שעת כושר: המחקרים האחרונים שצריך להכיר בנוגע לדיאטות

נראה כי אין צורך, ובטח לא בפני דיאטנים, להסביר את החסרונות של השמנה או את היתרונות בביצוע פעילות גופנית. ובכל זאת, למדנו כי קיימות סיבות נוספות אשר מחזקות טענות אלו בהרצאות על הקשר בין השמנה גברית לפוריות ועל ההשפעה של ביצוע פעילות גופנית על הפרעות קשב וריכוז. 

20%–30% מהגברים בגיל הפוריות סובלים מהשמנה, שהיא שכיחה בעולם המערבי. מהנתונים שהציגה וינר עולה כי כמות תאי הזרע ואיכותם הולכת ופוחתת במדינות מפותחות, בעוד במדינות מתפתחות המגמה הפוכה. למעשה, עודף משקל מגדיל את הסיכון לבעיות פוריות כמעט פי שניים בהשוואה למשקל גוף תקין, שכן הוא גורר פגיעה פיזיולוגית, כמו גם בעיות הורמונליות וגנטיות הפוגעות בזקפה ובאיכות תאי הזרע. התוצאה היא, כמובן, פגיעה בפוריות. הבשורות הטובות הן שגם ירידה קטנה במשקל אצל גברים משפרת את הפוריות. מעבר לכמות תאי הזרע ולאיכותם, נמצאה גם השפעה על הדנ"א בתאי הזרע, כלומר פחות תחלואה של הצאצאים.

בשנים האחרונות ניתוחים בריאטריים (ניתוחים אלה ואחרים המקטינים את גודל הקיבה) הפכו לפופולריים בעולם, כמו גם בישראל. מפתיע היה לשמוע כי לירידה במשקל בעקבות ניתוחים אלה אין התוצאה המקווה לשיפור בפוריות אצל גברים, להבדיל מנשים. לאחרונות שנמצאות בעודף משקל סיכוי גבוה פי שלושה לבעיות פוריות בהשוואה לנשים במשקל גוף תקין, אך להבדיל מגברים, ירידה במשקל גם בניתוחים בריאטריים משפרת את המצב. 

רבים הם המחקרים בנושא הפרעת קשב וריכוז בקרב ילדים ונוער. מעטים, שלא לומר מעטים מדי, בדקו זאת במבוגרים. הדיאטן אסף פסטינגר יזם מחקר במסגרת התואר השני שלו במכללה האקדמית תל חי. מטרת המחקר הייתה לבחון את תרומתה של תוספת פעילות גופנית על מדדים של אימפולסיביות וטווח קשב בבוגרים המאובחנים כבעלי ADHD. המחקר ייחודי גם משום שבדק לא רק השפעה רב–פעמית של פעילות גופנית אלא גם פעילות חד–פעמית באותה אוכלוסייה נבדקת.

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות היא הפרעה כרונית שמאובחנת בדרך כלל אצל ילדים, והביטוי שלה הוא קשיים בריכוז, אימפולסיביות ו/או רגישות לגירויים סביבתיים. אלה יכולים לפגוע ביכולת הלמידה, בקשרים בין־אישיים ובהמשך גם באפשרויות תעסוקה, ולעתים גובים מחירים נוספים כמו הערכה עצמית נמוכה ופגיעה בביצועים ובהישגים בתחומים שונים. על מנת להקל את ההתמודדות עם הסימפטומים בטווח הקצר ועם ההשלכות בטווח הארוך יותר, האבחון המוקדם הוא קריטי. 

הטיפול בדרך כלל הוא תרופתי, לעתים בעל תופעות לוואי כמו ירידה בתיאבון וכאבי בטן. לעתים משלבים גם התערבות קוגניטיבית–התנהגותית המקנה אסטרטגיות שונות להתמודדות עם הסימפטומים, ודורשת מוטיבציה ומשמעת גבוהות מהמטופל. 

פסטינגר, בעל תואר ראשון בתזונה ומאמן כושר בהכשרתו, שמתמודד עם הפרעות קשב גם היום כבוגר, בחר להעמיק בתחום. בהנחייתם של פרופ' מוריה גולן מהמכללה האקדמית תל חי וד"ר ירון יגיל מהחוג לעבודה סוציאלית הוא חקר את ההשפעה של פעילות גופנית על הפרעות קשב וריכוז. במחקר השתתפו 60 סטודנטים בני 30–21 מהמכללה האקדמית תל חי. במקום קיים מרכז תמיכה גדול לסטודנטים עם בעיות קשב וריכוז ולכן היה קל יחסית לגייס משתתפים למחקר.

הנחקרים ביצעו אימונים פונקציונליים, שבהגדרתם משפרים את מגוון מרכיבי הכושר הגופני (לא רק סיבולת לב–ריאה אלא גם שיווי משקל וקואורדינציה) ומטרתם העיקרית הייתה שכלול התפקוד היומיומי.

תוצאות המחקר מעניינות, שכן אפילו פעילות גופנית חד–פעמית בעצימות בינונית עד גבוהה הניבה שיפור מובהק בקשב הקוגניטיבי. לאחר 12 אימונים נמצא שיפור במדד הקשב והאימפולסיביות בשתי קבוצות המחקר בצורה מובהקת, ללא הבדל בעצימות הפעילות.

“מסקנת המחקר", מסכם פסטינגר, “היא שתוספת פעילות גופנית יכולה להקל את חלק מסממני הפרעות הקשב והריכוז (קשב ואימפולסיביות) בבוגרים צעירים, ומומלץ לשלב אותה כחלק מהטיפול המקובל.