מחכים ללידה? מתלבטים באיזה בית חולים לבחור? פרופ' יוסי לסינג משיב לשאלות המאזינות בתכניתו "תשעה חודשים" ברדיו eco99fm. פרופ' לסינג מייעץ ועונה מדי יום שישי בשעה 12:00 על שאלות בענייני היריון, לידה, פוריות והורות בריאה, באווירה נינוחה וקלילה.
האם יש צורך לבצע בדיקות גנטיות בהריון שני?
מאזינה: בתכנון ההריון הראשון לפני כ 5 שנים עברנו סדרה של בדיקות גנטיות. לקראת ההריון השני הקרב ובא, האם אני צריכה לחזור על בדיקות, להוסיף בדיקות? איך אני יודעת מה אני צריכה לעשות בהקשר הזה?
פרופ' לסינג: הגנטיקה של האם לא השתנתה. אבל בהחלט יש בדיקות שנוספו מהמועד שאת עשית. אני מציע לפנות אל מרכז בריאות האישה בקופה שלך והם ידעו לומר לך איזה בדיקות ראוי להשלים בפנל הבדיקות שממליצים לעשות. בדיקות שעשית אז, אין טעם לחזור עליהן משום שהגנטיקה לא השתנתה.
תוצאות בדיקת סקר שליש ראשון - ערך גבוה של HGC
מאזין: בתוצאות הבדיקה של הסקר שליש ראשון יצא לנו ערך מאוד גבוה של Free bête HCG, למרות זאת, הסיכון לתסמונת דאון הוא עדיין דיי נמוך 1: 2400. אנחנו בשבוע 16 ורציתי לשאול אל איזה בעיות זה יכול להעיד התוצאה של הבדיקה ועל איזה בדיקות אתה יכול להמליץ לנו בהמשך?
פרופ' לסינג: עשיתם את בדיקת הסקר שליש ראשון כדי לדעת האם אתם נושאים עובר חלילה עם תסמונת דאון. זאת היתה מטרת הבדיקה. המרכיב העיקרי שמרמז על תסמונת דאון, זה ערכים נמוכים של חלבון עוברי. אצלכם זה תקין. ה-HCG, הוא לא סמן של בעיה ספציפית . התצפית אומרת שנשים שיש להם ערכי HCG יותר גבוהים בתבחין של השליש הראשון, יהיו להם יותר מאורעות של רעלת הריון. מה עושים כנגד זה? לא עושים דבר למעט מעקב הריוני רגיל. היה ויתפתחו סימנים של רעלת הריון-חלבון בשתן, לחץ דם, כל הדברים האלה צפים ועולים ומתגלים ולא דורשים מעקב הריון שונה ממעקב הריון של אישה שהבדיקות האלה תקינות. עשיתם את הבדיקה כדי לדעת מה הסכנה לתסמונת דאון, הסכנה היא קטנה מאוד.
מה עושים במקרה של דימום בגיל המעבר?
מאזינה: אני בת 50, כבר קרוב לשנתיים ללא מחזור. לפני שבועיים הופיע דימום שנמשך כשבוע. בבדיקת אולטרסאונד הגניקולוג ראה ממצא באזור הפונדוס. הופניתי להיסטרוסקופיה ניתוחית. האם זה מחויב? האם דחוף? מה הנזקים העלולים להיגרם מניתוח כזה?
פרופ' לסינג: פונדוס, כיפת הרחם. השואלת בת 50, שנתיים ללא ווסת, היא למעשה בגיל המעבר. כשאישה היא בגיל המעבר, לא ראוי לה לדמם. היא פנתה לרופא בתבונה. הרופא בדק אותה, עשה אולטרסאונד כשהוא שואל את עצמו, אחרי שהוא התבונן קודם על צוואר הרחם, לראות שאין איזשהו נגע או פצע שיכול להביא לדימום, כי צריכים לדעת מה מקור הדימום. באולטרסאונד הוא מצא שרירית הרחם במקום מסוים, מעובה או לא סימטרית. רירית רחם אצל אישה בגיל המעבר שמתאפיין ברמות אסטרוגן מועטות, צריכה להיות דקה. אם היא מעובה, צריך לדגום אותה. אם אישה מדממת בגיל המעבר צריך לדגום את רירית הרחם בלי קשר לעוביה. הרופא יעשה בטכניקה כזו או אחרת דגימה של רירית הרחם כדי לדעת שסיבת הדימום היא מגורם שפיר ולא חלילה ממחלה רצינית יותר. אם באולטרסאונד יש ממצא שמזכיר פוליפ, ממצא יותר גס וגדול, יבצע הרופא היסטרוסקופיה – התבוננות אל תוך הרחם, יסלק את הפוליפ הזה, זה הופך את זה לניתוחי ונדגום את הרירית ע"י גרידה. מאורע כזה מחייב פניה לרופא, הרופא צריך לדגום את רירית הרחם. אם הוא חושב שיש שם ממצא שדגימה פשוטה של רירית הרחם לא תענה על השאלות, צריך לעשות את זה בדרך ניתוחית. להתבונן פנימה ולסלק את הממצא.