משרד הבריאות מטמיע בימים אלה במערכות בתי החולים אלפי טפסים של חולים סופניים, המביעים את רצונם להימנע מהארכת חיים מלאכותית, אשר הוחתמו והועברו אליו באמצעות עמותה חיצונית. זאת, על אף שהטפסים אינם עומדים במבחן הבקרה של משרד הבריאות. מדובר בטפסים בשם "צוואה בחיים" שיזמה עמותת ליל"ך ("לחיות ולמות בכבוד"), עליהם חתמו קרוב ל-10 אלף חולים (עת נמצאו בשלבים שונים של מחלתם) מאז לפני מזה למעלה משני עשורים.



לאחר שנים שבהן דחה משרד הבריאות את הצעת העמותה להטמיע את רשימת החברים שלה במערכות בתי החולים, לאחרונה חזר בו, ובימים אלה מתקיים תהליך הטמעה הדרגתי של כמחצית מהטפסים בבתי החולים בארץ שצפוי להסתיים בשבועות הקרובים (היתר אמורים להיטמע בחודשי הקיץ).



אומנם למשרד הבריאות מסמך משלו, והליך הפקדת טפסי ייפויי כוח והנחיות מקדימות כן מוסדר דרכו מתוקף חוק, חולים רבים העדיפו לפנות לליל"ך כיוון שהתהליך היה בלתי נגיש לתפיסתם. מנגד, לפי גורמים במשרד הבריאות, בעוד "הטפסים של עמותת ליל"ך אולי קלים יותר למילוי", הם "אינם בהכרח עומדים בכל הוראות החוק".



חוק "החולה הנוטה למות", יצוין, נחקק לפני למעלה מעשור ולפיו אדם שהרופאים מעריכים כי נותרו לו פחות משישה חודשים לחיות, רשאי לדרוש באמצעות חתימה על מסמך הוראות מקדים שלא יינתן לו טיפול רפואי מאריך חיים.



בינה דיבון. צילום: זיו שנהב
בינה דיבון. צילום: זיו שנהב



"כשהיו פונים להצטרף לליל"ך היינו מבהירים שהטופס של משרד הבריאות הוא החוקי והרשמי, אבל רוב המטופלים ענו שהם אינם יודעים להתגבר על הטופס הזה", אומרת בינה דיבון, יו"ר הוועד המנהל (היוצאת) של עמותתת ליל"ך. עוד היא טוענת שבאשר הליך ההחתמה דרך משרד הבריאות דרש חתימה של רופא או אחות מוסמכת לאחר הסבר שארך בין שעה וחצי לשעתיים, "מעט מאוד אנשים חתמו על הטופס המוסדר, כי ברפואה הציבורית לא קל למצוא רופא או אח שיהיה להם את הזמן לכך".



ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מזה מספר שנים משרד הבריאות מנהל שיח מול עמותת לילך, במטרה לאגם כוחות ולקדם יחד את יישום חוק החולה הנוטה למות. עד כה, שיתוף הפעולה נתקל בחסמים ביורוקרטים, טכניים ומשפטיים, אשר נמצא להם מענה בשנה האחרונה. לאור זאת, נמצא מתווה בו המשרד הסכים לקבל להפקדה טפסים קיימים מהעבר, תחת הסתייגויות רבות, ובהתאם לחוק.



"על פי החוק, רק טפסים מאושרים ומופקדים במאגר קבילים ומחייבים את הצוות הרפואי בעת הצורך, וכל צורת הצהרה אחרת מאפשרת לרופא להתייחס להנחיות, אולם אינה מחייבת אותו ליישמן במלואן. לפיכך, טפסי עמותת ליל"ך אינם מחייבים יישום על פי החוק, אלא מהווים הצהרת כוונות שיש להתייחס אליה".