את דירת החלומות שלה ברמת גן תכננה מעצבת הפנים ברברה ברזין לפני שלושה עשורים כך שתתאים במדויק למידותיה ולמידות של ביתה, שהספיקה מאז לפרוש כנפיים ולבנות תא משפחתי משלה. אבל כעת היא החליטה לעבור להתגורר בדירה שכורה באחד מהפרויקטים האייקונים בתל-אביב, כ- 2 דקות הליכה מהסטודיו להכשרת מעצבי פנים שבבעלותה. "הדירה שלנו, שהיתה לנו לבית, נתפרה בהתאם לצרכים שלנו דאז: נטולת מסכים, עם מטבח מינימליסטי והמון צבעים בוהקים ושמחים. אך השנים חלפו, התאהבתי בפרטנר מקסים, הבת שלי בגרה והתעופפה מהקן, ולי התחוור יותר ויותר שהנכס המטופח והאהוב כבר גדול למידותי. ביננו, תחזוקה של דירת דופלקס היא דבר מטרחן ומעיק".
"החלטתי לשנות אווירה וסטייל, להשכיר את הדירה שבבעלותי ולשכור דירה בפרויקט תל-אביבי שכל ישראלי מכיר, ממש בסמוך לפרויקט חיי- הסטודיו להכשרת מעצבי פנים שהקמתי לפני 27 שנים", היא משחזרת. העובדה שאת מרבית זמנה היא מעבירה במשרד לא מנעה ממנה להשקיע זמן, יצירתיות ומאמץ בכדי להפוך את התכנון הגנרי של הדירה הקבלנית לסביבת מגורים חלומית, זאת למרות שהיא כאמור כלל לא בבעלותה.
"אחרי כל כך הרבה שנים בבית משלי, המעבר היווה מבחינתי שינוי די מטורף, קפיצת מדרגה משמעותית באיכות החיים, אך באותה נשימה ידעתי שהשקעה אדירה כמו זאת שהשקעתי בנכס שבבעלותי פשוט לא תהיה הגיונית בדירה שכורה שבה נגור לכל היותר כמה שנים".
"ובכל זאת, אם יש משהו שלמדתי במהלך 45 שנות הקריירה שלי היא שלבתים שלנו- כלומר אלה שתוכננו נכונה - יש את היכולת לנחם, להצמיח, לרפא ולהציל אותנו מעצמנו. הם עשויים להשפיע על הלך הרוח במרחב, על האינטראקציות המשפחתיות והחברתיות, ועל הפרודוקטיביות והאנרגיה בכל רגע נתון, לכן החלטתי להפוך גם את הדירה החדשה שלנו ליוצאת דופן ושומטת לסתות- סביבת מגורים שקולעת לטעם, להעדפות ולצרכים ומשלבת בין פריטים שעשו איתנו את כל הדרך מרמת-גן, לבין אלמנטים חדשים, מטריפים וניידים שנוכל להעביר איתנו הלאה, לאן שלא נמשיך מכאן".
"לדירה החדשה יש לא מעט חוזקות: היא מוצפת אור טבעי, צופה לנוף האורבני המהפנט של תל-אביב, ואנחנו נהנים לשבת לעת ערב ולצפות יחד בשקיעות רומנטיות ונוגות. יחד עם זאת, ממש כמו מרבית הדירות השכורות, גם היא היתה די גנרית בתחילת התהליך והיו בה כמה וכמה פאקים תכנוניים שמבחינתי הם big no no, לכן הרמתי את הכפפה והתאמתי אותה לסטנדרטים שלי".
אז מה בתפריט?
"נתחיל בכניסה המאתגרת, שמזמינה לחלל הציבורי, אבל באותה נשימה גם חשופה לגמרי לאגף הפרטי ואם במקרה, ממש במקרה, חדרי השינה לא מסודרים שפיץ בפוני כשמגיעים אורחים, אנחנו בבעיה. בנוסף, חלל הסלון תוכנן ב-layout בעייתי בלשון המעטה, באופן שקשה עד בלתי אפשרי להציב בו ספה סטנדרטית וככזה הוא לא ממש מצטיין כאזור ישיבה. בקונסטלציה הקיימת האופציה היחידה היתה להציב את מערכת הישיבה בצמוד לחלונות עם הגב לנוף המקסים- פספוס ענק ולכן היא ממש לא באה בחשבון".
"והאושר הגדול לא מסתכם בזה", מוסיפה ברזין. "הקשר שבין נקודות התאורה בדירה לפונקציות שבמרחב היה מקרי בהחלט, והמטבח, אוי המטבח!! לא נוח בעליל, משופע בדלתות שמצריכות להתכופף ולהיבלע בתוך הארונות (גם אם בסה"כ חיפשת פומפייה), קלאפות עליונות שנתלו בלי שום קשר למה שמתקיים על גבי המשטח שתחתן והשיא: גומחה למקרר במקום הכי אווילי שרק אפשר לחשוב עליו כך שגם אם מאוד ארצה לשלוף את מגירת הירקות מדובר במשימה בלתי אפשרית כי הדלת נפתחת גג עד 90 מעלות".
