יש מי שתחילת השנה מהווה עבורם נקודת זמן, סיבה או זרז לקביעת יעדים במגוון תחומים: משפחה, עבודה, קריירה, לימודים, וגם ברמה האישית והאינטימית יותר. יש כאלה שברשימה שלהם יופיעו גם מטרות המקדמות בריאות: לרדת במשקל, לאמץ הרגלים חדשים כמו הקפדה על ארוחת בוקר, לבצע פעילות גופנית בשגרה, וכן לוותר על הרגלים ותיקים ומזיקים כמו עישון או עיסוק בסלולרי בזמן נהיגה.
יום הכיפורים הוא גם זמן של חשבון נפש. הזדמנות לבחון עד כמה המודעות למצב הבריאותי שלנו מיושמת הלכה למעשה. נכון שלכל אחד יש מטען גנטי משלו, והמצב הבריאותי הנוכחי לא בהכרח מושפע מיידית מהתזונה וממצב הכושר הגופני, אבל עלינו לדאוג לעצמנו, לשמר או לשפר את המצב.
הרפואה הציבורית מציעה בדיקות שגרתיות למעקב. בניגוד לגישה בעבר, שבה הדגש של מערכות הבריאות בארץ ובעולם היה לתת מענה מהיר ואפקטיבי למי שחולה או פצוע, כעת הפעילות מקדמת גם רפואה מונעת: תזונה נכונה, פעילות גופנית, מניעת עישון. לצורך ההנחיות נעזרנו במהדורה האחרונה של "קידום בריאות ורפואה מונעת" בעריכת פרופ' חוה טבנקין וד"ר אמנון להד מההסתדרות הרפואית ואיגוד רופאי המשפחה בישראל.
נתרכז באוכלוסייה שבה האנשים פחות מטפלים בעצמם, אלה שבאמצע החיים, בני 20־65. לא פעם, אם מתוך היסח הדעת, חוסר מודעות או לחץ זמן, קבוצת גיל זו לא מקדישה את תשומת הלב הנדרשת למעקב אחר המצב הבריאותי. יש לזכור כי קיימת שונות בין אדם לאדם, גורמי סיכון כמו היסטוריה משפחתית, מגדר, גיל ועוד. אין לראות בדברים הבאים המלצות לטיפול או לייעוץ רפואי.
רפואה מונעת בגילים 20־39: שני עשורים אלה מתאפיינים בהתפתחות בשני ערוצים מהותיים: הקמת משפחה וטיפוחה במקביל לקריירה מקצועית ופרנסה. בטווח הגילים הזה יש שכיחות גבוהה יותר לתאונות דרכים, לתאונות עבודה ולדיכאון. מרבית האוכלוסייה בקבוצת גיל זו אינה לוקה במחלות כרוניות. ולכן מומלץ ביותר בתקופה זו להקפיד על תזונה נכונה, פעילות גופנית והימנעות מעישון.
לחץ דם, מחלה הידועה בשם “הרוצח השקט", מומלץ לבדוק בגילי 20־29 כל חמש שנים, ובגילי 30־39 כל שלוש שנים. לבעלי גורמי סיכון למחלות לב - פעם בשנה. יש חשיבות גבוהה לאבחון מוקדם. זו אומנם בעיה שאינה בהכרח מפריעה לתפקוד היומיומי בשלביה הראשונים, אבל עם השנים עלולה לגרום לנזקים חמורים בכלי דם קטנים וגדולים וגם למוות.
מחקרים מעידים כי איתור מוקדם של רמות כולסטרול גבוהות באנשים בריאים וטיפול מתאים מפחית תחלואה ותמותה ממחלות לב. ולכן בדיקה של פרופיל השומנים בדם (סך הכולסטרול, LDL ,HDL, טריגליצרידים) מומלצת לגברים מעל גיל 35 ולנשים מגיל 45 כל חמש שנים. במקרה של אחד או יותר מגורמי סיכון כמו עודף משקל, מחלות כרוניות, סיפור משפחתי או עישון, יש לבצע את הבדיקה לעתים קרובות יותר. בדיקת משטח צוואר הרחם יש לבצע כל שלוש שנים מגיל 25.
רפואה מונעת בגילים 40־64: שכיחות מחלות כרוניות רבות ומחלות מסכנות חיים עולה עם ההתקדמות בגיל, כמו יתר לחץ דם, מחלות לב וסוכרת. בגילי 40־50 שכיחות אוטם שריר הלב גבוהה פי ארבעה־חמישה בגברים לעומת נשים, ובגילי 50־64 פי שלושה־ארבעה.
מומלץ לבצע מדידות של משקל, גובה והיקפים כל חמש שנים. מדידה של לחץ דם יש לבצע מדי שנתיים לכל היותר. במקרה של לחץ דם מעל 120/80, כדאי לחזור על הבדיקה כל שנה
הפחתת צריכה של שומנים רוויים (מהחי וממזון מעובד), סוכר ונתרן, וצריכה קבועה של מזונות עתירים בסיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים מסייעות לאיזון יתר לחץ דם, סוכרת, שומנים בדם ועוד.
אולי זה מפתיע, אבל יש כאלה שאינם מודעים למשקל גופם הגבוה. מומלץ לבצע מדידות של משקל, גובה והיקפים כל חמש שנים לפחות. נוסף לכך, יש לבדוק את פרופיל השומנים בדם. מדידה של לחץ דם מומלץ לבצע מדי שנתיים לכל היותר. במקרה של לחץ דם מעל 120/80, מומלץ לחזור על הבדיקה כל שנה. אק"ג, בדיקה המודדת את הפעילות החשמלית של הלב, כדאי לבצע פעם אחת לפחות בטווח גילים זה.
בדיקה של דם סמוי בצואה מומלצת מגיל 50 כל שנה וקולונוסקופיה כל חמש שנים, או לעתים קרובות יותר במקרה של היסטוריה משפחתית. כלומר, אם יש בן משפחה מדרגה ראשונה שחלה בסרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן הרחם, סרטן השחלות, או במחלות מעיים דלקתיות כרוניות. במקרים כאלה הבדיקה נעשית בגיל הצעיר מהעשור שבו לקה בן המשפחה במחלה. למשל, אב שחלה בסרטן המעי הגס בגיל 45, על ילדיו ואחיו לבצע את הבדיקה החל מגיל 35.
במיוחד לנשים: בגיל המעבר מומלץ לבצע בחינה של טיפול הורמונלי והערכת היתרונות מול החסרונות. על נשים בסיכון לאוסטאופורוזיס (מגיל 60) לבצע בדיקות צפיפות עצם. בדיקת ממוגרפיה שמטרתה גילוי מוקדם של סרטן השד מומלצת לנשים מגיל 50 כל שנתיים. עבור נשים בסיכון, למשל בגלל רקע משפחתי של קרבה מדרגה ראשונה או סרטן שד בעבר, פעם בשנה.