בתי בת ה־7 מאוד אוהבת לישון, אבל לא אוהבת לקום. מאוד קשה להעיר אותה בבקרים, ובשבתות היא קמה מאוחר, רק בצהריים. לפעמים אם היא לא עייפה היא הולכת לישון רק בשעה 23:00 בלילה, אבל גם כשהיא הולכת לישון בשבע בערב היא עדיין לא מתעוררת למחרת בבוקר. מה אפשר לעשות כדי שהיא תתעורר בבקרים בשעות סבירות?
"צריך לסדר את שעות השינה שלה. אם היא הולכת לישון רק ב־23:00 בלילה, מן הסתם קשה לה לקום למחרת בשעה שבע בבוקר. באופן כללי ילדה בת 7 צריכה להיות במיטה כבר בשמונה וחצי בערב, ואתם ההורים צריכים לייצר זאת בשבילה ולעזור לה, כי זה לא יקרה לבד.
"לדעתי אין טעם לחפש סיבות גנטיות במקרים כאלה, אני חושבת שכדאי להתייעץ עם רופאת המשפחה איך אפשר לעזור לייצר לילדה שגרת שינה וקימה מסודרת. ניתן לנסות ליטול מלטונין, או להחשיך את הבית בשעות הערב כדי שהיא תוכל להירדם טוב יותר. אפשר גם להכניס את הילדה לחדר חשוך יחד עם אחד מההורים ולחכות עמה עד שהיא תירדם בלי לתת לה לצאת מהחדר, זה אולי ייקח כמה ימים, אבל רק כך היא תיכנס לשגרה ותסדר את השעון הפנימי אצלה.
"מדובר בעניין התנהגותי נרכש. הילדה צריכה להבין שגם אם היא תישאר ערה עד 23:00 בלילה, זה יהיה רק במיטתה ולא בסלון מול הטלוויזיה או מול המחשב. ילד ששוכב במיטתו משמונה וחצי עד 23:00 בלילה, בסופו של דבר יירדם לאט, באופן הדרגתי. זה כמובן דורש מכם ההורים נחישות ועקביות, בלי צעקות או מריבות. פשוט לעמוד על שלכם בלי לוותר, ואם תעשו זאת לילה אחר לילה, אני מתארת לעצמי שזה יסתדר כבר בתוך כשלושה שבועות.
"ילדים חייבים לישון היטב. מחקרים מוכיחים שבישראל מספר הילדים העייפים הוא בין הגבוהים בעולם, חלק מהם אף מאובחנים בטעות כסובלים מהפרעת קשב וריכוז רק כי הם עייפים. ילד עייף אינו יכול להיות מרוכז בבית הספר וגם ההתפתחות הפיזית שלו עלולה להתעכב כתוצאה מכך.
"גם לגבי התעוררות בבקרים צריך לפעול באותה נחישות, ולהעביר לילדה מסר ברור – יש חוק חינוך חובה והיא חייבת ללכת לבית הספר ולהיות שם בזמן. בדיוק כפי שאנחנו המבוגרים הולכים בכל בוקר לעבודה בזמן הנדרש. מדובר בהתניות שהילדה צריכה להפנים כבר בגיל הזה, כדי שתוכל להסתדר גם בחייה הבוגרים. זאת המציאות והיא צריכה להבין וללמוד שככה זה בחיים".
איך אוכל לגרום לבני העקשן בן השנתיים וחצי לעשות קקי בשירותים? הוא כבר גמול בתחום הפיפי אבל את הקקי הוא עושה בתחתונים בלי להתריע. מה לעשות?
"קודם כל, יש לי בעיה עם כך שקוראים לילד בן שנתיים וחצי 'עקשן'. בגיל כזה צעיר לשים עליו סוג של תווית זה בעייתי. אני פונה אליכם ההורים, הימנעו מלשים תוויות על הילדים שלכם, אחר כך זה מלווה אותם לכל החיים ומאוד קשה להם להיפטר מכך. תזכרו איך ההורים שלנו כינו אותנו בתוויות שונות של 'פחדן', 'עצלן', 'טיפש', 'פרא אדם' וכדומה. בואו לא נעשה זאת גם לילדינו.
"לגבי גמילת הילד, את צריכה להבין שאנחנו לא יכולים לגרום לו לעשות שום דבר בשירותים אם הוא לא רוצה, מדובר במשהו שרק הוא יכול לגרום לעצמו לעשות. אם את מתארת את הילד כעקשן, כנראה מדובר בסוג של מלחמה שהוא מנהל בלי שהוא מודע לכך, ולכן הוא לא ישתף פעולה ולא נוכל להכריח אותו לעשות זאת אם הוא לא רוצה.
"אם הוא עושה קקי בתחתונים בלי להתריע, בשלב הראשון צריך לפנות אליו בנועם, בלי לכעוס, בלי ללחוץ, בלי לגעור, ובלי לשדר לו את חוסר הסבלנות שלך. יש לבוא ולומר לו כך – 'מתוק שלי, מהיום אנחנו נותנים לך את כל ההחלטה והבחירה, רק אתה מחליט ורק אתה קובע איפה אתה עושה קקי ואנחנו לא נדבר על זה יותר. כמובן שאנחנו מאוד נשמח אם לפני שאתה עושה קקי תגיד לנו, וגם אם אתה רוצה לעשות בתחתונים תגיד לנו כדי שנדע על כך, כך שנוכל להחליף לך מיד את המכנסיים'.
"אם נפנה אליו בגישה הזאת, אנחנו נחזיר לילד את השליטה בחייו, בצרכים שלו ובגוף שלו. כי בכל פעם שאת פונה אליו וגוערת בו – 'למה עוד פעם עשית קקי בתחתונים? אוף, למה לא אמרת לי?' את למעשה מפעילה עליו לחץ מיותר שלא עוזר לפתור את הבעיה. צריך לשחרר את הילד מהלחץ כדי שהוא יבין שהכל בשליטתו ובהחלטתו".
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, בכל יום שישי ב-10:00 ב"רדיו ללא הפסקה".
ערכה: הדס בארי