לידה. איזה מאורע מרגש. חיים חדשים נוצרים, ואיתם השאיפות והתקוות של ההורים הטריים שמגיעות לשיאן, ברגע אחד שבו תינוקם מגיח לאוויר העולם ונושם את נשימותיו הראשונות. בשנים האחרונות לידה של תינוק טומנת בחובה חלומות גדולים גם עבור מי שכלל לא מכירים את הרך הנולד או את בני משפחתו.
תחום המחקרים הרפואיים בתאי הגזע ובתאים המופקים משליה של אישה לאחר לידה נמצא בעלייה דרמטית בתקופה האחרונה, דבר שמעניק תקווה עבור חולים רבים כי תרופות שיופקו מתאים אלו יסייעו להם בבוא היום להתמודד עם מחלתם, אם חלילה תהיה כזו.
בחודש שעבר הציגה חברת פלוריסטם הישראלית תוצאות חיוביות לניסוי הבינלאומי הגדול ביותר שערכה עד כה. מהשלב השני של הניסוי הקליני עלה כי הטיפול בתאי PLX-PAD של החברה, המופקים משליה, הצליח להפחית את הסיכון להליך של צנתור או של ניתוח מעקפים, ושיפר את מידת הניידות של המטופלים במחלת צליעה לסירוגין.
"אני רואה את הסיפוק של הרופאים והחולים ורואה את ההתרגשות בקהילה המדעית – זו פעם ראשונה שמישהו מראה פתרון משמעותי למחלה מורכבת ומסובכת זו", אומר זמי אברמן, יו"ר פלוריסטם ומנכ"ל משותף, שדורג על ידי המגזין "פורבס" כבר ב־2013 כאחד מ־20 האנשים המשפיעים בעולם תאי הגזע.
"הייתי אחד החוקרים שהשתתף במחקר האחרון שתוצאותיו פורסמו, ולמעשה טיפלנו בחולים שלנו עם הטיפול התאי של פלוריסטם", מספר פרופ' ראובן צימליכמן, ראש האגף הפנימי בבית החולים וולפסון, ראש המכון למחקר קרדיו־וסקולרי באוניברסיטת תל אביב וראש המכון לאיכות ברפואה של ההסתדרות הרפואית בישראל. "המחקר הזה נעשה בחולים שיש להם טרשת עורקים, עם פגיעה משמעותית בעורקי הרגליים. טרשת עורקים נגרמת בגלל שקיעה של חומר שומני בדופן הפנימית של העורק. אם זה קורה בעורקי הלב - עלול להיגרם התקף לב; אם בעורקי המוח - עלול להיגרם אירוע מוחי; ואם בעורקים הקטנים של הכליות - הוא יגרום לאי־ספיקת כליות. האיבר הרביעי החשוב הוא עורקי הרגליים, והפגיעה בהם נקראת מחלת עורקים היקפית".
"גם בעורקים אלו יש משקע שומני בדופן הפנימית, והוא גורם לירידה בזרימת הדם, בנוסף לחסימה של העורק. כאשר יש ירידה בזרימת הדם בעורק, כמות הדם והחמצן שמגיעה לשריר ברגל איננה מספיקה לצורכי השריר, והביטוי הקליני לכך הוא בדרך כלל כאב בשריר בשעת מאמץ. ההתפתחות של טרשת העורקים בעורקי הרגליים מלווה בתהליך דלקתי בעורק ובהחמרה הדרגתית, שבסופו של דבר מצריכה התערבות כירורגית וכאשר אין מנוס גם כריתת גפה".
פרופ' צימליכמן מציין כי עם גורמי סיכון להיווצרות המחלה נמנים לחץ דם גבוה, סוכרת וכולסטרול. עישון מחמיר את המצב, וכמובן יש גורמים גנטיים שמשפיעים על כך. "כדי למנוע את המחלה צריך לטפל היטב בכל גורמי הסיכון: לאזן לחץ דם, סוכרת וכולסטרול, להפסיק עישון, להוריד משקל עודף ולעשות פעילות ספורטיבית. אך במצב של מחלה קיימת, כל זה רק יכול להקל על הסימפטומים", הוא אומר, "אף שמיליונים רבים בכל העולם חולים במחלה זו, הרפואה לא הצליחה למצוא לה פתרון עד היום, ולכן יש צורך בפנייה לכיוונים חדשים".
מחקר סמוי כפול
חברת פלוריסטם מפתחת תרופות תאיות המופקות משליה, המאפשרות מתן טיפול משקם לחולה באחת המחלות הנגרמות כתוצאה מדלקתיות, איסכמיה (חוסר זרימת דם), פציעות אורתופדיות, פגיעות קרינה וכשלים של מערכות הדם.
