אם נשאל מה אתם יודעים על הרמדאן, סביר להניח שנקבל את אותה תשובה: צמים ביום ואוכלים בלילה. ניסיתם פעם לצום בימים במשך חודש ולהמשיך לשמור על שגרת העבודה והלימודים? אם אתם לא מוסלמים, כנראה לא התמודדתם עם האתגר. צום הרמדאן הוא אחד מחמשת עמודי האסלאם. השנה הוא החל ב־6 ביוני ובסיומו חוגגים את עיד אל־פיטר במשך שלושה ימים. הצום נפתח עם שחר, ב־3:50, עוד לפני הזריחה, ותם בשקיעה. כדיאטניות הסתקרנו להכיר מקרוב את הארוחה המסיימת את הצום היומי. למדנו עליה מחברתנו למקצוע, אלאה פריג', דיאטנית ילדים במרכז הרפואי שיבא תל השומר ודיאטנית קלינית בשירותי בריאות כללית.
הארוחות ששוברות את הצום היומי, “אלאפטאר", הן תמיד חגיגיות. השולחנות ערוכים יפה, המנות מעוטרות, וחלקן ייחודיות לחודש הרמדאן. “הדבר הראשון שאוכלים בתום הצום הוא מספר אי זוגי של תמרים (אחד, שלושה או חמישה) במקביל לשתייה של מים. יש שישתו לימונדה או מיץ תפוזים", מציינת פריג', ומסבירה כי יש להמעיט ואף להימנע משתייה של משקאות מתוקים.
ואז מוגש המרק: מרק ירקות עשיר, מרק עדשים או פריקה (חיטה שנקטפת לפני ההבשלה, בעודה ירוקה, ולכן מכילה פחות עמילן ופחות קלוריות). המרק עתיר סיבים תזונתיים ומשביע. אחריו מגיע מבחר של מתאבנים: קובה (מתפוחי אדמה או בורגול) ממולא בבשר, בצקים מטוגנים (חלקם ממולאים בבשר) לצד פלאפל, חומוס, פול ופיתות.
בשלב זה הסועדים פורשים לתפילה קצרה של 10־15 דקות. “אני ממליצה לצאת מהשולחן לתפילה לאחר אכילת המרק, אבל זה לא תמיד קורה", מוסיפה פריג'. “מיד אחרי התפילה חוזרים למזנון עם שפע של מנות מכל קבוצות המזון. החלבונים יהיו בעיקר כבש, בשר בקר (סנייה) ודגים מטוגנים. פחות בשר עוף, ובשנים האחרונות נוכל למצוא גם מנות פחות מסורתיות כמו פירות ים. מקבוצת הפחמימות יככב אורז שמבושל עם ציר בשר. תמיד יהיו בו הפתעות כמו ירקות מטוגנים (מקלובה), אטריות וקטניות. קוסקוס, בורגול או מפתול (סוג של קוסקוס) יבושלו גם הם עם תוספות טעימות, וכמובן מבחר לחמים".
השולחנות צבעוניים בזכות שפע הסלטים, עם שלל ירקות טריים: סלט קצוץ דק, טבולה, כבושים (לפת, גזר), מבושלים או מטוגנים. מקבוצת השומנים יש טחינה, שמן זית וזיתים משובחים.
פריג' מתארת בפירוט רב את הארוחות ואת המגוון העצום, האינסופי, של המנות, בעוד היא עצמה בצום. השיחה מעוררת בנו תיאבון לטעום מהכל, וזה עוד לפני שהתייחסנו לקינוחים. “קשה לאכול לאט ובנחת עם שפע כזה של מטעמים, אחרי צום של 16 שעות, כשרעבים מאוד", היא מסבירה. “אלה שיעמדו בכך יצליחו לאכול כמויות קטנות יותר ויעשו את הבחירות הנכונות יותר - עדיף לאכול מנות מבושלות ואפויות על פני מטוגנות. את הכיבוד ממזנון הקינוחים אני ממליצה לדחות לאחר התפילה השנייה, על מנת לא להעמיס על מערכת העיכול את כל הארוחה בבת אחת".
יש המתפללים כשעה, אחרים שעתיים וחצי ויותר. “התפילה הארוכה יכולה להוות פעילות גופנית יומית, שכן במהלכה עומדים, מתכופפים, יושבים ושוב עומדים, מניפים ידיים", פריג' אומרת.
קצת קינוחים
ומה בקינוחים? שני מתוקים ייחודיים לחודש הרמדאן: קטאיף (לא להתבלבל עם הקדאיף הטורקי) - סוג של פנקייק קטן ממולא גבינה מתוקה או תערובת של שקדים, קוקוס, פירות מיובשים, אגוזים מסוכרים וקינמון. מעל הכל יוצקים מי סוכר שנספגים בפנקייק. השני הוא זונגול (זנגולה), כדורי בצק על בסיס קורנפלור מטוגנים פעמיים, וגם הם שוחים במי סוכר.
בנוסף יוגשו כנאפה, בסבוסה־הריסה - קינוח מסולת, שקדים, חלב ומי סוכר, וקולאג' שמזכיר עלי פילו ממולאים בגבינות מתוקות וספוגים בשמן ובמי סוכר. “לרוב מכינים את מי הסוכר ביחס של 2:1, כוס מים על כל שתי כוסות סוכר. אני מדריכה להכין ביחס הפוך. לשמחתי, בשולחן יהיו גם פירות קיץ כמו אבטיח, מלון, ענבים ודובדבנים. גם אם יהיו כאלה שיבחרו בפירות על פני המאפים רק בחלק מהימים, זה עדיף על כלום".
בחצות, אחרי ארוחה דשנה שכזו, יש שיוצאים לרחובות הראשיים השוקקים: חנויות בגדים ומתנות לבית, מסעדות ודוכני מזון מהיר. “האווירה, כמו גם השפע והיצע המזון, גורמים לאכילה נוספת, שלא לומר מיותרת", מדגישה פריג'.
אחרים שוכבים לישון ומתעוררים ב־3:00 לפנות בוקר לארוחה קלה: לחם, ביצה, גבינות, ירקות, אבוקדו וטחינה. הם נמנעים ממזונות מלוחים שעלולים להצמיא, חוזרים לישון ומתעוררים בבוקר לעבודה, ללימודים וליום צום נוסף.
אלאה פריג' מספרת כי בסוף החודש, במיוחד אחרי שלושת ימי החג, שבהם מבלים בטיולים, בנופש באילת או בטורקיה, רבים עולים במשקל. במסגרות בריאות שונות נחשף המגזר המוסלמי לקמפיינים עם הנחיות תזונתיות והתנהגותיות לחודש הרמדאן. “עם תשומת לב והקפדה", מסכמת פריג', “ניתן ליהנות מהארוחות המיוחדות ויחד עם זאת לשמור על תזונה איכותית וגם על המשקל. הרמדאן, השובר את שגרת האכילה, אף יכול להיות הזדמנות לירידה במשקל, אם מקבלים הדרכה מקצועית".
[email protected] נאוה רוזנפלד ושלומית דיליאון, אבוקדוס - קידום בריאות