טינה הילי, טרנסג'נדרית מאוסטרליה, צריכה לצאת מהארון בפני אמא הלוקה בדימנציה כל כמה שבועות, בגלל שהזיכרון של אמא מידרדר. לדבריה, תגובתה של אמא היא תמיד "אותה תגובה יפה", וכעת התגובה היא מעין נחמה להילי, כך היא סיפרה לחדשות ABC, והוסיפה כי היא "מפחדת לאבד את אמא לדמנציה".
"הפעם הראשונה שיצאתי מהארון בפני אמי הייתה לפני שנתיים, וזה היה סביב הזמן שאמא שלי התחילה לפתח דימנציה", אמרה הילי, 54. "הייתי לחוצה בגלל שהמשפחה שלי ואני היינו מודאגים מכך שבגלל הדמנציה, היציאה שלי מהארון כאישה עשויה להיות רוויית מתחים, ושאמי לא תוכל להתמודד עם זה". אבל הדאגה של הילי הייתה לשווא.
"כשאמרתי לה שאני אישה, היא רק הביטה בי ואמרה, "אה, מה את יודעת? יש לי בת חדשה ונהדרת עכשיו!", מספרת הילי. "התחלתי לבכות, והי שמה את ראשי על כתפה ואמרה לי 'תבכי, יקירה, תבכי את זה החוצה'. בן הזוג שלי באותו זמן התחיל לבכות גם". הילי הוסיפה כי לאחר הבכי, אמה, שהייתה "תופרת יפה", אמרה אז, "ובכן, עכשיו את תצטרכי בגדים חדשים! מה את צריכה?".
"התרגשתי שאמא רוצה לתפור לי בגדים"
הילי הסבירה שהיא "תמיד אהבה לשבת מסביב לשולחן ולצפות באמא תופרת שמלות ערב ובגדים אחרים, וכי התרגשה לגלות שהדבר הראשון שאמה חושבת עליו, הוא לתפור לה בגדים חדשים". היום לאחר שיצאה לראשונה מהארון בפני אמא היה אפילו מחמם לב יותר, סיפרה הילי. הילי הגיעה "לבושה כמו טינה, לא כמו כריס", והדבר הראשון שאמה עשתה היה "לשים את ידיה על פניי ולהגיד – 'את יפה'!".
הילי הוסיפה שהן שתו תה ויחד ואמה אמרה: "החזקת את זה בפנים תקופה כל כך ארוכה, לא? למה לא אמרת לי? לא היה אכפת לי". זה היה "הזמן המאושר ביותר" בחייה של הילי, היא אומרת, ומוסיפה כי היא ידעה שהיא אישה מאז שהייתה בת 4, אבל חיכתה כמעט 50 שנה כדי לצאת מהארון באופן מלא.
מאז, הילי מספרת שהיא צריכה לצאת מהארון בפני אמה כל פעם שהיא מגיעה לבקר, מדי כמה שבועות, ושכל פעם שהיא עושה זאת, אמא מגיבה באותה "תגובה יפה", תגובה של אהבה וקבלה. "המסר שלי לכל טרנסג'נדר שרוצה לצאת מהארון, זה לעשות את זה כשהוא מרגיש מוכן ובטוח", היא אומרת. "הכול ישתנה, זה בטוח, אבל לא תמיד לרעה, כמו שאתם חושבים. לפעמים, דברים ישתנו לטובה".
הילי הוסיפה את המסר שלה לכל ההורים שהילדים שלהם יוצאים מהארון בפניהם, והוא "תאהבו אותם ותקבלו אותם. זה עד כדי כך פשוט, וזה מה שלמדתי מאמי".