מזג האוויר החורפי הופך אתרי טיולים רבים ברחבי הארץ לבלתי רלוונטיים, אבל אלטרנטיבות לא חסרות. אם אתם מעוניינים לשלב בין נוף פסטורלי לבין מאגרי מים מלאים ומזג אוויר רגוע, אחד המקומות המעניינים שיש לנו להציע הוא שמורת עין אפק.
השמורה, הנמצאת בסמוך לקריית ביאליק, הוכרזה ככזאת ב־ 1979 במטרה לשמר את המעיינות, התל הארכיאולוגי, טחנת הקמח ובעלי החיים שבשטחה. מדובר בנקודת חן של ממש, המהווה שריד בודד ממקבץ ביצות (שמקורן בנחל נעמן) שיובשו על ידי החלוצים. כאשר תעברו עם הרכב בכרך העירוני, לא תוכלו אפילו לדמיין את הנוף המקסים שמחכה לכם, אבל ברגע שתחצו את שער השמורה, תגלו פנינת טבע עם מאגרי מים, בעלי חיים ימיים, עופות מים, ציפורים וג'מוסים (תאואים), טחנת קמח וגשרים.
את המסלול נתחיל בשביל שיוצא ממתחם החניה. כבר לאחר הליכה קצרה של מטרים בודדים נראה לראשונה את מעיינות אפק, המהווים את לבה של השמורה. המעיינות המרשימים סבלו בעבר מבצורת ארוכת שנים, ובשל התנאים האקולוגיים הקשים השמורה כמעט התייבשה לחלוטין. היא ניצלה בזכות בניית סכר שמזרים את המים לתעלה מרכזית והרחבת הבריכות והמעיינות. מאז ההכרזה על עין אפק כעל שמורת טבע מוזרמים מי המעיין לנחל נעמן, שנשפך בסופו של דבר לים התיכון.
הנקודה הבאה במסלול היא טחנת הקמח, זכר לחיים השוקקים שהתנהלו לאורך נחל נעמן בתקופות שונות בהיסטוריה. הטחנה ניצבת במבנה בן שתי קומות שראשיתו בתקופה הרומאית, והשרידים שאנו רואים הם מהתקופה הצלבנית. בקומה התחתונה של המבנה ניצבת תצוגת קבע של כלים חקלאיים, ומוקרן מיצג אורקולי המספר על החיים באזור לאורך ההיסטוריה וכן על בעלי החיים והצמחים הייחודיים לשמורה.
טחנת הקמח, זכר לחיים השוקקים שהתנהלו במקום. צילום: מיטל שרעבי
אם תקיפו את המבנה, תוכלו להתרשם מהאדריכלות הייחודית לתקופה ומהביצורים שנועדו להגן על הטחנה. טיפוס לגג המבנה מאפשר תצפית על העמק, על עכו ועל האגם הסמוך. מי האגם שימשו את החקלאים ומפעילי הטחנה, והוזרמו באמצעות מגלשיים אל כפות שחוברו לאבני הרחיים.
אם תקיפו את המבנה, תוכלו להתרשם מהאדריכלות הייחודית לתקופה ומהביצורים שנועדו להגן על הטחנה. טיפוס לגג המבנה מאפשר תצפית על העמק, על עכו ועל האגם הסמוך. מי האגם שימשו את החקלאים ומפעילי הטחנה, והוזרמו באמצעות מגלשיים אל כפות שחוברו לאבני הרחיים.
לאחר מכן כדאי להמשיך אל שביל הביצה המעגלי, המוביל לסיור מרתק בין הגשרים, הבריכות והתעלות. לאורך השביל פזורים ספסלים רבים ופינות חמד, ואם אתם חובבי צמחים תוכלו לראות בשולי הבריכות זנים שונים של צמחי מים וסוף מצוי. לצד הצמחים תבחינו גם בעופות מים ובציפורים. אגב, השמורה היא תחנת עצירה מצוינת בעונת הנדידה, ובחודשים מסוימים אף עושים במקום טיבוע של ציפורים, והמבקרים יכולים להשתתף בחוויה. בתקופה הזאת ניתן להבחין בציפורים פחות אקזוטיות כמו סיקסק, בולבול או ברכיות השטות על המים.
מה שתופס את העין יותר מהציפורים הוא השפמנון, שבולט בגלל גודלו ואורכו של השפם שמעטר אותו. אטרקציה נוספת עבור הילדים היא חיפוש אחר הצבים שמסתתרים בינות לצמחים ובגדות הבריכה. בשמורה חיים גם ג'מוסים, שהובאו משמורת החולה. הג'מוסים אוהבים להתרענן במים ובבוץ, וכדי למנוע מהם להיכנס למי הביצה הם מגודרים בצד הצפוני. אם תהיו סבלניים תוכלו לראות אותם מתבטלים במאגר המים שנחפר עבורם. לאחר מכן תוכלו להמשיך עם השביל ולעלות על גשר צר שעובר מעל המים, ולסכם את הסיור בתל אפק. התל, שנמצא בצד הדרומי של השמורה ושממנו ניתן לערוך תצפית על עמק עכו, מהווה סיום מושלם לטיול. מדובר בתל ארכיאולוגי שבו נחשפו שרידי התיישבות משלוש תקופות: כנענית, הלניסטית ורומית. שטחו כ־ 70 דונם, ובין השרידים שהתגלו במקום נמצא טור אבנים, שהיו ככל הנראה חלק מחומה שכיתרה את העיר הקדומה אפק, שנבנתה לראשונה לפני כ־ 5,000 שנה.