אנחנו בעיצומו של חג החנוכה, וה"עליהום" על הסופגניות בשיאו. ראשית, אבהיר. שלא תטעו לחשוב שאני בעד סופגניות (וידוי: אני דווקא אוהבת לאכול אותן), אבל הסופגניות בחנוכה הן לא חזות הכל, גם אם נראה כך. הן צצות מכל פינה, מיד אחרי סוכות, ומלוות אותנו לזמן רב, עד היום האחרון של החג בן שמונת הימים והלילות. ולכך אני רוצה להתייחס הפעם ללילות החג, וגם קצת לימים.
רבים נוהגים להדליק חנוכייה מדי ערב בנוכחות המשפחה המורחבת או החברים. ובמחוזותינו, אי אפשר להדליק חנוכייה מבלי להגיש, פרט ללביבות ולסופגניות, גם ארוחת ערב. בעיקר כאשר בין החוגגים ישנם, לרוב, ילדים.
ואם מארחים או מתארחים, התקרובת תהיה חגיגית יותר מסלט, חביתה, גבינות ולחם. לפני או אחרי הדלקת החנוכייה, יוגשו לשולחן מרק, פשטידות, מאפים, פסטות, סלטים עשירים ומגוון לביבות תפוחי אדמה. וגם לביבות מקישואים, מגזר, מבטטה ועוד.
תפריט כזה, מדי פעם, הוא מגוון ומשמח מאוד. הבעיה מתחילה כאשר מדובר בשבוע שלם. יום אחרי יום של ארוחות כאלו. מבחר המאכלים הגדול גורם לנו לאכול יותר. אנחנו רוצים לטעום מכל דבר. ואם זה גם טעים, לא פעם אנחנו לוקחים תוספת. ארוחות כאלו נמשכות גם זמן רב יחסית לארוחת ערב שגרתית בפורום מצומצם, מה שגורר שוב אכילה בכמויות גדולות.
מי שחרד לגזרתו, צודק. בחנוכה אפשר בקלות, בלי לשים לב, לעלות במשקל. והבעיהאינה רק ב"כמה", אלא גם ב"איך" כמויות המזון מגיעות אלינו. הנה תיאור אותנטי של ערבה דלקת נר שני של חנוכה, שאליו הוזמנו בעבר: הבית הדיף ניחוחות נהדרים כבר בפתח דלת הכניסה. מובן שהצענו, כמו שאר המוזמנים, להביא "משהו", על מנת להקל על המארחים ולהפגין את היכולות הקולינריות שלנו (או בסדר הפוך...). אף אחד לא הגיע "בידיים ריקות". האחד הכין פסטה בשמנת ופטריות, האחרת עשתה לזניה עם גבינות עתירות שומן, החיילת חתכה סלט ירוק–ירוק, שהוסיפה לו שפע חמוציות ואגוזי מלך, ולפני ההגשה תיבלה בנדיבות בשמן זית ובלימון.
סבתא אחת הכינה לביבות מסורתיות בצורות לא מוגדרות, ולפני ההגשה זרתה סוכר ברוחב לב. הסבתא השנייה, לעומתה, הכינה לביבות תפוחי אדמה מסורתיות (לטקס), ולצדן הניחה שמנת חמוצה. "חייבים לאכול את הלביבות עם השמנת. זה הולך מצוין יחד", אמרה.
לא אלאה אתכם בשאר התפריט, נעבור ל"איך" אכלנו באותו הערב. הלביבות המסורתיות הונחו על השיש במטבח, בהמתנה לחימום בתנור לפני ההגשה. בינתיים, מחצית הכמות חוסלה. כל מי שנכנס למטבח לברך לשלום או להציע עזרה, אכל תוך כדי כך לביבה אחת ויצא מהמטבח עם לביבה שנייה ביד. לביבות קרות שנאכלו בעמידה. באופן דומה הצטמצם מספר פרוסות הלחם המלא והמשובח, שחיכה בסלסילת נצרים יפה לזמן הארוחה. היו שטבלו את הפרוסה בטחינה הביתית המצוינת, תוךכדי העברת הזיתים המבוקעים מצנצנת ההחמצה לצלוחית הגשה. כמעט לא היה מישהו שלא טעם זית.
זוכרים את הסלט של החיילת? היא הביאה אותו "מפורק": את הירוקים הקצוצים הניחה בקערת הגשה, ולפני התיבול הוסיפה אתהחמוציות ואגוזי המלך לקערה. את מעט החמוציות שנותרו בשקית, לקח אביה, התיישב בסלון ואכל לאיטו. את שאריות אגוזי המלך בשקית האחרת הציע לחבר שישב לצדו וצפה
בטלוויזיה. כולם מתכנסים, מתחבקים, שמחים, צוחקים ומנשנשים.
