תעופה היא מוצר בסיסי בישראל, שהרי כמעט כל מי שנוסע לחו"ל או זה שחפץ להתאוורר מביבי-בנט-ליברמן-לפיד-דרעי נזקק למטוס כדי לצאת את גבולות המדינה. עבור מי שהפרוטה מצויה בכיסו המחיר אינו משנה הרבה, אבל דווקא אלו שהכנסתם מסתובבת סביב השכר החציוני יכולים לממש חלום רק כאשר המחירים הם נמוכים. מדיניות "השמיים הפתוחים" תרמה לירידת מחירי הטיסות, ועם זאת קשה להבין את בזבוז כספי משלם המסים על מסע הפרסום שמנהל בימים אלה משרד התחבורה. עתה, לאחר שהוחלט על בחירות, נראה שמדובר בתעמולה מטעמו של השר שלא המציא דבר.
מדיניות "השמיים הפתוחים" אפשרה את כניסתן לשוק התעופה בישראל של חברות לואו-קוסט, שבנוסף ליעילותן ולתקורה הנמוכה שלהן בהשוואה לחברות הוותיקות, הן מתמחרות את כרטיס הטיסה על פי צורכי הנוסע. ארוחות אינן מוגשות בטיסות הללו, ועבור הטסת מזוודה ייגבה סכום נוסף, כך גם עבור הזמנת מקום הישיבה. חברות כמו אייר ברלין, גרמניה, איזיג'ט, וויז וטרנסאוויה שינו את רמת המחירים בקווים שבהם הן טסות.
החברות הסדירות והוותיקות נאלצו לעדכן את שירותיהן ומחיריהן כדי להתמודד עם הגל החדש. אל-על הקימה כמענה את חברת פלייאפ, עם ארבעה מטוסי 737 חדישים, הטסים כלואו-קוסט לחמישה יעדים, ובהם ברלין, פראג ובודפשט הפופולריים. בחודש הבא אני אציין יום הולדת וחשקה נפשי לטוס לבודפשט, לשם טסה גם חברת הלואו-קוסט ההונגרית, וויז. התאריך שבחרנו לטוס בו היה 8 בינואר ומועד החזרה נקבע ל-12 בחודש - וויקאנד ארוך.
הצצה ראשונה לטבלת המחירים של פלייאפ הייתה מעודדת: 68 דולר לטיסת הלוך ו-108 דולר לטיסה חזרה. אלא שכאן תמו הבשורות הטובות. אם ברצוננו ליטול עמנו מזוודה בנוסף לתיק היד, המחיר יקפוץ ל-298 דולר לכל כיוון ובסך הכל 596 דולר, וזאת כדי לטוס לבודפשט בלואו-קוסט! בכל זאת יש גם בונוס: בסכום הזה אפשר לשריין מושב. וויז, לעומת מתחרתה הישראלית, אינה טסה ב-8.1. כתחליף איתרנו שתי טיסות הלוך, ביום שלפני וביום שאחרי. הראשונה מחירה 429 שקל והאחרת תעלה 189 שקל. כן, אין זאת טעות, המחירים באתר נקובים במטבע הישראלי. בחרנו בטיסה היקרה (107 דולר), הוספנו אליה את הטיסה חזרה שעלותה 329 שקל (82 דולר), שילמנו עבור מזוודה שמשקלה 20 ק"ג ובסך הכל נשלם 1,145 שקל שהם 286 דולר. את הסנדוויץ' נביא מהבית.
ממציאות מחדש
לא מכבר התנסינו בטיסת לואו-קוסט עם איזיג'ט למילאנו, והמחיר – 280 דולר הלוך ושוב - כלל גם כבודה בבטן המטוס וגם מושב משוריין ומועדף. רכישת הכרטיסים נעשית רק באינטרנט, והבידוק המוקדם (הצ'ק-אין) אפשרי ברשת כבר 30 ימים לפני מועד הטיסה. הליך הבידוק הביטחוני ומסירת המזוודה נעשים בנתב"ג בטרמינל 1 הוותיק ובשדה התעופה מלפנסה משרת הטרמינל המשני, טרמינל 2 הישן, את נוסעי החברה בכתום. אולם שום דבר מאיכות הטיסה ונוחיות הנוסע אינה נפגעת. להפך, התחושה הייתה שיש פחות תורים, והטיפול בנוסע לפני ההמראה היה יעיל ואדיב. מושבי המטוס הקבועים, שאינם מאפשרים את השכבתם לאחור, היו נוחים. משקאות, כריכים וחטיפים היה אפשר לרכוש במחיר סביר (זול מנתב"ג) מצוות הדיילים הצעיר שהיה חייכני לכל אורך הטיסה. את החוויה הזאת אפשר לסכם בפשטות: אנחנו נחזור לטוס איזיג'ט.
החברה הבריטית שבסיסה בלוטון פתחה תחנות באחדים משדות התעופה החשובים באירופה, ואחד מהם הוא שרל דה גול (CDG) שבפריז. באחרונה דווח שבחודש אפריל 2015 תחנוך איזיג'ט קו נוסף מנתב"ג והפעם ל-CDG, שמצפון לבירת צרפת. הקו הזה הוא תחרותי כבר היום, ולצד אל על ואייר פרנס טסות לפריז ארקיע, אייר מדיטרנה וגם טרנסאוויה, שנוחתת באורלי. כמובן שבאווירה תחרותית כזאת צריכות החברות הסדירות להמציא את עצמן מחדש. הן יכולות להציע יותר בזירת השירות, בוודאי כשמדובר בנוסעי העסקים ותיירות הפרימיום. קשה יותר יהיה להן להתמודד בתחום המחיר.
