קריאת מחשבות היא אומנם עדיין בגדר מדע בדיוני, אבל במהלך השנים פותחו תוכנות ומערכות משוכללות שמצליחות להגיע די קרוב. למעשה, ככל שחולף הזמן, אותן מערכות הופכות יותר ויותר מדויקות, כפי שהוכיחו לאחרונה קבוצת מדענים מיפן. אותם מדענים הצליחו לפתח מערכת בינה מלאכותית, אשר מסוגלת לתרגם בדיוק רב מחשבות לכדי תמונות ויזואליות.
מערכת הבינה המלאכותית הזו, שנוצרה בידי חוקרים מאוניברסיטת קיוטו, מסוגלת לקרוא אותות חשמליים במוח ולתרגם לאותם לידי תמונה, על פי משהו שאדם דמיין או הביט עליו באותו הרגע. בעתיד, מקווים החוקרים, הטכניקה הזו תוכל לעזור לתעד חלומות ואפילו לעזור לאנשים במצב צמח או תרדמת לתקשר עם סביבתם.
במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב העת BioRxiv, הציגו המדענים את המערכת החדשה שיצרו, שמורכבת מרשת עצבית המסוגלת ליצור תמונות בהתבסס על מידע שנלקח מסריקות FMRI (דימות תהודה מגנטית תפקודי) של אנשים. שיטת דימוי זו, משתמשת בקשר קיים בין פעילות מוגברת של תאי עצב לבין התגובה של מערכת הדם לאותה פעילות, על מנת לספק מידע על פעילות באזורים מסוימים במוח. כשיש פעילות מוגברת באזור מסוים במוח, הסריקות מזהות שינויים שחלים בזרימת הדם לאותו אזור, וכך מספקות מידע על פעילות באזורים שונים, בנקודת זמם מסוימת.
מערכת הבינה המלאכותית הזו, שנוצרה בידי חוקרים מאוניברסיטת קיוטו, מסוגלת לקרוא אותות חשמליים במוח ולתרגם לאותם לידי תמונה, על פי משהו שאדם דמיין או הביט עליו באותו הרגע. בעתיד, מקווים החוקרים, הטכניקה הזו תוכל לעזור לתעד חלומות ואפילו לעזור לאנשים במצב צמח או תרדמת לתקשר עם סביבתם.
במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב העת BioRxiv, הציגו המדענים את המערכת החדשה שיצרו, שמורכבת מרשת עצבית המסוגלת ליצור תמונות בהתבסס על מידע שנלקח מסריקות FMRI (דימות תהודה מגנטית תפקודי) של אנשים. שיטת דימוי זו, משתמשת בקשר קיים בין פעילות מוגברת של תאי עצב לבין התגובה של מערכת הדם לאותה פעילות, על מנת לספק מידע על פעילות באזורים מסוימים במוח. כשיש פעילות מוגברת באזור מסוים במוח, הסריקות מזהות שינויים שחלים בזרימת הדם לאותו אזור, וכך מספקות מידע על פעילות באזורים שונים, בנקודת זמם מסוימת.
כדי לבדוק את כשירות המערכת, החוקרים ערכו ניסוי על שלושה מתנדבים, שהתבקשו בחלק מהמזמן להתבונן על תמונות, ובחלק אחר לדמיין עצמים מסוימים. לשמחתם של החוקרים, המערכת הצליחה שחזר דימויים של ינשוף, כלי טייס, תיבת דואר, חלון ועוד - לאחר שהמתנדבים הסתכלו על התמונות הללו. כמו כן, היא הצליחה גם לזהות ולשחזר תמונות כמו דגי זהב, צלבים, נמרים, וכדורי באולינג שהמתנדבים דמיינו. למרות שיכולת הדיוק השתנתה ממתנדב אחד לאחר, לדעת החוקרים מדובר בפריצת דרך שפותחת "חלון ייחודי לתוך העולם הפנימי שלנו".
את המערכת החדשה ביססו החוקרים על רשתות עצביות, שמנסות לדמות את אופן פעולתו של המוח בשעת למידה. הרשתות הללו יכולות להיות מאומנות לזהות דפוסים - כולל דיבור, טקסט, או תמונתו ויזואליות - והן מהוות את הבסיס למספר גדול של ההתפתחויות בבינה מלאכותית בשנים האחרונות. עבור מערכת ספציפית, זו לצורך הניסוי, המערכת אומנה לזהות 50 תמונות מעולם הטבע, וכן את תוצאות סריקות ה-FMRI התואמות של המתנדבים. לאחר מכן השתמשו החוקרים במערכת בינה מלאכותית נוספת, במטרה לבדוק שהתמונות שנוצרו נראות ראליסטיות, ובמידת הצורך ליטשו אותן כדי שיראו יותר טבעיות וניתנות לזיהוי.