אמור לי כמה אתה דתי ואומר לך עד כמה אתה רואה: מחקר ראשון ויחיד מסוגו שבוצע בישראל בדק את אחוזי קוצר הראייה בקרב שלושה מגזרים יהודיים: חרדי, דתי וחילוני, ומצא כי ככל ש"רמת" הדתיות של הנבדק היא נמוכה יותר, כך מצב הראייה שלו טוב יותר.



במחקר, שהוצג השבוע בכנס איגוד רופאי בריאות הציבור ובתי הספר לבריאות הציבור, השתתפו כ-22 אלף גברים הנמצאים לפני גיוס, בגילאי 17- 18, ומשתייכים לשלוש מערכות החינוך היהודיות בארץ: החינוך ממלכתי, הממלכתי-דתי והחרדי. נוסף לשלוש קבוצות אלה, המשתתפים סווגו לארבע תתי-קבוצות לפי רמת קוצר הראייה שאובחנה אצלם. קוצר ראייה נמדד בדיופטרים, המהווים את עוצמת שבירת האור ומרחק מוקד העדשה (ה"מספר" של העדשה במונחים אופטומטריים).



בנוסף, כלל החישובים במחקר הותאמו לגילאי המשתתפים, כמו גם לארץ המוצא, למצב הסוציו-אקונומי, למספר שנות לימוד, למדד מסת הגוף (BMI) ולגובה, והיחסים בין הממצאים חושבו בהתאמה למודלים הסתברותיים שונים.



התוצאות של המחקר, ששימש כעבודת התזה של ד"ר דנה בז מחיל הרפואה, מפתיעות באופן חריג: בקרב המשתתפים החרדים נמצא כי שיעור מקרי קוצר הראייה הוא גבוה משמעותית מזה שבקרב המשתתפים הדתיים, והשיעור הנמוך ביותר נמצא בקרב החילונים. אולם עוצמת הפער הלא מבוטל שהתגלה היה מפתיע בגודלו: 82% מהחרדים, 50.3% מהדתיים ו-29.7% מהחילוניים, נמצאו עם קוצר ראייה.



ד"ר חגי לוין. צילום: האוניברסיטה העברית



"קרוב לוודאי כי דרישות הלימודים בחינוך החרדי, המחייבות את התלמיד למאמץ רב לקריאה מקרוב מגיל צעיר, תורמות להתפתחות קוצר ראיה בילדות", מסביר ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה. "רוב מוחלט מבני הנוער שלמדו בזרם החינוך החרדי סבלו מקוצר ראיה לעומת שיעורים נמוכים בהרבה בקרב אלו שלמדו בחינוך הממלכתי-דתי או הממלכתי". לדבריו, "תוצאות המחקר מצביעות על הצורך בשיתופי פעולה בין מערכות הבריאות והחינוך בגיבוש אסטרטגיות למניעת התפתחות קוצר ראיה בקרב ילדים, בפרט באוכלוסיות בסיכון".