"הכיוון המרכזי שלנו הוא לא לייצר טיפול כרוני ארוך ומתמשך של החולה, אלא לדחוף אותו לכיוון של שיקום הגוף שלו", אומר אברמן. "זה התחום החם ביותר בעולם הרפואה כיום, והוא מגיע מתוך הבנה של מדינות שונות בעולם שאי אפשר לטפל באוכלוסייה מזדקנות באופן כרוני מתמשך וחייבים טכנולוגיות מתקדמות שיעזרו לגוף להשתקם, להקל על החולים וכן על מערכות הבריאות.
"הגישה הרפואית שלנו אומרת שבמקום לתת לחולה תרופות כימיות או ביולוגיות, נזריק להם תאים משליה. תאי השליה הם בעלי פוטנטיות גבוהה ויכולת ריפוי גדולה. ברגע שהם מוזרקים לגוף, הם מתקשרים איתו, הם מבינים את השפה של הגוף, את האותות המורכבים ואת התקשורת שעוברת בגוף. בהתאם לאותות, התאים מפרישים קוקטייל (תערובת) של חלבונים וכך דוחפים את הגוף לתהליך ריפוי. השילוב הזה הופך את התאים לתרופה מאוד מתוחכמת".
תאים מסוג PLX-PAD שהופקו מתאי שליה, שימשו בניסוי הקליני שערכה פלוריסטם על 172 חולים מארצות הברית, גרמניה, דרום קוריאה וישראל. הם הוזרקו לגפיים התחתונות של חולים עם מחלה של חסימת עורקים, מתוך כוונה לבדוק האם הם יעזרו לחולים ללא צורך בהתערבות ניתוחית. "הלוקים במחלה מתקשים בהליכה", מבהיר פרופ' צימליכמן, "הם חייבים לעצור לאחר הליכה של כמה מטרים, בהתאם לחומרת החסימה. זהו מצב שנקרא צליעה לסירוגין. אחד הדברים החשובים שנבדקו תוך מתן הטיפול היה כמה מטרים החולה מסוגל ללכת עד שהוא חייב לעצור. מובן שאם יש הטבה, החולה מסוגל ללכת יותר ללא הפסקות. בתור תוצאה נבדקה גם התקדמות המחלה והצורך בטיפול כירורגי".
המחקר היה כפול סמיות, כלומר גם המטופל לא ידע מה הוא מקבל - אם מנת תרופה או פלסבו - וגם המטפל לא ידע מה הוא נותן. היו בו שני מינונים שונים של תאים: קבוצה אחת קיבלה שני טיפולים של 300 מיליון תאים בהפרש של שלושה חודשים, והקבוצה השנייה קיבלה שני טיפולים של 150 מיליון תאים בהפרש של שלושה חודשים. קבוצת הביקורת קיבלה שתי הזרקות של פלסבו, וקבוצה נוספת קיבלה 300 מיליון תאים פעם אחת, ובפעם השנייה פלסבו.
"מתוצאות המחקר מצאנו שיש שיפור דרמטי מובהק מבחינה סטטיסטית במרחק ההליכה המקסימלי של המטופלים שקיבלו 300 מילון תאים בשתי הזרקות. מרחק ההליכה הוכפל למעשה", מסביר פרופ' צימליכמן.
"נתון נוסף שהיה חשוב לנו לבדוק הוא ההשפעה של שימוש בשתי שליות שונות על יעילות הטיפול", ממשיך פרופ' צימליכמן. "טיפול בשתי שליות הוא מה שמקבלים המטופלים בניסוי בשלב 3, שמתקיים כעת בארצות הברית ובאירופה, והיה חשוב לנו להבין שטיפול זה הוא אפקטיבי, וכן שהמינון ומשטר הטיפול נכונים. מבחינת מספר החולים שנזקקו לטיפול כירורגי: בקרב אלו שקיבלו טיפול במינון הגבוה היה שיפור דרמטי, ובקרב אלו שקיבלו טיפול משתי שליות שונות לא נצפו כלל מקרים של טיפול כירורגי לאחר שנה של מעקב. למדנו שהטיפול יעיל ובעל פוטנציאל להוות שינוי משמעותי בחייהם של חולים בטרשת עורקים בגפיים. החולים עברו את הטיפול ללא תופעות לוואי ובלי סבל משמעותי".
"אנחנו יוצרים את הטיפול למחלות מורכבות כמו טרשת עורקים, מתוך הבנה שצריך גרסה מתוחכמת לטפל במחלה מסובכת", ממשיך אברמן, "הראנו שהזרקה של תאי שליה צעירים ובריאים לחולים גורמת להם להפריש פקטורים שמורידים את רמת הדלקתיות ומעודדים את הגוף של החולה לעשות מה שאדם בריא עושה באופן טבעי: ליצר את התאים ואת אבני הבניין שהוא צריך על מנת לאפשר שיקום של הגפיים ולחזור לתפקוד, וזה הכוח הגדול של המוצר.
