מחקר אמריקני חדש שזכה לפרסום בולט בתקשורת בחן את הקשר שבין תזונה בריאה ופעילות גופנית לבין בריאות ותוחלת החיים. בהמשך לכך תהה גבי גזית ב"רדיו ללא הפסקה 103FM", "האם מזון משפיע בכלל על הבריאות, או שכולנו שבויים בעולמות של מיתוסים, שיווק, פרסום והמון כסף ואנחנו אוכלים דברים כי אומרים לנו? האם הוכח הקשר בין תזונה טובה ובריאה לבין בריאות טובה?".
לשאלתו השיב פרופסור איתן פרידמן, מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים "שיבא" בתל השומר: "התשובה היא כן ולא. תזונה זה בעיקר שני דברים. הראשון הוא כמות הקלוריות שיש במזון והשני הוא אבות המזון, החלבונים, השומנים והפחמימות שמרכיבים את הדיאטה שלנו. מי שאוכל דיאטה מאוזנת שבה יש ייצוג מתאים לכל אחד מאבות המזון, ושומר שכמות הקלוריות שהוא צורך ביום לא תעלה על כמות הקלוריות שהוא מוציא ושורף ביום, חי אורח חיים בריא ובהחלט תוחלת חייו צפויה להיות ארוכה יותר והוא צפוי לחיות בריא יותר. האם יש מזון שאם נאכל אותו נאריך את חיינו בכמה שנים? התשובה היא לא. אין סוג מזון שכזה, שמאריך חיים. להפך, מי שאוכל פחות וצורך פחות קלוריות, תוחלת חייו צפויה להיות ארוכה יותר".
גזית ציטט את מנהל האגף למניעת מחלות במכון הלאומי האמריקני לחקר הסרטן, שאמר: "איננו יודעים כיצד לאמוד תזונה או כושר, אין לנו כלים מדידים לכך". "אני חולק עליו", אמר פרופסור פרידמן. "ההצהרה הזו לא נכונה. לכושר גופני יש מדדים מאוד ברורים ומתוקפים, שמשתמשים בהם בכל העולם. אף אחד לא עשה שימוש בכלים האלה, כי מסובך להשתמש בהם באוכלוסיה הכללית, אבל כולם צריכים להיות בפעילות גופנית. ארגון הבריאות העולמי הצהיר ש-150 דקות של פעילות גופנית מתונה עד מאומצת למחצה, במהלך כל שבוע, הם ההמלצה הגורפת (לשמירה על אורח חיים בריא, שבעקבותיו) תמצה את היכולות הגנטיות שלך, לחיות חיים בריאים עם מיעוט מחלות. ברור לגמרי שגם הגנטיקה משחקת כאן תפקיד".
גזית שאל על שני תאומים זהים, אחד שלא מבצע פעילות גופנית ואחד שכן, ותהה אם הלא פעיל מביניהם יחיה פחות ויחלה יותר. "חד משמעית כן", השיב פרופ' פרידמן. "לא רק שהוא יחלה, גם אם הם יגיעו לאותו הגיל, הבריאות הכוללת שלו, שכוללת יתר לחץ-דם, השמנה, אוסטיאופורוזיס וסוכרת, תהיה פחות טובה מזו של אחיו התאום הזהה שכן פעיל גופנית. זה נכון לגבי הבריאות שלהם וגם לגבי תוחלת החיים. יש הרבה מחקרים שמראים שלפעילות גופנית, אורח חיים בריא ומשקל נכון יש גם השפעה על הנפש. הצריכה של תכשירים אנטי-דיכאוניים נמוכה יותר אצל מי שעושים פעילות גופנית. הודות לאנדורפינים שמיוצרים אצלנו בזמן הפעילות הגופנית, אנחנו לא נזקקים למה שמייצרות חברות התרופות".