"בשבוע האחרון של החופש הגדול כדאי למתן את הבילויים, לנסות לחזור לשגרה של ארוחות מסודרות ולהתחיל לעשות קצת חוברות עבודה. זה גם זמן טוב לעשות סדר בחדר לקראת שנת הלימודים החדשה", מייעצת נגה בירן, מנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים.
חמישה ימים בלבד נותרו עד לסיומו של החופש הגדול ותחילתה של שנת הלימודים בגנים ובבתי הספר. החופש, כתמיד, שיבש לילדים את השגרה: שעות השינה והקימה שלהם השתנו, הארוחות הפכו להיות תלויות במועדי הבילויים, וסדר היום הקבוע שהילדים היו רגילים אליו - התמוסס. אז איך מחזירים את הילדים לשגרה בדרך היעילה ביותר ומקלים עליהם את החזרה ללימודים? "בהחלט אפשר בשבוע האחרון של החופש להיפגש עם חברים ולעשות כל מיני פעילויות, אבל צריך לנסות לשים לזה גבולות ולסיים את הכל בשעות מוקדמות", אומרת בירן. "מומלץ כבר בשעה 19:00 להיות בבית, לאכול ארוחת ערב, להתקלח וללכת לישון".
מה עלינו, ההורים, לעשות בימים האחרונים של החופש?
"עכשיו זה בדיוק הזמן להתחיל להרגיל את הילדים לקראת החזרה ללימודים ולאיזשהו סדר יום קצת יותר מסודר. סדר יום עוזר לילדים להתנהל ולדעת למה לצפות וגורם לכך שיש פחות ויכוחים בבית כי הכל ברור וידוע מראש. אני מציעה לעשות כבר היום שיחה משפחתית עם הילדים ולהציג להם את העובדה שבעוד כמה ימים אנחנו חוזרים לשנת הלימודים, מה שדורש מאיתנו התארגנות ומחשבה. אפשר לומר לילדים: 'בואו ננסה לחשוב ביחד על כמה דברים שיכולים להקל עלינו את החזרה ללימודים'. אם, למשל, אנחנו יודעים שנושא ההתארגנות של הבוקר הוא בעייתי, אפשר להגיע להסכמה שנכין מראש את כל מה שאפשר, נחשוב מראש על הכריכים, נקנה שעון מעורר. מאוד חשוב שזה יהיה מוסכם על כולם, וחשוב לשתף את הילדים בכך שבקרוב הם חוזרים לשגרה. ככל שהם יהיו יותר מעורבים, יהיו להם המון רעיונות ורצון להתגייס לפעולה".
לדברי בירן, בשבוע הקרוב לא כדאי לנסות להספיק את כל מה שלא הספקנו לעשות בחופש, אלא עדיף להתחיל לחזור לשגרה על ידי ביצוע פעילויות רגועות יותר וגם על ידי ארגון הבית לקראת השיבה למסגרת. "תעשו הכנה נפשית וגם ארגונית", היא מייעצת. "תעזרו לילד לארגן את הארונות, את סביבת הלמידה, חשבו ביחד איתו איך מסדרים את השולחן כדי שיהיה נוח ללמוד. שבו עם הילדים והקדישו מחשבה לגבי מה יעזור להם להצליח בשנה הבאה. שוחחו איתם, שאלו אותם לגבי התחושות שלהם לקראת השנה החדשה, האם הם מתרגשים, מה היו רוצים שיקרה בשנה החדשה, וגם שאלו אותם מה החששות שלהם, האם משהו מטריד אותם ואיך אפשר לעזור להם".
עד כמה החזרה לשגרה אכן קשה לילדים?
"היא קשה להם כמו שלנו קשה לחזור לעבודה אחרי חופשה, אבל זה כמובן מאוד אינדיווידואלי. יש ילדים שכבר מיצו את החופש, והם כבר די מחכים לחזור למסגרות ולראות את החברים, ויש ילדים שיותר קשה להם במעברים. בגדול, יש ילדים שחוזרים לשגרה מהר מאוד, ויש ילדים שיותר קשה להם. אבל בעיקרון בתוך שבועיים־שלושה רוב הילדים מתרגלים לשגרה החדשה".
איך אפשר להקל עליהם בימים הראשונים של הלימודים?
