מחקר חדש באוניברסיטה העברית בירושלים מצא לראשונה הוכחה לכך שהשמנת יתר מובילה, בשלב מוקדם או מאוחר, להתפתחות מחלת כליה כרונית. מדובר במחקר פורץ דרך ברמה עולמית, שמוכיח לראשונה באופן מדעי את הקשר בין ההשמנה למחלת הכליה הכרונית, שעד כה היה בגדר השערה בלבד.
המחקר החדש, שפורסם בסוף השבוע האחרון בכתב העת האמריקאי היוקרתי לנפרולוגיה JASN, מצא שבמצב של השמנת יתר, הכליה מייצרת כמות גדולה של חומרים שומניים מחומצות שומן (אנדוקנבינואידים), שהכרחיים לתפקוד תקין. אולם בעוד במצב רגיל, כמות האנדוקנבינואידים בגוף נמוכה מאוד, במצבי חולי מסוימים הייצור שלהם גובר.
המחקר הראה שבמצב של השמנת יתר ופעילות יתר של אותם חומרים שומניים, תפקוד המערכת המטבולית יורד והתאים צוברים שומן, במקום לתעל את השומן ליצירת אנרגיה.
פגיעה בתפקוד הכליות עלולה להפריע למאזני החומרים בגוף
כיוון שצבירת השומן רעילה לתאים אלו, הדבר מוביל להתפתחות דלקת כרונית, להצטלקות הכליה ולפגיעה בתפקודה התקין, ובכך נוצרת מחלת כליות.
פגיעה בתפקוד הכליות עלולה לגרום להצטברות של חומרי פסולת ושל נוזלים בגוף, להפרעה במאזן המינרלים ולהפרעה בייצור חומרים חיוניים כגון ויטמינים.
החוקרים, ד"ר יוסי תם, מנהל המרכז הבינתחומי למחקר בקנבינואידים ומנהל המעבדה להשמנת יתר ומטבוליזם והדוקטורנטית שירן עודי, הראו שחסימה תרופתית של היקשרות האנדוקנבינואידים לקולטן CB1 יכולה להקטין את צבירת השומן בתאים, להפחית את הדלקת, למנוע הצטלקות ולשפר בצורה ניכרת את התפקוד הכלייתי.
בימים אלה עובדים החוקרים על פיתוח תרופות שיחסמו את הקולטן הקנבינואידי CB1 ולבדוק את יעילותן בטיפול בסובלים מהשמנת יתר, ובכך לטפל במחלת כליה כרונית.