חודש פברואר היה מאוד משמח עבור עו"ד ניצן כהנא, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות. הסיבה לכך הייתה העובדה שבאמצע החודש נסגרו על ידי המשטרה והפרקליטות שלושה מועדוני חשפנות בתל אביב. "בשנה האחרונה נסגרו על ידי המשטרה שלושה מועדוני חשפנות נוספים בתל אביב", היא מספרת. "החזון של הארגון שאני מנהלת התחיל בסוף שנת 2016, עוד לפני שאני הגעתי. הצטרפתי למטה ביוני 2017. המטרה הייתה להפסיק את הפיקציה הזאת שנקראת מועדוני חשפנות, כי הם כולם היו בתי בושת שבהם נשים מנוצלות לזנות. התחלנו את המאבק בעיקר בזכות נשים אמיצות שיצאו מהמועדונים הללו וחשפו אותנו לניצול הקשה שקורה בהם. הן סיפרו שבכל מועדון יש חדרים פרטיים, שבהם ניתנים שירותי זנות תמורת 400 שקל".
כהנא (32) מוסיפה: "אחרי שהצלחנו להתקדם טוב במאבק בחדרים הפרטיים, הנשים שיצאו משם הציפו גם את הבעיה של ה'לאפ דאנס' - שגם הוא מספיק גרוע, וזה ממש ניצול מיני-פיזי של אישה. היא נאלצת להתחכך בגבר, הוא נוגע בה איך שהוא רוצה תמורת תשלום, וזה מאוד מבזה ופוגע. באפריל 2019 שי ניצן, פרקליט המדינה לשעבר, שינה את ההנחיות שלו וטען שלאפ דאנס הוא בעצם זנות. אנחנו מאוד שמחנו, כי מאותו רגע זה שינה את כל היחס כלפי המועדונים. כאמור, בשנה האחרונה נסגרו שישה מועדונים בתל אביב".
היו גם חשפניות שהתנגדו לסגירה ואף יצאו להפגין.
"ראינו מחאה מאוד טבעית ומאוד ברורה. במועדונים האלה, נכון לסגירה, עבדו עשרות נשים. גם אני מאוד רגישה לכך שבלילה אחד נשמטה להן הקרקע מתחת לרגליים. מרגע שנודע לנו על סגירת המועדונים, אנחנו ממקדות את עיקר המאמץ בחיבור של ארגוני הסיוע לנשים הללו כדי להציע למי מהן שתרצה הזדמנות לחיים אחרים מחוץ לעולם הנצלני הזה. בסופו של דבר, רבות מהן נמצאות שם בגלל מצבי מצוקה מאוד קשים, בגלל בחירה באפשרויות רעות, כי לא הייתה להן אפשרות בחירה אמיתית. מראש החיים אתגרו אותן לפני שהן נכנסו למועדונים. עכשיו המשימה שלנו כחברה ומדינה - לייצר להן אפשרויות חדשות וטובות".
ירידה בצריכת זנות
הפעילות של כהנא ושותפותיה למאבק היא הרבה יותר נרחבת, ומתמקדת לא רק במועדוני החשפנות. "אנחנו מתמקדות במיגור תעשיית הזנות בישראל", היא מבהירה. "הנתונים מראים שמאז שאושר בכנסת החוק לאיסור צריכת זנות, שצפוי להיכנס לתוקף ביולי 2020, יש ירידה דרסטית בצריכת הזנות. החוק אושר בקריאה טרומית ב-2017, ובשנה הראשונה מאז - הייתה עלייה של 210% בפניות של נשים לשיקום, כאלה שהחליטו לצאת מהזנות. העלייה בפניות המשיכה גם לאחר שהחוק אושר בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו רואות שהחוק כבר מגשים את המטרה שלו. יש כל הזמן עלייה דרסטית בפניות לשיקום, כאשר נשים שיוצאות מהזנות אומרות שאין לקוחות, ושלסרסורים כבר אין מוטיבציה לגרור אותן פנימה, כי זה לא כלכלי. הן מרגישות שסוף-סוף המדינה רואה אותן, שהמדינה שמה להן גדר".
את החוק לאיסור צריכת זנות הוביל המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות יחד עם הקואליציה למאבק בזנות, שמורכבת בעיקר מארגוני סיוע לנשים בזנות, ועם חברות הכנסת לשעבר שולי מועלם, זהבה גלאון ועליזה לביא. למאבק במועדוני החשפנות הצטרפו השר לביטחון הפנים גלעד ארדן וחברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין. את המאבקים ליווה גם עו"ד אורי קידר, היו"ר המשותף של המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות.
