הילדים חזרו לכיתה, וזה הזמן לבדוק את הראייה והשמיעה שלהם

הפעם נעסוק בתחום אחר שמשפיע על יכולת הלמידה וההישגים של התלמידים: לקות ראייה או שמיעה. לעתים לקויות אלו אצל ילדים מזוהות בטעות כלקות למידה או כהפרעת קשב, ולא מטופלות היטב. אבחון מהיר עשוי למנוע את התסכול והקושי.

ראייה ושמיעה תקינות הן בעלות השפעה גדולה על עקומת הלמידה של הילדים. פגיעה בחושים אלה תקשה על רכישת מיומנויות למידה, תביא לירידה במימוש הפוטנציאל של התלמיד ותפגע בתפקודו הפיזי והחברתי. בבית, כאשר חלוקת הקשב של ההורים היא בין כמה ילדים, אפשר לפספס קושי של אחד מהם. הילדים עצמם לרוב אינם מודעים כלל לבעיה שיכולה להיות או להידרדרות במצבם, ולכן אין לצפות מהם לדווח. 

בדיקות שמיעה וראייה מתבצעות בכיתה א' לכל התלמידים. בכיתה ח' מתקיימת בדיקת ראייה נוספת. הבדיקות נעשות על ידי אחיות בריאות התלמיד או בחלק מן המקרים על ידי אופטומטריסט (ראייה) או קלינאי תקשורת (שמיעה). במקרים חריגים מופנים הילדים להמשך טיפול בקופות החולים.

ילדים עד גיל 7 חייבים לבקר אצל רופא עיניים לפחות פעם אחת לצורך בדיקה. איגוד רופאי העיניים בישראל ממליץ לבצע בדיקת ראייה אחת לשנה. לצד בדיקת ראייה, מבצע רופא עיניים בדיקת עיניים הכוללת הרחבת אישונים לצורך בדיקה מקיפה של בריאות העיניים ותקינותן. 

אחרי גיל 7 ניתן לבצע את בדיקת הראייה אצל אופטומטריסט מוסמך. זה בודק אם יש צורך במשקפיים ואינו בודק את בריאות העין, אלא מאתר סוגים שונים של ליקויי ראייה, כמו רוחק ראייה, קוצר ראייה, אבחון של עין עצלה או פזילה, הנפוצות יותר בקרב ילדים.

פעמים רבות הורים ומורים יכולים לזהות בעצמם שהילד לא רואה טוב. עמוס ריינד, אופטומטריסט מ"ריינד אופטיקס", מציג סימנים שעשויים להעיד על ליקוי ראייה:

• שפשוף העיניים לעתים קרובות.

• תלונות על כאבי ראש או כאבים בעיניים או גם וגם.

• במקרים שבהם הילד יושב קרוב מדי למסך הטלוויזיה ולצג המחשב או שהוא מחזיק סמוך לפנים את הספר, הנייד או הטאבלט.

• הטיה של הראש במהלך קריאה או צפייה בטלוויזיה.

• מצמוץ, עצימה של אחת העיניים, עיניים דומעות, רגישות לאור.

• אם הילד מתקשה בביצוע משימות שדורשות קריאה או מסרב לקחת בהן חלק. 

לאחריות של ההורים לבדיקות ראייה חשיבות בטווח הקצר, בתקופת הלימודים, וגם בטווח הארוך, משום שטיפול מהיר ואפקטיבי יכול למנוע את החרפת המצב ולעתים אף לצמצום נזק.

בבדיקת שמיעה בבית הספר התנאים אינם אופטימליים מבחינת מיסוך רעשים, החדר שבו תתבצע הבדיקה לא יהיה אטום, אך ניתן יהיה לקבל מושג על קושי או ליקוי. התלמיד יופנה להמשך בירור אצל רופא אף־אוזן־גרון ובדיקת שמיעה במכון שמיעה. 

“ליקוי שמיעה או ירידה בשמיעה עלולים להתרחש מכמה סיבות", מסביר ד"ר משה חייצ'יק מומחה אף־אוזן־גרון ילדים וכירורגיית ראש־צוואר ממרכז א.ר.ם באסותא. “מבנה אנטומי בעייתי מולד הפוגע בעצב השמיעה או באוזניים עצמן, גנים שהועברו מהורים כבדי שמיעה, או מנוזלים באוזניים התיכונות, דלקות חוזרות ונשנות וכן בעיות שונות -  העלולים לפגוע באנטומיה של האוזניים ואף לגרום לנזק בלתי הפיך. על הורים לילדים המועדים לסבול מליקוי שמיעה להיות ערניים במיוחד".

הסיבה הנפוצה ביותר לליקוי שמיעה נובעת מנוזלים באזור האוזן התיכונה. אצל חלק מהילדים נמתין כחודש־חודש וחצי כדי לבחון אם הנוזלים נספגו לבד. אחרים יטופלו באנטיביוטיקה מספר שבועות במטרה להפחית את הנוזלים (אף על פי שבמקרה זה התוצאה אינה שורדת לטווח הרחוק). אם הטיפולים לא עוזרים, מופנה הילד לניתוח כפתורים, מה שיאפשר אוורור תקין של האוזן התיכונה וניקוז של הנוזל או המוגלה. עד לפתירת הבעיה יש להתחשב בתלמיד. בתקופה זו כדאי להושיבו סמוך למורה, כדי שיוכל לשמוע טוב יותר.

ד"ר חייצ'יק מדגיש כי ככל שההורים ישימו לב מוקדם יותר לכך שהילד סובל מבעיית שמיעה כלשהי, ניתן יהיה לפתור אותה ללא נזקים עתידיים. אם הילד חוזר כמה פעמים על המילה “מה?", אם יש צורך להגיד לו שוב ושוב כל דבר, אם הווליום בטלוויזיה עולה לשמיים או אם ישנם עיכוב שפתי, אוצר מילים דליל או היגוי לא תקין - אלה הם סימנים לכך שהילד אינו חשוף לכל הצלילים.

את התנהגותו של הילד בגן יש לבדוק מול הגננות: להבחין אם הוא מפריע בזמן שעת סיפור, לא משתתף בפעילויות מוזיקליות ואף נמנע מליצור חברויות, משום שהרעש הסביבתי מפריע לו. במקרים אלה קיימת בעיה שגורמת לילד לחיות בסוג של בידוד.

חשוב להבין כי אנחנו לומדים לדבר על ידי שמיעה, אנחנו שומעים את הצלילים ומחקים אותם. ילד בעל ליקוי שמיעה לא ייחשף לחלק מהחומר הנלמד, ועלול לפגר אחרי שאר הילדים בכיתה, להתמודד עם בעיות שפה ואף להימנע מסיטואציות חברתיות.