האכילה האגבית, תוך כדי צפייה בטלוויזיה, הליכה או עמידה ליד הסיר - ללא צלחת - יכולה לעלות ביוקר, במיוחד לאור העובדה שהסועדים לא נהנים מספיק מהאוכל. מדובר במאות קלוריות שנצרכות מבלי משים, וב"שווי" של ארוחת צהריים שלמה (שני שיפודים, שלוש-ארבע כפות אורז, סלט וכף טחינה). כל זאת לפני הארוחה הרשמית, שמגיעה לאחר הדלקת הנרות והשירה. תוסיפו את הארוחה עם המטעמים ששווים כל קלוריה, ותגיעו ליותר מ-1,500 קלוריות, עוד לפני הסופגניות עם הריבה האדומה, ריבת החלב או ציפוי השוקולד. סך הקלוריות היומי בארוחה אחת.
כיוון שסביר להניח שלא צמנו עד לארוחה הזאת, כמות הקלוריות שלנו באותו היום יכולה להיות כפולה ואף משולשת יחסית ליום רגיל. עכשיו תכפילו בשמונה. שמונה נרות, שמונה פעמים הדלקת חנוכייה, שמונה ארוחות חגיגיות ברציפות.
חישוב מהיר יראה כי אכילת סופגנייה בסיסית (כולל ריבה ואבקת סוכר( בכל יום תביא לצריכה של 3,500 קלוריות בחג. תוסיפו להן גם סופגניות "מזדמנות" - במכולת, בסופרמרקט או בעבודה - והמספר גדל. לכן חשוב להקפיד לשמור את אכילת הסופגניות לאירועים ראויים, וכל מי שיבחר בסופגנייה אפויה - יבורך.
לא אבקש להימנע מארוחות שמחות וחגיגיות כאלה. אני גם לא מבקשת להימנע ממאכלים מסורתיים וטעימים. עצה אחת יש לי לימי החג: אל תיסחפו עם עושר המאכלים וההצעות "לטעום", "לנסות" ולקחת "רק ביס". מלאו צלחת, פנקו את עצמכם במה שטעים או טעים מאוד, וותרו על מה שנראה לכם לא מספיק מפתה.
ועוד טיפ אחד לפני פיזור: התייחסתי לארוחות הערב בחנוכה, אבל נזכיר שישנן גם הארוחות בימים. מזג האוויר בדצמבר לא תמיד מאפשר לטייל, וגם אם כן, זהו חג הפסטיבלים והצגות הילדים. לעתים חלק גדול מהתפריט של הילדים כולל יותר מדי ממתקים, חטיפים ומשקאות קלים. שימו לב לכך שאלה אינם באים במקום אוכל מזין.
8 טיפים לצמצום השמן במאכלים מטוגנים
- שימוש בכלי בעל שטח פנים קטן יצמצם את החשיפה של השמן לאוויר, וכך גם את הנזק. עדיף לטגן בכלי בעל קוטר קטן ודפנות גבוהות. לביבות, לדוגמה, עדיף לטגן בסיר ולא במחבת. שימוש בתרסיס שמן יפחית באופן משמ עותי את כמות השמן, ובהכרח גם את הקלוריות. בכפית שמן יש 45 קלוריות. בכף -
120 קלוריות.
- חצי סופגנייה גדולה עדיפה על סופגנייה קטנה או דונאט (סופגנייה טבעתית). ככל ששטח הפנים של המזון גדול יותר, אחוז השמן הנספג גדול יותר. מאותה סיבה, מזון מחוספס, כמו לביבה, סופג יותר שמן.
- ככל שיש יותר נוזלים במזון, כך ספיגת השמן תהיה גבוהה יותר. ייבוש המזון באוויר/בתנור/במיקרוגל מסייע לצמצם את אחוז הנוזלים.
- טיגון קצר, ככל האפשר, יצמצם את קלקול השמן.
- חשוב להתחיל את הטיגון רק כשהשמן חם מספיק (ולא חם מדי). ניתן לוודא זאת על ידי הכנסת שיפוד עץ או ידית כף עץ לשמן. בועות קטנות סביב העץ מעידות על טמפרטורה מתאימה. טיגון בשמן בטמפרטורה המתאימה יצמצם את משך הטיגון.
- תוסיפו אלכוהול למזון. הוא מתנדף בטמפרטורה נמוכה יותר ממים וכך מתאפשרת כניסה פחותה של שמן לאוכל. יש המוסיפים מעט ברנדי לבצק הסופגניות.
- מיד לאחר הטיגון הניחו את המזון על נייר סופג.