך אני נפטר מהטיקים האלה?
"יש לך מחלה בשם 'טורשן דיסטוניה' שלא קשורה בהכרח לתאונה. העובדה שהיא הופיעה אחרי התאונה לא קשורה. זו מחלה מוכרת, שלרוב היא גם משפחתית. היא מכווצת את השרירים, ולכן הטיקים גם כואבים. הבעיה היא שאין ממש טיפול טוב למחלה הזאת. מה שאפשר לעשות זה זריקות של בוטוקס או דיספורט, שזה טוקסין הבוטולינום, שמשתקות חלק מהשרירים ואז הם לא מתכווצים. 'אורפ פורטה' זו תרופה פסיכיאטרית שמרגיעה קצת את מערכת העצבים וניתנת במקרים נוירולוגיים. קלונקס וקסנקס הן תרופות מרגיעות ממשפחות הווליום, שנועדו להרגיע אותך ואז להפחית את פעילות הגוף והטיקים. יכול מאוד להיות שאפשר על ידי טיפולים שקיימים היום, כמו אלקטרודות או אולטרסאונד בראש, לשתק חלק מהמרכזים האלה. בבית החולים הדסה בירושלים משתילים במוח קוצב עם אלקטרודה קטנה ובבית החולים רמב"ם בחיפה מטפלים עם אולטרסאונד בראש. צריך לבדוק אם אתה מתאים לטיפולים אלה, שיכולים לעזור לך מאוד".
הבן שלי בן 14, ומצאו לו חלבון בשתן בכמה בדיקות. רופא המשפחה שלח אותנו לנפרולוג ילדים שלקח את זה לכיוון של גיל ההתבגרות ואמר שצריך לעקוב. עשיתי לו בדיקה לפני כמה ימים, עם השתן הראשון של הבוקר, שיצאה גבוהה. הבדיקה נערכה ארבעה ימים אחרי שהוא השתמש במכשיר ביתי בשם "דריוניק" שמייבש את בלוטות הזיעה בידיים. בבדיקת תפקודי כליה יצא לו קריאטינין ברמה של 0.65. האם הכל אצלו תקין?
"עושה רושם שתפקודי הכליה תקינים. אין קשר ל'דריוניק', שהוא מכשיר שפועל על שדות חשמליים ומשפיע בעיקר על החלק החיצוני של העור. הוא לא משפיע על הכליות. יש הרבה ילדים עם דלקות כליות מסוגים שונים, ובהרבה מאוד מקרים זה ממצא שנשאר, אבל צריך לעקוב אחריו. הנער צריך להיות במעקב נפרולוגי, אבל לא צריך להיכנס לפאניקה. אני ממליץ על מעקב כי יש כמה סוגים של מחלות כליות שמראות על חלבון גבוה בשתן. המעקב צריך להימשך, אחת לחצי שנה או אחת לשנה, ואולי בהמשך תצטרכו לבצע מיפוי כליות או הדגמה שלהן או ביופסיה. לגבי הבדיקה הספציפית, יכול להיות שבבדיקה הוא לא שתה מספיק או שהשתן היה מרוכז יותר. לפעמים השתן הראשון של הבוקר יותר מרוכז. צריך להקפיד שהילד ישתה הרבה מים. מבחינת תזונה מומלץ על יותר ירקות ופירות ופחות סוכר, פחות מלח, פחות שומן רווי".
שיחות אלו אינן המלצה רפואית אישית, ויש תמיד להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב"רדיו ללא הפסקה"
ערך: אסף נבו