במשך השנים אנשים פיתחו שיטות מסורבלות לירידה במשקל, אשר רובן ככולן היו כושלות והובילו לרוב לתוצאה ההפוכה. כיום, אנשי מקצוע כנים יעידו שהחזרה לבסיס בכל הקשור למשקל היא הכי טובה. כך למשל כדי לרדת במשקל או לשמור עליו, מה שצריך לעשות, בעיקר, הוא לקחת את הזמן ולאכול לאט.
זה נשמע קל מידי לעשייה, אבל זה בדיוק מה שמצאו חוקרים מאוניברסיטת קיושו ביפן, במחקר בו השתתפו לא פחות מ-60,000 גברים ונשים מהמדינה. "שינויים בקצב האכילה יכולים להשפיע על השמנת יתר, BMI והיקף המותניים", הסבירו החוקרים, במחקר שפורסם בכתב העת BMJ. "התערבויות שמטרתן הורדת קצב האכילה יכולות להיות אפקטיביות במניעת השמנת יתר והורדת הסיכונים הבריאותיים הנלווים אליה".
אל המסקנות הללו הגיעו החוקרים לאחר שמצאו שהמשתתפים בקבוצה שאכלה לאט יותר היו בממוצע בעלי היקף מותנים צר יותר, BMI של 22.3 (טווח הנורמה הוא בין 18 ל-25) והיו בה פחות אנשים שסבלו מהשמנת יתר. זאת בהשוואה לקבוצה שחבריה אכלו מהר, בה מעל 44% סבלו מהשמנת יתר וכן היו בעלי BMI ממוצע של 25. על פי ארגון הבריאות העולמי, אנשים עם BMI של 25 ומעלה נחשבים כסובלים מעודף משקל, ואלו עם BMI של 30 מעלה נחשבים כמי שסובלים מהשמנת יתר. "התוצאות הללו מראות שהפחתת מהירות האכילה, יכול להוביל לירידה במקרי השמנת היתר ולירידה במדד ה-BMI", נכתב במחקר.
אבל, כמו בכל מחקר טוב, גם על מחקר זה היו מי שהביעו ביקורת שלילית. סימון קורק, חוקר מאימפריאל קולג' בלונדון, טען שהסתמכות על עדות המשתתפים שיאמרו אם אכלו מהר או לאט היא "סובייקטיבית במידה ניכרת", ועלולה להטות את הנתונים. כמו כן, הסביר קורק, לא נאמר במחקר כמה אוכל המשתתפים אכלו, או האם הם עסקו בפעילות גופנית במהלך המחקר. עם זאת, לצד הביקורת, הוא הסכים ש"המחקר מוכיח שמה שכבר האמנו בו הוא נכון: שיש קשר בין אכילה איטית לבין סיכוי נמוך יותר לעלות במשקל, מאשר במקרה של אכילה מהירה".
למי שתהה, ההיגיון בממצאים הללו הוא שכשאוכלים לאט קשובים יותר לתחושות הרעב והשובע בגוף, וכך נמנעים מאכילת יתר. תחושת זו משתנה מאדם לאדם, ומתרחשת כשהגוף שלנו מאותת לנו שהוא מרגיש שקיבל את כמות הקלוריות שדרושות לו. בדרך כלל תחושת השובע מגיעה תוך זמן מה ולא מופיעה ישר, כך שאם אנחנו אוכלים במהירות רבה בפרק זמן קצר, אנחנו עלולים לאכול יותר ממה שהגוף שלנו צריך.