בשורה לחולי קופת חולים לאומית: חולי מחלת הריאות החסימתית COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease), מחלה קטלנית שגורמת לחולים סבל רב, יכולים לקבל את הטיפול המומלץ לקו ראשון, לכלל החולים, על פי הנחיות הטיפול הבינלאומיות. על פי ההנחיות, תרופות ממשפחת מרחיבי הסימפונות שנקראות LAMA (Long Acting Muscarinic Antagonist) יוכלו להינתן גם באמצעות רופאי המשפחה ולא רק על ידי רופאי ריאה. מדובר במהלך משמעותי, משום שמספר רופאי הריאה מועט וזמן ההמתנה להתקבל במשרדיהם עלול להימשך חודשים ארוכים.
ד"ר גרשון פינק, יועץ ריאות לשירותי בריאות לאומית, שדחף לשינוי המצב הקיים בקופת החולים, הסביר השבוע את הנוהל, המעוות לדבריו, הקיים כיום בקופות החולים במדינה: "בגלל עיוות היסטורי, רופאי משפחה בישראל יכולים היום להעניק רק שני סוגים של טיפולים לחולי ה־COPD מבין השלושה: מרחיב סימפונות מקבוצת ה־LABA (long Acting Beta Agonist), שגם ניתן לתת כקו ראשון בחלק מהחולים, וטיפול סטרואידלי באמצעות משאף שמתאים רק לקבוצה מצומצמת של חולי COPD קשים (חולים עם יותר סימפטומים ויותר משתי החמרות בינוניות בשנה או החמרה אחת עם אשפוז), אך הם לא יכולים לתת את הקבוצה של מרחיבי סימפונות שהיא קבוצת ה־LAMA, המומלצת לכלל החולים. אם הם רוצים שהפציינט שלהם יזכה לטיפול זה, הם צריכים להתחיל לבקש אישורים מיוחדים מרופא ריאות".
לדברי ד"ר פינק, לשעבר מנהל מכון הריאה במרכז הרפואי בקפלן, מי שכמובן סובל מהמצב הקיים הוא החולה: "ישנה תחושה שבגלל התקנות הקיימות, רופאי המשפחה עושים את מה שהם יכולים מבלי לבקש את האישורים האלה. צריך להבין שכל הנוהל הזה מקשה עליהם את העבודה שלהם ביומיום, מסרבל אותה ללא סיבה אמיתית. אז הם עושים את מה שהם יכולים במסגרת היכולת שניתנה להם. כתוצאה מכך החולים לא מקבלים את הטיפול מקבוצת LAMA שבעצם הוא הטיפול המומלץ. מדובר בסרבול לא הגיוני. רופא המשפחה צריך לתת הפניה לרופא ריאות, שצריך לתת המלצה ואז צריך אישור של מערכת האישורים של הקופה - מערכת של אישורים שלא נגמרת".
גמישות וליברליות
ד"ר פינק, שמנהל כיום את המכון לניסויים קליניים בקפלן, החליט כי צריך לשנות את המצב הקיים: "בשירותי בריאות לאומית הבינו את זה לפני שנתיים. הם קיבלו את הדברים שאמרתי להם וגילו הרבה גמישות וליברליות להעניק את היכולת לרופאי משפחה לתת גם את מרחיבי הסימפונות מקבוצת ה־LAMA, וכך בעצם לא למנוע את הטיפול המומלץ לחולים, שהם בסך הכל קבוצה של חולים חלשים, שלא מסוגלים לנשום. למה לאלץ אותם לעבור את מערכת הייסורים של הבקשות והאישורים? זוהי החלטה שרופא משפחה בהחלט מסוגל להגיע אליה בעצמו".
ד"ר פינק מספר: "בארצות הברית, למשל, במרבית הקליניקות של רופאי המשפחה נמצא ספירומטר (מכשיר שמאבחן את ה־COPD) והרופאים רוכשים אותו עם מערכת פענוח וכמובן רשאים לתת את הטיפול המתאים. אני מדגיש – המטרה היא לא להחליף את כל רופאי הריאות בישראל. תפקידם חשוב. המטרה היא בסך הכל להקל על העומס. לעשות דברים בנחת. כך החולה גם יגיע לפענוח מהר יותר וגם יקבל שירות טוב יותר".
לדברי ד"ר פינק, בעיה נוספת בנושא אבחון וטיפול במחלת ה־COPD הינה העובדה כי אין לרופאי המשפחה בישראל את הספירומטר, ולכן אין ביכולתם לאבחן את החולה ב־COPD: "כמו שרופא משפחה יכול לבצע אק"ג לפציינטים שלו, כך הוא בהחלט יכול לבצע גם את האבחון של ה־COPD. צריך להבין, רבע מהמעשנים בישראל נמצאים בסיכון ל־COPD. כלומר, 500 אלף אנשים. כיום מאובחנים בארץ 70־60 אלף אנשים בלבד. מדובר באוכלוסייה עצומה שלא מטופלת. אוכלוסייה שהרפואה לא נגישה לה בגלל הסרבול הזה.
שירותי בריאות לאומית עשו פה צעד מאוד חשוב ומתקדם לטיפול בסוגיה. כיום, חולים שמופנים לקבל אבחון למחלה בבית חולים באזור המרכז יכולים להמתין בין ארבעה לשישה חודשים. בצפון ובדרום, אגב, ההמתנה ארוכה הרבה יותר. בסופו של דבר אנחנו מדברים על בדיקה פשוטה שאם תוכל להיעשות על ידי רופאי המשפחה, נוכל גם לחסוך כסף לקופה. כל חולה כזה צריך להמתין לרופא מקצועי והעלויות הן אדירות".
הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם חברת בורינגר אינגלהיים ישראל בע"מ