עברתי תהליך רוחני שבעקבותיו אני מתלבטת בין שתי עבודות בשני בתי ספר שונים. אחד מהם קרוב יותר ללבי, אבל נמצא מחוץ לאזור שאני גרה בו. בשני, הקרוב לביתי, ארוויח עוד כסף. איך אחליט באיזה מהם לבחור?
“עבודה היא תדר. אנחנו תמיד מעדיפים לבחור את מה שאנחנו מחוברים אליו בהוויה שלנו. זה חלק מהקהילתיות שלנו וממה שאנחנו. אם ההוויה שלך היא חיבור לקהילה, אולי את צריכה לבחור את בית הספר הקרוב יותר ללבך והרחוק יותר מהבית, כי את מחפשת חיבור כלשהו. את צריכה לזכך את המקום שאת נמצאת בו ולראות בו מחצית מהבית שלך. כי כשאת משתייכת לבית האמיתי שלך, את מתפתחת ויגיעו אלייך הרבה דברים. אם את לא מחוברת למקום שאת גרה בו, איך תתחברי לבית הספר הנמצא בו? את צריכה להתחבר למשהו שהוא בווייבים שלך, כי זה מה שייתן לך להתפתח. חשוב שתמצאי את עצמך במקום שאת כן מתחברת אליו, גם אם יש שם פחות כסף".



הייתה לי תקופה קשה מאוד בעסק שבבעלותי וחיפשתי עוד עבודה. באותו זמן התחלתי לפתח מוצר משלי. כעת המצב בעסק משתפר ונכנסת עבודה, אבל כדי להשלים את פיתוח המוצר אצטרך להפסיק את העבודה בעסק ולהשקיע רק בפיתוח המוצר החדש. אני עובד לבד, ללא שותפים, ורוצה לדעת: האם תחושתי נכונה?
“אני חושבת שיפרה אותך מאוד לעסוק בעבודה ובמקביל בפיתוח. אתה יכול למשל לקבל רעיונות מאנשים שאתה עובד מולם או איתם, ואת הרעיונות האלה ליישם בפיתוח. קשה לעבוד לבד. אתה יכול לעבוד לבד ולחקור, ובד בבד להיפתח לאנשים שצריכים אותך. דיאלוג חברתי חשוב לדעתי להתפתחות שלך; אתה ניזון ממנו והצלחתך תלויה בו. המשך העבודה עם לקוחות חוץ יכול לעזור לפיתוח העסקי שלך. המאמץ - להמשיך את העסק הקיים וגם לעבוד על פיתוח המוצר החדש - הכרחי בשבילך ומחויב המציאות. לפעמים בלי מאמץ זה לא מצליח".



הבת שלי עולה לתיכון. ביישוב שאנחנו גרים בו פתחו בית ספר תיכון והחליטו שכולם חייבים ללמוד בו. היא רצתה ללכת ללמוד מחול ואמנות, אבל המגמה הזאת נסגרה. אני אמביוולנטית לגבי המחויבות שלה לבית הספר ביישוב ולמסגרת הקהילתית. מה כדאי לעשות?
"יש אנשים שזקוקים למסגרות, והמסגרת בונה אותם, אבל לדעתי את צריכה לתת לה לבחור. היא צריכה ללמוד בבית ספר שהוא כמה שיותר פתוח ודמוקרטי. צריך לתת לה לבחור כמה שיותר. לתת לה כמה שפחות מסגרות, כדי שתשבור את כל הגבולות - מה שאת לא מסוגלת לעשות עם עצמך. את צריכה לתת לה את מה שההורים שלך לא נתנו לך, ולכן נכנסת למסגרות. תני לה לבנות את עצמה מתוך מי שהיא, ולא בתוך מסגרת. תני לה לבחור את בית הספר, את מסגרת האמנות ואפילו את המורים שלה".



בעקבות קונפליקט שהיה לי עם האחים שלי, אני מתלבט לגבי הילדים שלי, השונים מאוד זה מזה: זה תלמיד מוצלח וזה מתקשה. אני מאמין שיש סיבה לכך שאחד כזה ואחד כזה. מהי הסיבה?
"יש אנשים שלא יכולים להכיל הבנה שהיא מעבר. מי שרוצה שהילדים שלו יהיו אותו הדבר, ילמדו באותה המגמה בבית הספר או ישרתו באותו המקום בצבא, הוא באופן אוטומטי בן אדם מצומצם. אם אחד מילדיך תלמיד טוב, ואתה יכול לשוחח איתו על הלימודים שלו וליהנות מאסיפות ההורים שלו, ואילו האחר תלמיד פחות טוב - אבל יש לו יכולות אחרות, ואתה יכול 'להרחיב' אותו ולהיות גם איתו - אז אתה אדם רחב ממדים. אבל אם אתה מנסה 'לפרמט' ו'לאתחל' את הילד שלך כי אתה מאמין שרק לתלמיד טוב יש מקום בעולם הזה - אתה מצומצם בגישתך. יש מקום לזה ויש מקום לזה. היופי הוא שיש הרבה מאוד התנסויות לאדם, שמטרתן ללמוד איך ליצור יחסים עם אנשים ולהרחיב את היכולות שלנו. צריך להבין ולקבל את האנשים ואת יופיים כפי שהם".



אני בת 41 ומתלבטת מה נכון יותר לי בזמן הזה. במה עלי להתמקד וכיצד אמנע מבזבוז אנרגיות?
“יש שלב בחיים שבו אנחנו מתעייפים בלעסוק בהכל, ואנו צריכים להתמקד במקום שבו אנחנו יכולים לגרום לשינוי, וגם להיות חלק מהתהליך. עלייך לבדוק באיזה תחום את יכולה לגרום להשתנות - עבודה, זוגיות, ילדים. השינוי צריך תמיד להתחיל מאיתנו, ויעבור זמן עד שנקבל עליו את התגמול מהזולת. צריך להיאזר בסבלנות לתהליך". 



מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, בכל יום שני ב־20:00 ב"רדיו ללא הפסקה"