לדברי כהנא, נכון לשנת 2016, 14 אלף נשים בישראל, מתוכן 3,000 קטינות וקטינים, עסקו בזנות. "אין עדיין נתונים חדשים, אבל אני משערת לעצמי שהמספרים השתנו, כי אני רואה את הפניות לשיקום", היא אומרת ומוסיפה: "הדבר המדהים הוא שעוד לפני שחוק הזנות נכנס לתוקף, עוד לפני שהמשטרה נתנה קנסות - דבר שברור לנו שיהווה רתיעה - כבר יש פחות צריכת זנות בישראל".
איך אפשר לסייע לנשים שיוצאות מהעולמות האלה?
"המשימה של יציאה מהעולמות האלה היא מאוד קשה, אבל ארגוני הסיוע והעמותות עושים עבודה מדהימה ויכולים לייצר להן אלטרנטיבות טובות בליווי ארוך. זה לא עניין קצר. הנשים הללו יצטרכו להיכנס לתהליך ארוך ומורכב, אבל הוא ייעשה בליווי של הטובים ביותר, ויש כאלה בישראל היום. עדיין חשוב לי להזכיר שאף שנשות הסיוע לוקחות על גבן את המשימה, אסור שזה יוריד מהאחריות של משרד הרווחה. עתרנו נגדו לבג"ץ בדצמבר 2019, כי הגיעה השעה שהוא ייקח אחריות ויעביר את תקציבי השיקום שהממשלה נתנה לו למטרה זאת".
הכוח שמניע אותה
כהנא מודה שמה שמניע אותה בפעילותה הוא חוסר צדק. "כשאני נתקלת בחוסר צדק, זה נותן לי כוחות לפעול כדי לתקן זאת", היא אומרת. "זנות היא אחד מהמקרים האלה של חוסר צדק. אני לא יכולה להיות אדישה כשאני יודעת שאני יכולה לשנות, לעזור. אבל אני גם מאוד חיה את המורכבות. אחרי סגירת המועדונים, למשל, הצלחתי לשמוח אולי בערך עשר דקות, כי הדבר היחיד שהנפש שלי עסוקה בו כעת זה מה יהיה עם הנשים הללו עכשיו. אני מאמינה שהצעד הזה של הסגירה הוא הכי נכון, אבל כשנלחמים בתעשיית הזנות אי אפשר לעשות זאת בלי לראות את הנשים שהחיים שלהן מאוד מושפעים גם מההצלחות שלנו. בטווח הקצר, הן לא תמיד מסכימות איתנו, אבל אני מאמינה שלטווח הארוך מדובר בצעד הכרחי. ההפסקה של הניצול הזה, בממדים האדירים שלו, חייבת לקרות".
כהנא פגשה ופוגשת במהלך פעילותה נשים רבות ומגוונות, שעסקו או שעדיין עוסקות בזנות. "לפעמים המאבקים האלה נראים כאילו אנחנו נגדן, אבל אנחנו לא", היא מבהירה. "רוב המפגשים שלי איתן מתחילים בחיבוק, ובסופו של דבר - את רואה נשים מאוד אמיצות, שנאלצות לשרוד מציאות מאוד קשה. נכון שיש גם נשים - ובמיוחד אלה שנחשפות בתקשורת - שהזנות כנראה בסדר להן, כמו שהן אומרות. אני לא מערערת על כך, אבל בשיחות שלי איתן, כשהן שואלות אותי מה אני רוצה מהן, אני מסבירה שלא מהן אני רוצה. אני מבהירה שאני פועלת למען אוכלוסיות שמאוד סובלות בזנות, וזה הרוב המוחלט. אלה קורבנות סחר, קטינות וגם נשים בגירות ישראליות, שלילה אחרי לילה צריכות לקבל עשרות לקוחות. אני והשותפות שלי מבקשות לשים לזה סוף".
מהו הסיפוק שלך מפעילותך?
"אני נמצאת בתוך המורכבות, מאוד חותרת להצלחות האלה, מוצאת דרכים להשמיע את קולי ואת קולן של אחרות במקומות הכי גבוהים, אבל אני גם זוכרת כל הזמן שאני מתעסקת בחיי אדם. לכן אני בעיקר רואה את המורכבות ואת הצורך לסייע לנשים הללו להשתקם. כשאדע שהצלחנו לסייע לכולן ובאמת למגר את הזנות, אולי אז אוכל לשמוח".