מותק, הילדים התרחבו: עקרונות נכונים בתזונה של הקטנטנים

צפיתי בתוכנית, והזיכרון שלי נדד כמעט 20 שנה לאחור ל"גן מירי", גן קסום בהוד השרון, שם התחנכו שלושת ילדי בראשית דרכם. כבר אז מירי ביקשה ממני לבחון את התפריט של הגן - כולל ארוחת בוקר, צהריים, מנחה, כיבוד בימי הולדת, בחגי ישראל ובחגיגות בכלל. כמו שאר ההורים, הכרתי את שרה, שמבשלת מדי יום במטבח הגן אוכל טרי ומגוון, וכמובן טעים.

נו, אז הכי קל להיות נוסטלגיים ולהגיד שמה שהיה כבר לא יהיה, אבל השבוע, כשהבת אוטוטו משתחררת והבן מתגייס, ביקרתי בגן שוב והתפעלתי מהיכולת לשמור על עקרונות תזונה נכונה לאורך כל השנים. אז איך ניתן להסביר את הפערים הללו בין מה שאני מכירה לבין מה שהוצג בתוכנית?
 

"המערכת" עוררה שאלות וספקות בקרב קהלים רבים. חלק מהקולגות שלי למקצוע התרעמו על "מסע ההפחדה", וגם על כמה אי דיוקים שהיו בתוכנית. אחרים דווקא סברו כי זו הדרך להכיר את המציאות, לעורר מודעות ולרתום למעשים. הורים התקשרו אלי ושאלו אם באמת ילדיהם נמצאים על סף הרעלת סוכר, ומה ניתן לעשות ומהר כדי למנוע השמנה, סוכרת וירידה בתוחלת החיים. והיו גם פניות מגננות וממנהלות צהרונים מתוסכלות מהתגובות הנזעמות של ההורים, בימים שלאחר שידור התוכנית.
 

שימוש באמירות מאיימות ופרובוקטיביות, מעת לעת, משרת את המטרה, ולפעמים אף רצוי. אבל בהתחשב בקהל הרחב הנחשף לערוץ 2 (עדיין סוג של מדורת שבט ישראלית), קביעות דרמטיות כמו "עודף סוכר גורם לקיצור אורך החיים", הן קיצוניות מדי לטעמי. אכן צריכה עודפת של סוכר מעודדת התפתחות מחלות כמו סוכרת, שעלולה לקצר חיים, אך מסר כל כך קשה וחד מרתיע גם אותי. עם זאת, בסך הכל, שמחתי על שידור התוכנית והדוגמאות שהציגו בה, על מנת להעביר את המסר שבאוכל שלנו יש הרבה - הרבה יותר מדי - סוכר ושומן. במיוחד אהבתי את המסר, כי "לא פשוט להיות הורים", ולכן עלינו לקחת את המושכות לידיים ולחנך את ילדינו.
 

חינוך, משמעו גם תרבות אכילה (אכילה מסביב לשולחן ולא מול המסכים השונים) וגם לבחון היטב מה אנחנו מכניסים לעגלה בסופרמרקט, מי מבין שני מוצרים מאותה הקטגוריה עדיף (לחם זה או אחר, למשל), וללמוד לאיזה מוצר פרופיל תזונתי טוב יותר. אחת הדוגמאות בתוכנית, שהמחישו בצורה טובה את חשיבות התזונה, הייתה שבדומה לאחריותנו כהורים למנוע מילד קטן לחצות את הכביש לבד, כך לא צריך להאכיל ילד במזון שלאורך זמן יפגע בבריאותו.

אין ספק שניתן לשפר משמעותית את הארוחות המוגשות באופן כללי בצהרונים, אך חשוב להבהיר שתפריטים "לא מזינים", "עם יותר מדי סוכר", אינם נחלת כלל הצהרונים. לא רק "הגן של מירי" הוא כזה. במהלך השנים עבדתי עם לא מעט גנים וצהרונים, שניסו, השתדלו וגם הצליחו להגיש לילדים אוכל איכותי, טעים ואסתטי.

