בדיקות רפואיות הן שלאגר קטן מאוד. בדיקות רפואיות לילדים הן שלאגר קטן עוד יותר. על רקע ההבנה הזו והפחד הכרוך בכל בדיקה, פיתחו ענבל נוימן ודורין עמר, בוגרות המחלקה לטכנולוגיות למידה ב-HIT - המכון הטכנולוגי חולון, את הספר "קרן X ומצלמת הקסם". הספר, המכיל אזורים לסריקה באמצעות אפליקציה, מכין את הילד לביצוע בדיקת רנטגן, תוך כדי למידה אינטראקטיבית שגורמת לספר לקום לתחייה. לדוגמה, באחת מההפעלות מתבקש הילד לחקור בעצמו כיצד נראית תמונה שצולמה במצלמת רנטגן.
"אחת הדרישות בפרויקט הגמר שעשינו בהנחיית אורן בן אהרן ונוהר רז-פוגל, היא שהוא יענה על צורך קיים בשטח ויתבצע מול לקוח, ארגון או חברה", אומרות נוימן ועמר. "היה לנו ברור שאנחנו רוצות לעשות משהו בעל אופי חברתי עבור ארגון ללא מטרות רווח. גילינו שיש קשר הדוק בין המחלקה לטכנולוגיות למידה לבין בית החולים שניידר לילדים. מכאן הדרך לביצוע פרויקט לארגון הייתה טבעית. בפגישות עם הצוות החינוכי ועם הילדים בשניידר נוצרה כימיה טובה מאוד והתרגשנו מההזדמנות שניתנה לנו לתרום ולהשפיע על השהייה שלהם בבית החולים. גילינו שהעובדה שבדיקות ההדמיה מתבצעות במכונות גדולות שמשמיעות רעשים, נעות בחלל ופולטות קרני אור ובתוספת הצוות הרפואי שלבוש בבגדים מוזרים, מהווה איום מנטלי על הילד הנבדק, מה שמוביל לקושי בביצוע הבדיקה. האתגר שהוצב בפנינו הוא לנסות להפחית את חששות הילדים, לעודד את שיתוף הפעולה שלהם ובמקביל להקל על הצוות הרפואי".
השלב הראשוני בתהליך היה ניתוח צרכים במטרה להבין את קהל היעד ואת התוכן שאותו יש ללמד. "ביקרנו בבית החולים, שהינו בחדרי ההמתנה ובמחלקות האשפוז וצפינו בעבודת צוות המרכז החינוכי", הן מספרות. "הבחנו בחששות הילדים: שמענו את השאלות, ראינו את החשש על פניהם כשהתבוננו לעבר חדר הבדיקה בלי לדעת מה מצפה להם שם, וכיצד הם נצמדים להורה בחשש כשמגיע תורם. כתוצאה מכך הם מתקשים לשתף פעולה עם הצוות הרפואי ואף עלולים לפגוע בתוצאותיה של הבדיקה. מאפייני קהל היעד הייחודי והצורך הקריטי לשיתוף הפעולה הביאו אותנולהבנה שעלינו לעזור לגשר בין תחושות הילד להבנת מאפייני הבדיקה ובכך להביא להפחתת החשש. ערוץ חקירה נוסף עסק בצד הטכנולוגי והעיצובי של המוצר, שכן היה לנו חשוב לאפשר למידה חווייתית".
עד כה, מזכירות נוימן ועמר, הכנת הילדים לבדיקות התבצעה על ידי מורות מהמרכז החינוכי של בית החולים באמצעות חומרי למידה ומשחקים. "היה קושי לפשט ולהמחיש לילדים במה מדובר ובנוסף הצורך להמתין למורות ההדרכה יצר עומס והמתנה ממושכת", הן אומרות. "הצורך ליצור תהליך למידה קצר וממוקד עודד אותנו לבחון כלים חדשניים, עשירים במולטימדיה, כדי ליצור תוכן לימודי חווייתי. הבנו כי בכוחה של הטכנולוגיה להקל על השהות של הילדים בבית החולים ולהעניק להם חוויה לימודית משמעותית".
במה היה כרוך התחקיר?
"במהלך הלימודים רכשנו כלים לאפיון מערכות למידה, לעיצוב ולתכנות שמאפשרים לנו לבצע הכל בכוחות עצמנו. החדשנות היוותה עבורנו ערך עליון והובילה אותנו לחקור טכנולוגיות חדשות ולפיתוח המוצר באמצעות מציאות רבודה, שהיא טכנולוגיה פורצת דרך בשימוש בעולם ההדרכה, המאפשרת לשלב בין עולמות וירטואליים ולהלבישם על גבי הסביבה האמיתית בזמן אמת. הטכנולוגיה הזו באה לידי ביטוי כיום גם בספרים ובחוברות".
איזו מהתגובות הפתיעה אתכן?
"כחלק בלתי נפרד מהפרויקט היה עלינו לבצע שלב הערכה, בו התוצר נבדק בשטח. זה היה מאוד מרגש כי לא שיערנו את גודל ההשפעה שלנו והחוויה שהענקנו לילדים. התגובות היו נלהבות, מפרגנות והכי חשוב, ראינו שהילדים נהנים ולומדים. התגובות התרכזו בחוויה והחדשנות: 'לא ידעתי שהבדיקה נקראת על שם מי שהמציא אותה', 'לא ראיתי אף פעם רנטגן'. פגשנו למשל אמא חרדית של ילדה מאושפזת שנדהמה לראות שימוש כזה בטלפון הנייד ובטאבלט. בעודה היא עצמה חווה את השימוש הראשון שלה בטאבלט, היא התחילה להעלות רעיונות לפעילויות נוספות שניתן להפיק עם המכשיר".