ומה בתכנית?
"בראש ובראשונה הארכתי את הקיר הבנוי היחיד שקיים בסלון וזוהי תוספת שמשרתת אותי בשני אופנים: סוף סוף יש מקום לספה מפנקת ונוחה וכך גם נוצרה מבואה שמותירה את האגף הפרטי אינטימי וסמוי מהעין בדיוק במידה הנאותה. לא רציתי לחרב את הרצפה הקיימת, או לחסום את האור והאוויר במרחב, ולכן במקום לבנות קיר גבס סטנדרטי יצרתי אוורירי מתריסי פליסה בדומה לאלו שמותקנים בחלונות הוויטרינה שבאגף הציבורי. באופן הזה מעטפת החלל נותרת קוהרנטית והמשכית, והמרחב מתפרש כפתוח, אוורירי ופרקטי בהרבה".
"בפועל, קיר של 1.7 מ' התארך משמעותית לכדי 3.2 מ' ומשמש כציר האולטימטיבי לספה הנוחה שתכננתי, אותה בחרתי לרפד בקטיפה שחורה בשתי טקסטורות שונות: קורדרוי וזמש. הטפט המוזהב שהותקן מאחור הוא טפט פטנט, כלומר טפט לבן ייעודי לצביעה שניתן להשיג בטקסטורות שונות. אני בחרתי בדוגמת פסים שמדמה את האופק ואת חוף הים שנגלים מבעד לחלונות ותליתי גם מראה עגולה ענקית שמשקפת לנו מידי ערב את השקיעות והאינסוף".
"את הדלתות שבארונות המטבח התחתונים העפתי לירח והחלפתי במגירות, וגם הקלאפות הקיימות נמצאות- כך אני רוצה להאמין- בעולם טוב יותר. הוספתי אי חדש, שנרכש באיקאה, ועתיר במגרות ובשטחי אחסון, ועל גבו הנחתי פלטת שיש שמקנה לו מראה מעלף. בתכנון החדש המקרר ניצב בפוזיציה מוצלחת בהרבה ואת נראות הדופן שלו, זו הפונה לחלל הציבורי, ריככתי בעזרת וילון ונציאני בסגנון דומה בנראותו לזה שבסלון".
"חיפוי הקיר (קרמיקה קבלנית פשוטה, אלא מה?) בוטל ובמקומו הותקנה פלטת אינפינטי במראה של שיש אוניקס לבן, מבית אליהו חסון. במרכזה שיבצתי מראה הוריזונטלית שמייצרת רפלקציה של אור, אשליה של גודל ומרחב, ובד בבד משקפת את חינה וצבעוניותה התוססת של פינת האוכל הסמוכה, עבורה בחרתי טפט בוטני שמאגד כמה מהגוונים שמככבים ברחבי החלל הציבורי: ורוד ניוד, שחור וזהב. בנוסף, שיניתי והתאמתי את מערך התאורה בהתאמה לפונקציות, ומכיוון שבאזור הזה הותקנה תקרת גבס המהלך לא היה מורכב או מסובך".
לאלה מאיתנו שחיים בדירות שכורות ממליצה ברזין בחום לבצע התאמות ולהפוך אותן לבית לכל דבר ועניין, כזה שמשקף אותנו, מותאם למידותינו והכי חשוב, עושה טוב בלב: "דירות שכורות הן מטבען גנריות וכדי להפוך אותן לפינה מכילה ואינטימית חשוב לצקת בדירה שבה בחרתם לחיות את הוויבים שלכם", היא מסבירה. "זאת הזדמנות די נדירה לעשות shift ולייצר אווירה חדשה, להיות הרפתקנים ולגלות את עצמכם מחדש. אין כאן חוקיות מכיוון שטעם והעדפות הם אינדיווידואליים וכך גם צבע וחומרים. בנוסף, רהיטים, טקסטיל ואקססוריז הם אופציה מעולה לייצר אווירה ואני מפצירה בכם להימנע מליצור ממראה שבלוני ומשמעם. look&feel אפשר ליצור על-ידי שידוך נכון בין פריטים ואביזרים שתאתרו במקומות שונים, וכדי להגיע לתוצאה האולטימטיבית אני ממליצה לחרוש את הרשת ולאתר אלמנטים מחנויות, רשתות, ספקים ויוצרים שונים, כאלה שיוותרו רלוונטיים גם בעוד שנים, בסביבת המגורים הבאה שלכם".