ארגון הבריאות העולמי פרסם היום (שני) לראשונה אי פעם, רשימה של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. ברשימה 12 משפחות עיקריות של חיידקים שהם בעל הסיכון הגבוה ביותר לבריאות האדם. הרשימה נבנתה במטרה להנחות ולקדם מחקר ופיתוח (R&D) לסוגי אנטיביוטיקה חדשים כחלק מהמאמץ של ארגון הבריאות העולמי לעלייה המתמדת בעמידות החיידקים לתרופות אנטיביוטיות.
הרשימה נותנת דגש על סוגי חיידקים שעמידים להרבה סוגי אנטיביוטיקה. החיידקים הללו בנו יכולות חדשות של עמידות בפניה, שעוברות דרך החומר הגנטי ומאפשרות לעוד סוגים של חיידקים עמידות לאנטיביוטיקה. "הרשימה החדשה היא כלי חדש למחקר ופיתוח הנובע מצורך דחוף שבא מהשטח לגבי בריאות הציבור", אמרה מארי פול קייני, עוזרת למנכ"ל תחום החדשנות בארגון הבריאות העולמי. "העמידות של אנטיביוטיקה גדלה ואנחנו מאבדים במהירות את האופציות הטיפוליות. אם נשאיר את הפיתוח בידי כוחות השוק בלבד, התרופות האנטיביוטיות שאנחנו זקוקים להן לא יפותחו בזמן".
הרשימה של ארגון הבריאות העולמי מחולקת לשלוש קטגוריות לפי הדחיפות של הצורך בסוגי אנטיביוטיקה: עדיפות קריטית, עדיפות גבוהה ועדיפות בינונית. הקבוצה של העדיפות הקריטית מורכבת מחיידקים עמידים בפני מולטי-טיפולים, שמהווים איום מיוחד על בתי חולים, מוסדות סיעודיים וחולים שזקוקים למכשור כמו מכשור הנשמה וקתטרים. מדובר בחיידקים שגורמים לעתים לזיהומים המובילים למוות של חולים, כגון זיהומים במחזור הדם ודלקות ריאות חמורות. החיידקים הללו הפכו עמידים בני טווח רחב של סוגי אנטיביוטיקה.
בקבוצות החיידקים האחרות, של העדיפות הגבוהה והבינונית נמצאים חיידקים שגרומים למחלות שכיחות כגון הרעלת מזון וקלקולי קיבה הנגרמים מסלמונלה.
במסגרת המאמץ להיאבק בחיידקים העמידים, צפויים מומחים עולמיים להיפגש השבוע בברלין בנושא זה. "אנחנו זקוקים לאנטיביוטיקה אפקטיבית למערכות הבריאות שלנו. איחדנו כוחות היום לטובת המחר העתיד לבוא", הדגיש שר הבריאות של גרמניה, הרמן גרואה, "עלינו לדון בנושא ולהעלות את המודעות בפני המומחים המובילים בעולם להיאבק נגד החיידקים העמידים. הרשימה החדשה של ארגון הבריאות העולמי היא מכשיר חשוב שידריך ויוביל מחקר ופיתוח לגבי חיידקים אלה".
הצפי של ארגון הבריאות העולמי הוא שממשלות יקצו משאבים ציבוריים וכך גם הסקטורים הפרטיים, על מנת לפתח ולהמציא פיתוחים חדשים בתחום האנטיביוטיקה. בין המחלות עליהן יש לשים את הדגש הן מחלות הריאות, שאצלן נוצרה עמידות לטיפולים המסורתיים, כאשר מגמה זו נמצאת בעלייה בשנים האחרונות.
הרשימה החדשה של ארגון הבריאות העולמי פותחה בשיתוף פעולה עם המחלקה של מחלות זיהומיות באונברסיטת טובנגן בגרמניה. המשתנים שנבדקו היו: עד כמה הזיהומים מסוכנים וגורמים לתמותה, עד כמה ארוכה תקופת האשפוז, עד כמה המחלות הללו עמידות לאנטיביוטיקה שקיימת בשוק כאשר אנשים בקהילה נדבקים בהן, באיזו קלות מתפשטים הזיהומים בין חיות ומחיות לבני אדם ומאדם לאדם ועד כמה ניתן למנוע זיהומים אלה (למשל בשיפור ההיגיינה ובשיפור החיסון של האוכלוסייה), כמה אופציות טיפוליות נותרו והאם יש כבר בצנרת פיתוחים חדשים לזיהומים האלה.
"פיתוח סוגי אנטיביוטיקה חדשים בהתאם לרשימה תסייע להפחית את מקרי המוות כתוצאה מעמידות לאנטיבוטיקה בעולם כולו"' סיכמה פרופסור אווילנה טאקונלי, מנהלת המחלקה לזיהומים באוניברסיטת טובנגן, אחת המובילות בבניית הרשימה החדשה. "לו היינו מחכים עוד היו נגרמות עוד בעיות בריאותיות שהיו משפיעות באופן דרמטי על הטיפול בחולים".