"ההורים צריכים להיות מאוד מאורגנים. צריך להעיר את הילדים בכיף, לנסות לא להיות לחוצים בבוקר, לתת להם הרגשה טובה ונעימה ולהיות שם כדי להקשיב להם ולשמוע איך עברו עליהם הימים הראשונים. מאוד חשוב לתת להם את התחושה שאנחנו שם בשבילם, ושהילד תמיד יכול להביע בפנינו רגשות ולדבר על מה שמציק לו".
היערכות משפחתית
"מעבר מחופש ללימודים הוא בעצם תהליך של הסתגלות, שבו ילדים צריכים להתאים עצמם לסביבה החדשה שנוצרה", אומר ד"ר רועי גלעד, פסיכיאטר במרפאת הילדים והנוער של המרכז לבריאות הנפש על שם בריל, שירותי בריאות כללית. "הסתגלות דורשת משאבים בכל מיני תחומים: משאבים פיזיים, קוגניטיביים ורגשיים, והסתגלות גם דורשת התנהלות משפחתית־סביבתית מתאימה. לילד לא צריכה להיות בעיה מיוחדת להסתגל למצב חדש, אבל בהחלט יכולים להיות לו קשיים בהסתגלות. הקשיים נובעים מכך שילד, כמו אדם מבוגר שמשנה סביבה, צריך לעשות שינויים בתפקוד שלו ולהתמודד עם דברים לא מוכרים או דברים שכבר פחות זכורים לו. מובן שיותר קל להסתגל לכיתה ד' מאשר להתחיל כיתה א', ולכן ככל שהילד יותר קטן, היכולת שלו לעבור את תהליך ההסתגלות בצורה יותר טובה קשורה לפעילות הסביבה, ובמקרה זה ההורים".
מה היית מייעץ להורים?
"קודם כל ישנו התחום הפיזי, הכולל את נושא השינה, האכילה, האנרגיות והעייפות. הרעיון הוא להחזיר את הדברים שיותר מתאימים לשגרה של בית הספר, כמו למשל שינה בשעות שבהן ישנים בתקופת בית הספר, קימה בשעות המתאימות, הקפדה על שעות אכילה שיותר דומות לשעות של בית הספר. מובן שההורים צריכים גם לדאוג לכך שהפעילות בערב תסתיים יותר מוקדם. כל הפעולות הללו נועדו להכניס את הילד למצב פיזי שקרוב יותר למה שיידרש לו בתקופת בית הספר. מבחינה קוגניטיבית, חשוב לעשות הכנה מחשבתית לרעיון של חזרה לבית ספר. אפשר לדבר על בית הספר, להתארגן מבחינת מחברות וספרים, לדבר על הדברים היותר טובים והפחות טובים שהיו בשנה שעברה, להיזכר איך נראית הכיתה, להיפגש עם ילדים שיהיו באותה כיתה, ובעצם להעלות את העניין הזה יותר ויותר מבחינה קוגניטיבית".
לדבר ד"ר גלעד, הכנה נוספת שנדרשת מתמקדת בפן הרגשי. "כאן יש מקום לדבר עם הילד על המחשבות שלו, הפחדים", הוא אומר. "אם מדובר בילד בגיל הגן, אפשר לדבר איתו על מה הוא צריך לעשות כשהוא רוצה ללכת לשירותים או מתי לוקחים אותו מהגן, מתי היום נגמר. לילדים שעולים לכיתה א' כדאי להסביר על ההבדל בין הגן לבית הספר ומה אמורים לעשות בבית הספר. אפשר לומר שבבית הספר משחקים בהפסקות, אבל בזמנים מאוד מסודרים. בעיקר חשוב לתת לילד להעלות את החששות או הפחדים שלו, אם הם קיימים".
הדבר האחרון, שלדברי ד"ר גלעד חשוב להקפיד עליו, הוא היערכות משפחתית. "גם ההורים נכנסים למסגרת חדשה עם הילדים", הוא מסביר, "ולכן כבר בשבוע הזה תדאגו לכבות את הטלוויזיה בזמן ואל תצאו פתאום בלילה עם הילדים לאכול גלידה. כמו כן, מומלץ לא לתכנן בימים האלה פעילות מאוד אינטנסיבית לילדים. כדאי שהימים האחרונים יוקדשו לפעילות יותר צנועה ומשפחתית בטונים רגועים".
איך מגיבים כשילד או מר שלא בא לו לחזור לבית הספר?
