כשאני רוצה לחדש את מלאי העוגיות לקפה, אני לעתים חורגת ממנהגי ומכינה עוגה בחושה, עסיסית ופשוטה להכנה. היא אינה נזקקת למוצרים מיוחדים וניתן להכינה באמצעות מוצרים המצויים במזווה הביתי.




בחרתי להביא בפניכם מתכון לעוגה מבצק בחוש אוורירי, עם מלית אגוזים וקינמון, שנחשפת בעת פריסת העוגה. תמצאו שניחוח הקינמון מקבל באהבה את בני המשפחה. הכנתי את העוגה בסיר פלא אך כמובן שאפשר להשתמש בכל תבנית מעוטרת המעניקה לעוגה צורה יפה ומושכת.




www.pascalpr.co.il




החומרים: 


לסיר פלא (משומן ומקומח) בקוטר 24 ס"מ 


למלית: 
¾ כוס סוכר
2 כפות קקאו מנופה
3 כפיות קינמון
½ כוס אגוזי מלך טחונים
½ כוס אגוזי פקאן טחונים
2 כפות חמאה מומסת 


לבצק:


125 גרם חמאה רכה
1 כוס סוכר
2 ביצים
½2 כוסות קמח מנופה
½1 כפיות אבקת אפייה
1 כפית סודה לשתייה
קורט מלח
15 שקדים טחונים
¼1 כוסות שמנת חמוצה או יוגורט 


לעיטור:


¼ כוס אבקת סוכר


אופן ההכנה: 


להכנת המלית: מערבבים בקערה את כל חומרי המלית מלבד החמאה, שאותה מוסיפים בהדרגה עד לקבלת תערובת אחידה.


להכנת הבצק: מערבלים במערבל את החמאה והסוכר עד לקבלת תערובת חלקה, מוסיפים את הביצים בזו אחר זו. בקערה נפרדת מערבבים את הקמח, אבקת האפייה, הסודה לשתייה, המלח והשקדים. מוסיפים את התערובת אל הבלילה שבקערת המערבל בהדרגה תוך כדי ערבול. מוסיפים את השמנת או היוגורט ומערבלים לתערובת אחידה. יוצקים לתבנית מחצית מתערובת הבצק. מסדרים על הבצק את המלית כרצועה במרכז העוגה. יוצקים מעל למלית את שארית תערובת הבצק ומשטחים.


אופים בתנור שחומם מראש לחום בינוני (180 מעלות) כ-50-60 דקות ומצננים. בוזקים אבקת סוכר.


טיפסקל


אפשר לדלג על שלב השכבות ולהבליע את כל חומרי המלית בתערובת הבצק. כמו כן, אפשר להוסיף שלוש כפות אגוזים קצוצים על העוגה טרם האפייה. כך יוצרים טקסטורה מעניינת לפני העוגה.





מהמטבח למוזיאון


תערוכה מיוחדת במוזיאון לתרבות הפלשתים באשדוד (רחוב השייטים 16), “סירי מולדת – זיכרונות ממטבחה של סבתא”, מזמינה את הקהל לצלול אל הסירים ולהתרפק על מסורות בישול שונות והאזנה לסיפורי המטבח. הסיפורים מתכתבים עם הרבגוניות של אשדוד, המתגאה ברב התרבותיות של תושביה, שהיגרו אליה ממדינות שונות וחיים זה לצד זה בסובלנות.


בתערוכה, שאוצרת יעל ויזל, מוצגים מתכונים, סירים וכלי בישול שעברו ידיים, דורות וארצות רבות. סיפורם המרגש של בעלי הכלים ושל הכלים עצמם הם הוכחה לכך שבנוסף לתבשילים, הכלים אוחזים בהיסטוריה משפחתית וקהילתית. סיר האוכל אינו אמצעי לבישול בלבד, אלא מהווה גורם להתכנסות וחיבור לקהילה ולמשפחה. בדרך ייחודית זו קיבלו סירי המולדת והכלים בתערוכה תעודת זהות וסיפור חיים משלהם.