אייר פרנס עמלה בחודשים שחלפו על הכנת תוכנית שתעדכן את צי מטוסיה והיקף השירות שהיא תציע לנוסעיה בטווחים הבינוניים, הכוללים גם את המזרח התיכון. לשם כך היא הזמינה עיתונאים שהוטסו במיוחד או שהובאו ברכבות לבילוי של יממה בנמל התעופה CDG.
החברה הצרפתית, שעיקר הצי שלה בטווח הזה מבוסס על מטוסי איירבוס (A319, A320 ,A321), מתיימרת לנפק לנוסעיה את "המוצר הטוב יותר בשוק". המוצר של החברה אינו כולל רק שירות בזמן הטיסה, אלא גם בטרמינלים הייחודיים שלה ב-CDG, טרמינלים E2 ו-F2. השימוש בטרמינלים הללו מבטיח לנוסע שצריך להחליף מטוס מעבר מהיר בין הטרמינלים תוך חיסכון בזמן והימנעות מבדיקות מיותרות וכפולות. לנוסעי העסקים יש היצע של טרקלינים רחבי ידיים עם אפשרות לאכול מנות חמות, ללגום יין משובח וגם לעבוד. סיירנו שם, טעמנו והתרשמנו לטובה. לנוסעי העסקים תוצע מחלקה חדשה, "אקונומי פלקס", שהחידוש שלה הוא האפשרות לבטל את הטיסה ללא תשלום או לשנות את מועדי הטיסה ללא תוספת מחיר.
לתיירים מן השורה תציע החברה בראש ובראשונה מושבי עור חדישים ונוחים. הללו יותקנו במטוסים כבר באפריל 2015. אם המושבים החדשים לא שכנעו אתכם, ייתכן שהתפריט החדש שמבטיחים אשפי המטבח של אייר פרנס יפתה אתכם. בקיץ תערוך החברה ניסוי של אספקת וויי-פיי לכל נוסעי אחדים ממטוסיה, כך שהם יוכלו להתחבר לחבריהם בפייסבוק, לעקוב אחרי חדשות הספורט ולצפות בתוכניות המשודרות ברשת. אם הניסוי יצליח, הוא יופעל בכל הצי, תמורת תשלום כמובן.
המשקל כן קובע
נמל התעופה העיקרי של פריז אינו מן האהודים בתבל, אם מדברים בלשון המעטה. עם זאת, בשנים שחלפו נעשו בו שיפורים וחלק מן הטרמינלים שלו שודרגו, הן בחלק המשרת את הציבור והן בחלק המיוחד לממתינים לטיסות. כך למשל, הטרמינל המשרת את אל-על (A2) חידש פניו, ובפעם האחרונה שהמראנו משם עשינו את המסלול שתחילתו בבדיקה הביטחונית וסופו בעלייה למטוס במהירות יחסית. הפעם טסתי, כאמור, עם אייר פרנס. המקדימים להגיע לשדה נאלצו להמתין להגעתו של האחראי לבדיקה הביטחונית המקדימה (אין טעם להגיע מוקדם יותר משעתיים וחצי לפני הטיסה). לאחר
אכן, אט־אט מתברר שמשקלה של הכבודה מהווה גורם משמעותי במחיר הטיסה. חברות הלואו־קוסט גובות מחיר עבור כל מזוודה, והמחירים הם מגוונים, בהתאם למשקל הכבודה (כבר נתקלתי בהצעת מחיר שבה עלות הטסת המזוודה הגיעה ל-60 דולר). בהתחשב בנתונים הללו ביקשנו לבחון מחיר טיסה ישירה לפריז לוויקאנד בן חמישה ימים שתחילתו ב-8 בינואר 2015. כל הבדיקות נעשו בשבוע שעבר באתרי האינטרנט של חברות התעופה.
ההזמנה לטיסת אל-על היא הפשוטה ביותר. צריך לבחור באחת משלוש טיסות הלוך המוצעות באותו היום, כנ"ל ביחס לטיסות חזרה, ובזה תם התהליך. טיסה סדירה עם ארוחה, מזוודה ומקום נבחר אך לא מועדף - מחירה יהיה 497 דולר. טיסה עם ארקיע מחירה דומה - 494 דולר.
עם אייר פרנס העניין קצת מסובך יותר. במחלקת תיירים יש שתי תת-מחלקות: מיני וקלאסיק. הלכנו על הטיסה הזולה הלוך, הממריאה באחת בלילה ומחירה 226 דולר בתת המחלקה מיני (בשעות נוחות יותר יש עוד שתי טיסות ומחירן הוא 266 דולר). ההבדל המשמעותי בין מיני לקלאסי הוא שבמיני צריך לשלם עבור מזוודה, וכך יוצא שהמחיר לטיסה הלוך מגיע ל-248 דולר. הטיסה הזולה בחזרה במחלקת מיני עם מזוודה תעלה 272 דולר ובסך הכל לטיסה הלוך ושוב - 520 דולרים.
בחברות הלואו־קוסט אין הצעות שחותכות את המחירים הללו באופן אכזרי. עם אייר מדיטרנה המציעה שלוש טיסות בשבוע שבהן הטיסה היוצאת מ-CDG היא טיסת לילה, המחיר כולל מזוודה והוא 390 דולר. בחברת טרנסאוויה, שמטוסיה נוחתים באורלי שמדרום לפריז, יהיה המחיר כ-450 דולר. יהיה מעניין לראות אם יחולו שינויים במחירים עם הצטרפות איזיג'ט להיצע הטיסות לעיר האורות, או שמא יגרום המהלך להסתלקות של אחת מן המתחרות שלה. מכל מקום, ראוי לסיים כתבה זאת בהכרזה חד־משמעית: אטוס לפריז בכל מחיר.