האם ניתן לחבר ראש של אדם אחד לגוף של אדם אחר? ד"ר סרג׳יו קאנאברו, הנוירוכירורג האיטלקי שמצהיר כי ביכולתו לחבר בין ראש של אדם שחולה בניוון שרירים לבין גוף של תורם בריא שמת מוות מוחי, הצית סערה עולמית ותהיות מהו גבול היכולת האנושית לפיתוחים בעולם הרפואה. גם היום, בעידן שבו אנו מורגלים לקבל דברים שפעם חשבנו שהם בלתי אפשריים, נראית הצהרה זו בינתיים כפנטזיה, שכן מבחינת השתלת עצב ומערכת עצבים שלמה - יש לרפואה עוד דרך ארוכה לעשות. בינתיים הושתלו לאחרונה זרועות בגופו של חייל אמריקאי קטוע גפיים בעקבות שירות צבאי באפגניסטן, ואף חוליה, שיוצרה במדפסת תלת־ממד, הושתלה רק לאחרונה במרכז הרפואי איכילוב בגבו של תושב קלנסווה.
בשנות ה־70 של המאה הקודמת התלהבנו מסדרת המדע הבדיוני "סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים", על טייס שנפגע אנושות בתאונה וניצל בזכות ניתוח חדשני שבו הושתלו לו יד, רגליים ועין מלאכותיים. אלו הפכו אותו לאדם ביוני. והנה היום, השתלות איברי גוף מלאכותיים, שכפול תאים בגוף, השתלות רקמות או איברים מן המת, השתלות פנים חדשות או איבר מין גברי והדפסות אברים במדפסת תלת־ממד - הם כבר מציאות. כמעט דבר כבר לא נחשב למדע בדיוני בעולם הרפואה.
אנו חיים בתקופה מרתקת. מפעם לפעם אנו, אנשי הרפואה בדיסציפלינות שונות, מתפנים לחשיבה מרתקת על ההיערכות הנדרשת לרפואת העתיד. לאחרונה קבענו יעד: שנת 2030. ננסה להעריך איך תיראה הרפואה בשנה זו. ראשית, סביר להניח שנהיה במדינות המערב תחת ניטור רפואי רציף ובקרה מרובה של מרכיבים שונים בבריאותנו: חום הגוף, רמות הסוכר בדם, רמות הכולסטרול, לחץ הדם ועוד. שבבים מיוחדים או אמצעים טכניים אחרים יספקו למטופלים ולרופאים מידע אמין ומלא על תפקוד מערכות הגוף.
כשנבקש תשובות לשאלות בנושאי בריאות, ניעזר אף יותר מהיום ברשתות החברתיות, בחוכמת ההמונים ובמידע באינטרנט. המידע הרפואי יהיה נגיש וברור יותר ויותר. בה בעת, התפתחויות טכנולוגיות מואצות ופריצות דרך, בעיקר בתחום הגנטיקה ובעולם הפרמצבטיקה, ישפיעו באופן דרמטי על הרפואה. עד 2030 יתפתחו אפשרויות חדשות ומסעירות להבנת תהליכים בגוף, למניעת חולי, לזיהויו ולהחלמה ממחלות ומגפות שנחשבות בינתיים חשוכות מרפא. תחום הרובוטיקה ימשיך להתפתח, ולא רחוק היום שחלק ניכר מהפרוצדורות הרפואיות יתבצעו על ידי רובוטים חכמים.
בשלבים הראשונים של החדרת הרובוטיקה לביצוע פעולות רפואיות, ניתן לזהות כיום שני כיוונים עיקריים: האחד, הכנסה לשימוש של רובוטים לביצוע פעולות רפואיות מרחוק כפתרון לביצוע פעולות מצילות חיים באנשים המתגוררים באזורים מרוחקים ממרכזים רפואיים. כך למשל, פעולות כמו צנתור כלילי דחוף לפתיחת עורק חסום בעת התקף לב. משרד הבריאות בארץ הגדיר פרק זמן של 90 דקות שבמהלכו צריכה להתבצע פתיחת העורק החסום כדי להציל חיים. אך מה קורה אם לא ניתן להגיע בזמן למרכזים רפואיים, שבהם יש מכשור, חדרי ניתוח וצוות רפואי מיומן? הפתרון העתידי הוא שימוש ברובוטים מונחי רופא, שיבצעו את הצנתור מרחוק.
ארצות הברית מקדמת פרויקט ענק, שאמור לבנות מתקנים רפואיים רובוטיים שיופעלו מרחוק על ידי מצנתר מיומן, ויאפשרו הצלת חיים בחולים עם אירוע לבבי חריף. הפרויקט נמצא בשלבי תכנון ראשוניים ותוקצב בתקציבי ענק. מכאן האפשרויות העתידיות הן אינסופיות, וניתן יהיה להרחיב את הטיפולים הרפואיים לכל תחומי הרפואה, החל מצנתור מוחי ועד ניתוחים כירורגיים לסוגיהם.
הכיוון השני שללא ספק יתפתח, אך בלוח זמנים ארוך יותר, הוא פיתוח רובוטים שיבצעו פעולות כירורגיות ואחרות באופן עצמאי, תוך כדי ניצול אלגוריתמים, חיישנים ורובוטיקה משוכללות (שלא בידי מנתח מרחוק).
השינויים הדרמטיים הללו מעלים תהיות גם לגבי התפתחות מקצוע הרפואה. ניתן לנבא שבשנים הבאות יתפתחו מקצועות רפואה חדשים ותת־התמחויות המחייבים רמת ידע ומיומנות גבוהה. בשל כך צריך יהיה לשנות את הליכי הכשרת הרופאים, כך שלמשל תתארך תקופת ההתמחות במקצועות השונים. בחלק ניכר מהמקצועות אף תיווצר מצוקת כוח אדם קשה. ניצני מגמה זו ניכרים כבר בהווה, וכך לאחרונה התברר כי חסרים בארץ מצנתרי מוח. אם לא יועלה משמעותית מספר הרופאים והתקנים, הרופאים יחוו בעתיד תהליך של יתר שחיקה מאשר כיום. גידול האוכלוסייה, הארכת תוחלת החיים ועליית היקפן של המחלות המורכבות - יגדילו את הלחץ על מערכת הבריאות, יאריכו את התורים ויטילו עומס רב יותר על הרופאים.
התייקרות עלויות שירותי הבריאות תחייב הגדלה משמעותית של המקורות הציבוריים למימון המערכת, שכבר שנים היא בחסר משמעותי. עוד תופעה שתתרחב קשורה בהיעדר היררכיה של המידע הרפואי הזמין באינטרנט, אשר צפוי להגביר את רמת החרדות של המטופלים. תפקיד מרכזי של הרופא יהיה לעשות סדר במידע, להבהיר למטופלים מה מהותי במידע שאליו נחשפו ולמה עליהם להתייחס.
סביר גם שהשיח הרפואי העתידי יתמקד יותר ביחסים שבין רופא למטופל ובין הקולגות הרופאים מאשר בשיטות טיפול ואבחון. אפשר להניח שבשנת 2030 יתקיים דיון ער בעניין הדרך שבה משתתף הציבור הכללי בתהליכי קבלת החלטות בתחומי הרפואה ובנושאי אתיקה ודילמות מעולם המוסר מול שיקול הדעת הרפואי. האתגרים העצומים מחייבים אותנו להיערך כיאות לקראת רפואת המחר, ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא ראש המכון לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)