מעורבות ההורים והשקיפות הנדרשת היום תורמות לעניין. במקומות רבים ההורים מקבלים את התפריט בתחילת השנה, ואף זוכים ל"ערב טעימות" ממבחר המנות המוצעות לילדים במהלך השבוע. ואם חושבים על זה, מעטים ההורים שגם אם היו מקבלים את ילדיהם לארוחת צהריים בבית, היו מקפידים על מגוון גדול ומשתנה מדי יום. לא פעם שמעתי את ההערה הזאת מגננות: ההורים מבקשים מאיתנו את מה שהם עצמם לא מיישמים בבית. קשה לבקש מילד לאכול ירקות, כאשר בבית אין כלל חשיפה לירקות, או לחנך ילד לתזונה נכונה, כאשר בבוקר הוא מגיע לגן עם חטיף ביד.

האוכל המוגש במוסדות החינוך השונים, ובעיקר בצהרונים, מטריד מאוד את ההורים. חלקם מקפיד על תזונה נכונה בבית, ולכן מוטרד שמא האוכל המוגש במסגרת החינוכית של ילדיו אינו הולם את רצונותיו. חלק אחר של ההורים דווקא מרפה ואינו מקפיד על תזונה נכונה בבית. הוא מאמין כי האוכל בצהרונים מזין ובריא, מאפשר לילד חשיפה לאוכל בריא לפחות בחלק משעות היום, ובכך משקיט את מצפונו.

כפי שאנו כהורים בוחנים את רמת הבטיחות בגן, את התכנים החינוכיים ואת האווירה, ראוי שניתן דעתנו גם על איכות התפריט. חשוב לנו לדעת שהילד אכל, שהאוכל היה מזין וגם שהסועד הצעיר נהנה מהארוחה.

אני נוטה להאמין כי להורים, למנהלי הגנים, וכן, גם לתקשורת, יש מטרה אחת: לגדל ילדים בריאים. תזונה נכונה היא בהחלט הדרך לכך. בניגוד לבתי הספר וגני הרשויות, המעונות והצהרונים אינם אחידים בתכנים ובמזון המוגש בהם. במסגרות פרטיות בדרך כלל מבשלת בעלת הצהרון במטבחה הפרטי. בצהרונים ובמעונות השייכים לרשויות או למשרד הכבריאות לכלה, מדובר לרוב בשירותי קייטרינג חיצוניים.

אלו כפופים לתפריט בהתאם להנחיות של משרד הבריאות (ניתן למצוא באתר משרד הבריאות את ההנחיות למסגרות החינוכיות במסמך "לאכול ולגדול"). חשוב להבין, כי המגוון הקיים בשוק הוא גדול וניתן לבחור מנות טעימות וגם מזינות. הרכבת תפריט היא משימה לא פשוטה, ויש להתחשב בגורמים רבים: תקציב, טעם הילדים (הגננות לא מוכנות לשלוח הביתה ילד שלא אכל), שינוע המזון, כשרות, ציוד הנמצא או לא נמצא בגן, כמו תנור, כיריים ועוד. לכן מודעות לנושא, רצון טוב ותקשורת טובה בין ההורים לגנים (ולא הכרזת מלחמה), יחד עם ייעוץ מקצועי מתאים, בהחלט יכולים

להביא להשגת המטרה. 
 

 בארוחת הבוקר יש מזנון חופשי. הילדים בוחרים מה וכמה לאכול מהתפריט. בהתאם להוראות משרד הבריאות, מנת חלבון מעובד מוגשת רק פעם אחת בשבוע (לטעמי, מתקבל), בימי ראשון, כי בשבת ישנה בעיה לשנע בשר.

 במנות הדגנים משלבים דגנים מלאים - פסטה מלאה עם פסטה מעובדת, קוסקוס מלא עם מעובד ואורז עם תוספת קטניות.

 בארוחת ארבע אין "משהו מתוק" (תתפלאו, אבל הילדים לא מבקשים), אבל יש כריך עם גבינה או חומוס ופרי.

 לחגיגות ימי הולדת ניתן לבחור בין עוגה לבין סידור פירות. אין ממתקים בכלל. מתברר ששליש מההורים והילדים בוחרים בסידורי פירות יפים ומפתיעים. 

 כמעט מדי יום הילדים מבשלים או אופים, ואחר כך אוכלים את המטעמים שהכינו. הם גם מגדלים בערוגות כרובית, חסה, גזר ועוד (בישול עם ילדים מסייע להגדלת המגוון של המזונות שאותו הם אוהבים ואוכלים).