על רקע הגדרת ההשמנה כמחלה בשנים האחרונות, ובצל ההכרה בסיכונים הכרוכים בגישה הניתוחית, מוסיפות להתעורר שאלות על יעילותם של מגוון הטיפולים, בהם טיפולים התנהגותיים, תזונתיים ואף תרופתיים. לפי הערכות מקצועיות, שיטות טיפול לא פולשניות יכולות להוביל לירידה של 5% ־10% במשקלם של בני אדם בעלי עודף משקל.
מחקר חדש, שהוצג בחודש שעבר בכנס ההשמנה המקיף והגדול ביותר בעולם, בעיר נאשוויל שבטנסי, ארה"ב, בדק לראשונה בניסוי קליני את היעילות של טיפול התנהגותי אינטנסיבי בהשמנת יתר. בשנה הראשונה שבה נערך המחקר, נבחנה השפעתו של הטיפול התרופתי, כדי לבדוק אם הוא מזרז משמעותית את הליך הירידה במשקל לצד הטיפול ההתנהגותי.
כפי שנמצא, שילוב של טיפול התנהגותי ותרופתי מכפיל את שיעורי הירידה במשקל. המחקר, שהובילו חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה, נערך בהשתתפות 150 מבוגרים עם השמנת יתר. המטופלים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות, לכל קבוצה היה דגש טיפולי שונה: קבוצה אחת טופלה בדרך התנהגותית, הקבוצה השנייה טופלה בדרך התנהגותית בשילוב התרופה סקסנדה (המיועדת להחלת תחושת שובע במוח) והקבוצה השלישית זכתה לטיפול המשולב כקודמתה, אך גם לדיאטה חלופית בת 1000־1200 קלוריות ביום במשך שלושה חודשים.
במהלך השנה הראשונה, שסיימו 91% מהמשתתפים, השילו חברי הקבוצה הראשונה 6.1% ממשקלם בממוצע, בקבוצה השנייה - 11.5% ובשלישית - 11.8%. יש לציין כי הירידה במשקל בקרב כלל המשתתפים הייתה חשובה ביותר לנוכח גורמי הסיכון לתחלואה הכרוכים במשקל יתר.
לדברי ד"ר רז הגואל, רופא משפחה מומחה העוסק בטיפול בהשמנה: "גישת הטיפול צריכה להיות משולבת. חשוב לשלב עם הטיפול התרופתי, טיפול מקצועי רב־תחומי הכולל התאמה תזונתית ושינוי הרגלי תזונה לאורח חיים בריא יותר. לעיתים אף נדרש טיפול פסיכולוגי־התנהגותי להיבטים האישיים והרגשיים של בעיית ההשמנה".
בשנה האחרונה, קבעו בחברה לחקר ולטיפול בהשמנה ובהסתדרות הרפואית כי השמנה היא מחלה, וגורם המוות החמישי בעולם. כרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלת מהשמנה. 70% מהחולים בהשמנה חולים גם במחלות נלוות - סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, סרטן ועוד.