אני שוקל 120 קילו וחושב על אוכל כל רגע ביום, כי זה מספק לי תחושות של אושר והנאה גדולה. אני מרגיש שאני קם בבוקר רק בשביל לאכול וחי בשביל הרגעים האלה. אני יודע שזו התנהלות לא נכונה ושאני צריך להפסיק להתעסק באוכל כל הזמן, אבל אני לא יודע איך לעשות את זה. בכל פעם שאני מחליט לעשות דיאטה, אני יורד איזה שניים־שלושה קילוגרמים, ואז מהר מאוד חוזר לסורי, כי אני מרגיש שאם אפסיק לאכול, אהפוך להיות אדם עצוב. מה לדעתך אני יכול לעשות?
"השאלה שלך משקפת את סוג החשיבה שמאפיין את רוב האנשים השמנים שכבר ניסו הכל כדי לרדת במשקל, אבל נכשלו, ואז הם מתחילים לשכנע את עצמם שאוכל שווה אושר ושכנראה הם יישארו שמנים כל חייהם. רבותיי, אנחנו חיים בשביל לחיות ולא בשביל לאכול. המזון מאפשר לנו להמשיך לתפקד כשורה ומעניק לנו את האפשרות להיות יצירתיים ויעילים בחיינו.
"צריך לאכול בשביל לחיות ולא להפך. האוכל עצמו הוא לא ההנאה, אבל הוא עלול להפוך לסוג של נחמה רגשית כאשר אנו מרגישים מדוכדכים ולא מסופקים. אם אדם שמן מרגיש רע עם עצמו, הוא אוכל יותר כדי להתנחם, וכך נוצר מעגל של הזדקקות למזון כנחמה על הרגשת המסכנות. אתה צריך להבין שהקיבה שלך היא שריר בדיוק כמו כל שריר אחר בגוף, וככל שמפתחים ומפעילים את השריר, הוא גדל יותר ויותר. כך קורה גם בקיבה. אנשים שמתרגלים לאכול בכמויות גדולות מנפחים ומרחיבים את נפח הקיבה, וכך הם מתקשים להגיע לתחושת השובע וצריכים להכניס עוד ועוד מזון עד שהקיבה מתנפחת ונמתחת במלואה וכך שוב מתרחבת. היופי הוא שאותו שריר קיבה יכול גם להצטמק בחזרה, כאשר מכניסים כמות מדודה של מזון, ולכן, זה משהו שאפשר לשפר ולתקן.
"כדי להתחיל בשינוי תוותר על ארוחה גדולה ומפוצצת ותתחיל לאכול ארוחות קטנות יותר במהלך היום. אם תאכל חמש ארוחות ביום, שמכילות כמויות מזון קטנות, הגוף שלך לא ירגיש תחושת רעב, והקיבה תתחיל להצטמצם ולקטון ותחזור לגודלה הטבעי. בהקטנת הכמויות והגדלת תדירות הארוחות ביום - כלומר ארוחת בוקר, ארוחת עשר, ארוחת צהריים, ארוחת אחר הצהריים, ארוחת ערב - תוכל לשנות את הרגלי האכילה שלך.
"בנוסף, תגביר את כמויות המים שאתה שותה, כי הרבה פעמים כאשר האזור במוח שמאותת לך צמא, אתה חושב בטעות שהוא מאותת לך רעב, ולכן, במקום לשתות אתה אוכל. בשלב הבא תתחיל גם לתת לעצמך חיזוקים חיוביים כדי לרומם את הנפש שלך, ומומלץ מאוד להתחיל לעסוק גם בפעילות גופנית מהנה שתגרום לך להרגיש יותר טוב עם עצמך, וכך גם המסה של המשקל, שהיא כרגע שומן, תהפוך עם פעילות ספורטיבית להיות מסה של שריר".
אני סטודנטית לתואר ראשון ונוטלת ריטלין באופן קבוע כדי שאוכל להתרכז בלימודים. לאחרונה הפסקתי ליטול את התרופה, כי החלטתי שאני צריכה לתת לגוף שלי להתמודד בלעדיה, אבל אז החלו להיות לי כאבי ראש ובחילות, וזה, כמובן, משפיע על הלימודים שלי, כי אני לא מצליחה להתרכז. מה אוכל לעשות?
"אחד הדברים שקורים לאנשים שהתמכרו לריטלין הוא שהם לא יכולים לתפקד ללא התרופה. צריך להבין שריטלין הוא למעשה קוקאין. מדובר על אותו חומר בדיוק, שהוא סם מעורר. עבור מישהו היפר־אקטיבי, הריטלין עוזר כי שהוא מאט את הקצב ועוזר לריכוז, אבל עבור אדם נורמטיבי, הריטלין הוא למעשה כמו ספיד, כי הוא מעורר ומחדד את החשיבה. זאת הסיבה שריטלין הפך להיות 'סם הסטודנטים'. אפילו נוצר שוק שחור של אמהות שמוכרות לסטודנטים את הריטלין שנועד לילדים שלהן.
"אם את צורכת את הריטלין באופן חד־פעמי, למשל רק לפני מבחנים חשובים, זה לא סוף העולם, אך ברגע שאת מתחילה להשתמש בכדור כל הזמן, נוצרת בעיה להפסיק, ולכן את חשה בתופעות לוואי שדומות לכל תסמיני הגמילה שמופיעים אצל מכורים לסמים קשים. אם את מעוניינת להפסיק את שהימוש בריטלין, נסי לעשות זאת בהגברת כמות הקפאין בשלב הראשון, כי הקפה הוא חומר מעורר שיכול לעזור לך, אבל ההמלצה שלי היא לא להתחיל בכלל לקחת את הריטלין.
"סטודנטים חייבים להבין שאין פתרון קסם, ושאם הם רוצים להצליח בלימודים, הם פשוט חייבים לשבת וללמוד. במקרה שבו לומדים הרבה שעות ונעשים עייפים, אין טעם לקחת כדור מעורר. צריך להקשיב לגוף וללכת לנוח. אפילו 20 דקות של מנוחה יכולות לעזור כדי להמשיך ללמוד רעננים, בלי להשתמש בחומרים כימיים שמזיקים לגוף".