"החולים הללו נמצאים לרוב בבית, סובלים מכאבים חזקים ויש להם פצעים על הרגליים. הם מבודדים חברתית ופעמים רבות נוטים לדיכאון. כיום הפתרון לחולים הוא לקטוע להם את הרגליים, ובעיניי זה לא פתרון סביר. אנחנו מביאים בשורה גדולה: להראות שיפור ולתרום להם ולמערכות הבריאות".
המעצמה הביו־טכנולוגית
לא רק החולים יכולים להתחיל לטפח תקווה. בשולי הדברים יש עוד נהנים מהטיפול החדשני: מערכות הבריאות. "תוחלת החיים עלתה בצורה דרמטית וזו בעיה גדולה ברמה העולמית", אומר יקי ינאי, נשיא פלוריסטם ומנכ"ל משותף, "מדובר בהשפעה גדולה על קופות הפנסיה ועל מערכות הבריאות. ניקח לדוגמה את סין. הצפי שלהם שב־2050 חצי מיליארד איש יהיו מעל גיל 60. איך מנהלים כלכלה כזו כשהאוכלוסייה שכבר אינה יצרנית יוצרת מעמסה על מערכת הבריאות? זהו בין האתגרים הגדולים של המין האנושי וחלק מהרצון של רגולטורים לחפש פתרונות לתחום.
"בגלל הצורך המשמעותי למצוא פתרון לחולים הצלחנו לקבל סדרה של אישורים מהירים לשיווק גם בארצות הברית וגם באירופה, כולל מימון משמעותי שקיבלנו מהאיחוד האירופי לקדם את המוצר. מדובר במיליונים של חולים שאין להם פתרון; חולים שנידונים לאיכות חיים נמוכה ועולים הרבה כסף למערכות הבריאות: 30 ימי אשפוז בממוצע בשנה, ועוד עלויות נלוות משמעותיות. אנחנו מראים לרגולטורים ולחברות הביטוח שלא רק שאנו משפרים את מצבו של החולה ובשאיפה גם את איכות חייו, אלא גם חוסכים להם הרבה כסף. אנחנו מעריכים שנהיה מסוגלים לחסוך כ־50% אחוז מהעלויות למערכות הבריאות ולתת איכות חיים טובה לחולה, ולכן כולם מרוויחים משימוש ברפואה מתקדמת כמו זו שפיתחנו. המרכיב של חיסכון למערכות הבריאות הוא משמעותי בייצור מוצרים חדשים, וזו הבשורה של הרפואה המשקמת: להמשיך לטפל בחולים בלי לגרום לפשיטת רגל".
נראה כי הטיפול בתאי גזע עונה על כל הצרכים. "אנחנו מרבים את התאים בתנאי מעבדה ובפלטפורמה טכנולוגית ייחודית מתקדמת, כך שמשליה אחת אפשר לטפל בכ־20 אלף חולים, בלי התאמת דם או התאמה גנטית, וזאת בשונה מהטיפול הגנטי המקובל כיום", אומר ינאי. "השליה היא האיבר היחיד בטבע שבו שתי מערכות חיסיון, של האמא ושל התינוק, חיות בצוותא בלי תקיפה של מערכת אחת את השנייה. האם נושאת תינוק שיכול להיות שונה ממנה לגמרי מבחינה המטולוגית וגנטית, אך מערכת החיסון שלה לא תתקוף אותו. הדבר קורה גם כשמדובר באם פונדקאית. הריון הוא פלא, וזה המקום שלנו: אנחנו משתמשים בחיבור שמתאר את האינטראקציה הייחודית הזו".
פלוריסטם מעסיקה כיום כ־180 עובדים במפעל בחיפה, ומתגאה ביותר מ־20 מיליון יורו שקיבלה בשנה החולפת במענקים, בין היתר לפרויקט משותף עם הממשל האמריקאי לשיקום נזקי קרינה.
"המטרה שלנו היא להקים פה תעשייה שתעסיק אלפי עובדים", אומר ינאי, שמכהן גם כיו"ר משותף של האיגוד לתעשיות מתקדמות בישראל (IATI), שמיצג את תחום מדעי החיים וממשיך: "לעשות את עבודתנו פה, בישראל, זה חלק מהתפיסה. ישראל יכולה להפוך למעצמה ביו־טכנולוגית.
"המוצר שלנו, שמצוי בשלב השלישי והאחרון של הניסוי הקליני, מתוכנן לצאת בטווח של השנתיים הקרובות, ויהיה בין הראשונים בעולם, בוודאי כזה שפונה לחתך אוכלוסייה גדול ולשוק פוטנציאלי של מיליארדים רבים של דולרים. אנחנו שמחים שגם הממשלות וגם הרגולטורים תומכים בנו, וגם החולים מחכים לנו".
הכתבה מתפרסמת בשיתוף חברת פלוריסטם