"צריך לברר עם הילד מה מפריע לו, מהם החששות שלו, האם זה קשור לעבר, למשהו שהוא חווה בבית הספר או למשהו שסיפרו לו. האם ההתבטאויות שלו קשורות להשפלה שעבר, לפחד מילד כלשהו או לחשש להיכשל מבחינה לימודית. כל דבר כזה דורש התייחסות. אל תגידו לו סתם: 'יהיה בסדר, אל תדאג', אלא תקשיבו ותבררו מה באמת מציק לילד, מה המחשבות שלו ולמה יש לו חששות".
להוריד גירויים
נושא השינה הוא, כידוע, אחד התחומים שבהם הגבולות נפרצים לחלוטין בחופש הגדול. "בחופש ההורים מרגישים צורך להפעיל את הילדים ולספק להם יותר גירויים, הפעלות, זמן איכות, יציאות מהבית, וכל זה גורם לכך שמפסיקים להקפיד על הרגלי שינה, על לוחות זמנים, וגם מפסיקים להתייחס לסימני העייפות של הילד ופשוט חוגגים", אומרת יועצת השינה יאנה לנגר. "מובן שכוונתם של ההורים טובה, והם רוצים לספק לילד כמה שיותר פעילויות מעניינות בחופש, אבל בסופו של דבר זה מוציא את הילד מהאיזון, וכשמגיע סוף החופש, הורים רבים פתאום מתעוררים ומבינים שיום למחרת הילד צריך לחזור לשגרה".
איך אפשר להתחיל לחזור לשגרה בימים שנותרו?
"זה צריך להיות תהליך הדרגתי. אם, למשל, הילד היה הולך לישון ב־20:00 בתקופת הלימודים, ואילו בחופש הוא הלך לישון ב־22:00, אנחנו לא יכולים יום בהיר אחד להגיד לו: 'אתה הולך לישון ב־20:00'. צריך כל יום להקדים לו את שעת ההשכבה ברבע שעה, כך שלבסוף נגיע לשעת ההשכבה הרצויה מבחינת הגיל והצורך. כמו כן, אנחנו צריכים להיענות לסימני העייפות של הילד - פיהוק, שפשוף עיניים, ירידה באנרגיה - ולאפשר לו מנוחה בלי לחשוב שאנחנו פוגעים בפעילות כיפית כזו או אחרת".
ומה לגבי שעת ההשכמה?
"גם כאן מדובר בתהליך. אם, למשל, בחופש הוא התרגל להתעורר בשעה 10:00, כדאי להתחיל להעיר אותו ב־09:40 וכך להוריד בהדרגה את שעת ההשכמה. חשוב לרתום את הילד לתהליך החזרה לשגרה ולהסביר לו שבקרוב הולכים למסגרת, וחייבים להתחיל להתכונן לכך. זה גם תמיד נחמד לעודד את הילד על הצלחות, ואם למשל הלך לישון בזמן, אפשר לפרגן לו על כך. כמו כן, ההמלצה להורים היא להוריד גירויים לקראת השינה, בין שזה ילד בין שנתיים ובין שזה ילד בן שמונה. לפני השינה המשחקים אמורים להיות יותר רגועים - לא טלוויזיה, לא מסכים, לא דברים מרצדים, אלא פעילויות יותר שקטות, כגון קריאה וכדומה".
מהן שעות השינה המומלצות לילדים?
"רוב הילדים עדיין זקוקים ל־10־12 שעות שינה, כלומר עדיף שרוב הילדים ילכו לישון סביב השעה 20:30, אבל זה לא משהו שקורה בפועל בכל הבתים. אני כן ממליצה שהילדים יהיו במיטות עד השעה 20:30. ההורים צריכים להעביר מסר שעכשיו הולכים לישון, והם גם צריכים במקביל לדעת להיענות לצרכים ולקושי שהילד מביע. הרבה פעמים אנחנו נתקלים במקרים שבהם לפני השינה הילדים פתאום רוצים לאכול, פתאום רוצים עוד סיפור. כלומר, הם מוצאים דרך להפיל את ההורה ולדחות את שעת ההשכבה. אבל ההורה צריך להסתכל על הילד, להבין מה הצורך האמיתי שלו ולדעת לשים את הגבול בצורה חיובית. כמו כן, חשוב מאוד שהורים יהיו עקביים במסר שהם מעבירים לילד כי אם כל פעם נשנה את ההתנהלות שלנו, אנחנו נבלבל את הילד ונגרום לו לחוסר שיתוף פעולה".