עוד אני אוכלת שקית ביסלי ברביקיו וחבילת עוגיות וניל בניחוח גרביים שרכשתי במכונה הממוקמת בקומה הראשונה של המשרד (או מה שניתן לכנות ״ארוחת הצהריים שלי בימים עצלים במיוחד״), גיליתי שכל הגישה הפרועה שלי לגבי אכילה פשוט כבר לא תופסת בעולם המרושת חברתית שאנחנו חיים בו. שלא תבינו אותי לא נכון, מעולם לא היה פופולרי יותר לצלם סופגניות ולהעלות את התמונה לאינסטגרם - אבל לאכול אותן, זה כבר סיפור אחר. ואני אסביר. נכון, מאז ומעולם הגוף האנושי היה נתון לבחינה חברתית מדוקדקת, אבל מהרגע שהרשתות החברתיות המבוססות על ויזואליות דוגמת האינסטגרם הפכו לקונצנזוס תרבותי, המראה של כל אחד ואחת מאיתנו הפך לאישיו מסוקר לא פחות מהישבן של בר רפאלי.
מכיוון שסתם סלפי מיושן כבר לא מצליח לגרות את קצוות הריגוש של הגולשים המנומנמים, הרשת ממציאה חדשות לבקרים שלל משימות, אתגרים ופרויקטים ויראליים מקסימים וקולקטיביים שכולנו יכולים להשתתף בהם. לפעמים מדובר באתגרים מטופשים אך בהחלט לא מזיקים, חלקם אפילו בפוטנציאל להיות מועילים, כמו אתגר דלי הקרח שנועד לקדם מודעות למחלת ה-ALS (אף על פי שעדיין אין לאף אחד מאיתנו מושג באיזו מחלה מדובר), ולעתים מדובר באתגרים שהיה מוטב שיישארו על רצפת חדר העריכה של הרשת.
הטרנד החדש מבית אתגרי הרשתות החברתיות הוא ״אתגר הפופיק״. לכאורה, נשמע כמו משימה מופלאה ופלורליסטית. הרי למי מאיתנו אין פופיק? למי מאיתנו אין את התבונה הבסיסית כדי להושיט את היד ולגעת בו? אז זהו שלא. האתגר לא נותן לכם לעשות קיצורי דרך בדרך אל הפופיק, שכן במקום לגשת אליו מלפנים, עליכם לכופף את ידכם אחורנית, להקיף את הגב ולהגיע חזרה קדימה עד הפופיק. בהחלט אתגר למי שניחן ביד באורך ממוצע, ובעיקר, במותן לא דקיק במיוחד.
שלא במפתיע, גם שיגעון הפופיק מגיע אלינו ממדינות הגוש המזרח-אסייתי, כמו לא מעט מתופעות הביוטי והאופנה המשונות של השנים האחרונות (מישהו אמר שגרת טיפוח קוריאנית ממוצעת של 5 שעות?!). האתגר הושק ברשת החברתית הסינית ״וייבו״, אך ברשת כמו ברשת, הוא הפך במהרה לפעילות ספורטיבית מובילה ולתופעה שסוקרה היטב במהלך השבוע האחרון באתרים ובכלי תקשורת מובילים, וביניהם אתר Mashable ,BBC, מגזין ״קוסמופוליטן״ ועוד.
יותר משהאתגר הנוכחי מזכיר אתגרים ויראליים מטופשים למיניהם מהז׳אנר, הוא מזכיר אלמנטים חמורים יותר שצמחו ברשתות החברתיות, או יותר נכון - האשטגים וטרנדים בעייתיים דוגמת ההאשטג thighgap#, שהשיק את שיגעון הכמיהה של נשים צעירות לרווח בין הירכיים. כן, מבדר ומטופש כפי שהוא ייראה, משחק המפרקים המכונה ״אתגר הפופיק״ הוא לא פחות מטקס חניכה נוסף של אומת הרשתות החברתיות, טקס שבו נערות צעירות שוב נדרשות להוכיח שהן צנומות מספיק כדי שהן תהיינה רשאיות לתעד את בטנן בפני עדשות הסלפיז חמורות הסבר.
את ההקשר הלא תמים של המשימה, שהיא למעשה יותר מבחן ל״תקינות״ גופנית מאשר משחק חברתי ויראלי, ניתן להבין במהירות באמצעות התיוגים שמלווים את מרבית התמונות של אתגר הפופיק. בין מילות התיוג הפופולריות ניתן למצוא את המילים ״שרירים״, ״מותן״, ״להקיף״, ״לחזור לכושר״ המבהירות שמהותו של האתגר הוא להכתיר את מי שצולח אותו כחטוב במיוחד. ב״וייבו״ נכתב שמשמעות האתגר היא ״להגיע אל הפופיק שלך באמצעות הזרוע המלופפת מאחורי הגב על מנת להראות את גזרתך הטובה״.
העניין הבעייתי לא נעלם מעינה של התקשורת העולמית המסקרת. ״להצטלם בפוזות משונות יכול להיות בהחלט נחמד, אבל לפעמים הן הופכות לביטוי של תחרותיות ותחושת חוסר ביטחון״, אמרה בכירה בארגון לא ממשלתי למען זכויות נשים בסינגפור לאתר bbc, ״הטרנד הזה הוא עוד דרך למשטר ולבחון בזכוכית מגדלת את גופן של הנשים כדי לבדוק אם הן טובות מספיק. במקום זה עלינו לעודד שונות ומגוון בכל הנוגע למבנה גוף״.
ואם אתם חושבים שמדובר בתופעה אזוטרית, תנו לנו לבשר לכם שהיא זכתה ליותר מ-130 מיליון אזכורים ברשת ״וייבו״. ללא ספק, מגמה שתמצא בקרוב (עוד השבוע) את דרכה אל עולם הגולשים המערבי. ולחשוב שבאייטיז ההורים חשבו שהטלוויזיה תהיה זו שתעשה לילדים נזק בלתי הפיך.