"אנחנו הפכים גמורים, אפילו ששתינו מזל דלי ונולדנו בהפרש של שבוע", מספרת יעל איזנברג (36). "חלי מעופפת ומרחפת, ואני קשורה היטב לקרקע. אף על פי שאנחנו שונות כל כך, גילינו בשנה השנייה ללימודים שיחד אנו מגיעות לתוצאה שלמה ומדויקת.
“גם היום, אחרי לא מעט שנים יחד, אין דבר כזה שמלה שלי או שמלה שלה. כל שמלה מעוצבת יחד, בידי שתינו. מישהי יכולה להניח בד על הבובה, והשנייה תבוא ותוסיף עוד בד, תזיז ותשנה", מחדדת חלי קלקשטיין־דביר (36). “איכשהו זה עובד, אין מחלוקות ואין אגו, אבל יש פרגון גדול מאוד".
לפני שמונה שנים הן הקימו את המותג הנושא את שמות משפחותיהן. “צעירות וחסרות פחד, עם חזון לשנות את פני עולם הכלות", מצהירה קלקשטיין־דביר. "לא הבנו אז בדיוק למה אנחנו נכנסות", חושפת איזנברג, “היינו תמימות מאוד. לא ידענו במה כרוך ניהול עסק: כספים, עובדים, ספקים, לקוחות. מה שעניין אותנו היה לעצב. למדנו תוך כדי תנועה. היום, בדיעבד, אנחנו מסתכלות אחורה ולא מבינות איך היה לנו האומץ לפתוח מקום גדול, להגיד ‘אנחנו כאן, באנו לכבוש את העולם'".
והן בהחלט כבשו. עמליה דואק, שי לי שינדלר, שיר מורנו, יעל כרמון ויונה לייבזון התחתנו בשמלות שלהן, הנמכרות בארץ ומחוצה לה. "אין דבר מרגש יותר מלקבל פתאום תמונות של כלה מאוסטרליה או מכל מקום אחר בעולם", הן מסכימות.
שתיהן נשים חזקות ומלאות נוכחות, ולצד תחזוק הקריירה הן גם אמהות - לחלי שני בנים והשלישי בדרך; וליעל שני בנים – והן מג'נגלות בין חוגים, גנים ובתי ספר, אספות הורים, חברים ושיעורי בית. הגורמים שמסייעים לקיים את הזוגיות המקצועית הטובה שלהן הם "תקשורת, חלוקת תפקידים, פרגון ותמיכה", כפי שהן מעידות. "בהתחלה היינו עושות הכל שתינו יחד. עם הזמן, הבנו שצריך לחלק את התפקידים לפי החוזקות של כל אחת. עם זאת, את תהליך עיצוב ופיתוח הקולקציה אנחנו עושות יחד".
שלא יגידו לנו מה לעשות
“לא הלכנו לעבוד או לעשות סטאז' בשום מקום", מספרת קלקשטיין־דביר, “לא רצינו שאף אחד יגיד לנו מה לעשות, היה לנו את הוויז'ן שלנו. עבדנו בדירה של יעל ואז החלטנו לפתוח מקום משלנו.
בהתחלה אף אחד לא הבין מה אנחנו רוצות. אנשים היו נכנסים לסטודיו, מסתכלים על השמלות, אומרים שאלו לא שמלות כלה ויוצאים. יצרנו דגמים אחרים - שבהמשך הפכו לטרנדים מובילים - כמו שני חלקים שביניהם הבטן מציצה או שהשתמשנו בבטנות בצבע גוף ומעליהן שילבנו תחרה משובצת במלא אבני סברובסקי. ברגע שאנשים הבינו שאפשר גם אחרת, העבודה נהפכה מטורפת והשם ‘אייזן שטיין' הפך למקום שבו הכלה מוצאת שמלה אחרת - שיקית, סקסית ונוטפת סטייל".
איזנברג מוסיפה: “חשוב לנו מאוד שהכלות שלנו ישדרו מראה לא מתאמץ, בסגנון ‘זרקתי על עצמי משהו ואני מהממת'. שהשמלות ינטפו שיק וסטייל וכמובן - שיהיו סופר־נוחות. הסגנון שלנו מבדל אותנו. חשוב לנו גם להעניק לכלה חוויה, ואנחנו שותפות מלאות לתהליך. חשוב לנו להיות בסטודיו, לראות את הכלות וללוות אותן מרגע הבחירה ועד המדידות והחתונה. אנחנו קשובות מאוד ועוברות תהליך עם כל כלה. פעמים רבות אף עיצבנו תוך כדי מדידות דגמים חדשים, תוך כדי תנועה, עם הכלה. מובן שכל שמלה שיצאה מתהליך עם כלה נשאה את שמה".
לא מוותרות על עבודת כפיים
"אנחנו בוחרות לתמחר בהוגנות את השמלות שלנו. אנו מייצרות את כל חומרי הגלם בחו"ל, משתמשות בבדים יקרים כמו משי ואורגנזה, ומרביתם מיוצרים בעבודות יד. גם ברמת גימור התפירה אנחנו קפדניות מאוד ומדוקדקות, ובכל שמלה מושקעות שעות רבות של תפירה - גורם המשפיע באופן ישיר על תמחור השמלות. אנחנו יודעות שאם נעבור לייצר במפעלים בסין ובהודו, נוזיל את העלויות, אך חשוב לנו שכל שמלה תעבור את בקרת האיכות שלנו. מלבד זאת, כל עוד אפשר, אנחנו מעדיפות לייצר כחול־לבן".
תנו טיפ למעצבות חדשות ולחולמות
“וואו. היינו מייעצות למעצבת מתחילה להישאר נאמנה לעצמה, למצוא את הקול, את הדרך ואת טביעת היד שלה. בשל ריבוי מעצבים צריך לעבוד קשה מאוד כדי להישאר רלוונטיים. וכמובן ללכת לעשות סטאז' לפני, כדי לחסוך טעות או שתיים".
מרזוק ועזר 11, יפו