מַה יִהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ? הַשָּׁמַיִם
עָמְדוּ מִלֶּכֶת.
אִלְמָלֵא הַשָּׁעוֹן שֶׁתִּקְתֵּק
לֹא יָדַעְנוּ
שֶׁכֹּה רְחוֹקִים אָנוּ כְּבָר
מִן הַבֹּקֶר
"מה יהיה בסופנו?" כתבה לאה גולדברג, ואכן בגיל מסוים עולות מחשבות, שלא לומר חרדות, "מה יהיה בסופנו?", ואין הכוונה לעתיד ברמה הלאומית שמטריד רבים בחודשים האחרונים, אלא לבריאות הפיזית והנפשית.
תוחלת החיים עולה בעקבות התקדמות המחקר הרפואי, טיפולים ותרופות להתמודדות עם מצבי מחלה, במקביל למודעות לרפואה מונעת ואימוץ אורח חיים בריא, המשלב פעילות גופנית ותזונה מאוזנת.
ובכל זאת, מה מבדיל בין אריכות החיים של אדם אחד לשני, בין משפחות או קהילות שלמות ברחבי העולם?
מה שטוב לגוף, טוב גם לנפש
לטובת הבריאות הפיזית אנחנו נדרשים לבדיקות תקופתיות כמו בדיקות דם, בדיקות ראייה או בדיקות סקר למחלות הסרטן כמו ממוגרפיה וקולונוסקופיה. נראה שיש פחות מודעות לזיהוי ולצמצום הירידה הטבעית במצב הקוגניטיבי, אף שהיא מטרידה לא פחות.
קוגניציה היא התהליך המנטלי של רכישת ידע והבנה באמצעות חשיבה, חוויה וחושים. היא כוללת מגוון רחב של ערוצים, ביניהם קשב, זיכרון, למידה, מודעות, פתרון בעיות וקבלת החלטות.
תפקודים קוגניטיביים הם תורשתיים ונקבעים על ידי גנים רבים ושונים, שעליהם כמעט לא ניתן להשפיע. עם זאת, קיימת אינטראקציה עם הסביבה שעשויה להשפיע על הירידה בקוגניציה.
יש הטוענים כי לגנטיקה תפקיד עיקרי בקביעת תוחלת החיים, אך מחקרים שמתמקדים בתורשה והשלכותיה מעידים כי לגנטיקה תפקיד קטן יותר. הגורמים המשפיעים האחרים הם התנאים הסביבתיים.
הנה מספר תחומים שכדאי לטפח כדי לקבל את היתרונות הפיזיים והנפשיים שהם מקנים.
תזונה ים־תיכונית, דיאטת DASH
מחקרים מצביעים על כך שכאשר התזונה מאוזנת ונכונה ישנה ירידה בסיכון לפתח דמנציה, ואף האטה בירידה קוגניטיבית - אם מתפתחת דמנציה.
תזונה נכונה מספקת לגוף את רכיבי המזון הדרושים לתפקוד תקין. את חלקם אין הגוף יכול לייצר בעצמו. העקרונות של תזונה המסייעת לבריאות קוגניטיבית דומים לעקרונות של דיאטה ים־תיכונית ודיאטת DASH, שנתמכות על ידי מחקרים מדעיים ומומלצות על ידי ארגוני בריאות בארץ ובעולם:
צריכה של מזון בעיקר מהצומח, דגנים מלאים, קטניות, ירקות, פירות, שומן בלתי רווי (בעיקר שמן זית וגם אגוזים, אבוקדו וטחינה), צריכה מתונה של דגים, ביצים, עוף דל שומן, מעט - אם בכלל - בשר בקר, חלב ומוצריו דלים בשומן וצריכה מתונה של יין אדום. מיעוט באכילה של מנות עשירות בסוכר, בנתרן או בשומן רווי והימנעות עד כמה שניתן מצריכת מוצרי מזון אולטרה־מעובדים.
פעילות גופנית סדירה
אחת הבעיות בעולם המערבי הוא "יושבנות". מרבית היממה אנחנו יושבים: בדרך ללימודים או לעבודה, בלימודים או בעבודה, בדרך הביתה, בזמן הארוחות, בבילויים מול מסכים (בבית או מחוצה לו), במסעדה או בתיאטרון. מחקרים מצביעים על כך שפעילות גופנית כחלק מהשגרה מסייעת לא רק מבחינה פיזיולוגית אלא גם נפשית.
פעילות גופנית משפרת את זרימת הדם למוח ומורידה את הסיכון לאירוע מוחי, לדיכאון ואף לאלצהיימר. יש להוסיף כי מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. ישנן עדויות כי גם אם העיסוק בפעילות גופנית החל בגיל מבוגר לאחר שהחלה הירידה הקוגניטיבית, קצב ההידרדרות התמתן.
ההמלצה היא לבצע במהלך השבוע שעתיים וחצי עד חמש שעות פעילות גופנית המשלבת תרגילי חיזוק, גמישות ויציבות עם פעילות אירובית.
שינה: איכות וכמות
לשינה יש תפקיד חשוב באיכות החיים שלנו. מיעוט בשעות שינה ועייפות משליכים גם הם על המצב הפיזי והנפשי כאחד. מחסור בשעות שינה פוגע במצב הרוח ובתפקוד במהלך היום (בריכוז, בסבלנות), מעלה את הסיכוי לצריכת מזון בכמויות גדולות, בעיקר כאלה שעשירים בסוכר ובשומן. בטווח הארוך המחסור עלול להביא לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, סוכרת והשמנה.
בשנים האחרונות מתפרסמים ממצאים החושפים את השפעת השינה בגיל צעיר על בריאות המוח בגיל מבוגר. ישנן מספר תיאוריות המסבירות את המנגנונים המקשרים בין שינה לדמנציה, אך עדין רב הנסתר על הגלוי ונדרשים מחקרים נוספים בנושא.
אינטראקציה סביבתית
בשנת 2000 הציגו שני חוקרים - ד"ר מישל פולין, דמוגרף בלגי, וד"ר ג'יאני פס, רופא ומומחה מקומי בתזונה, שניהם מתמקדים בתחום אריכות החיים - מחקר שבחן את האוכלוסייה באי סרדיניה, שבאיטליה, שם תוחלת החיים גבוהה במיוחד. באי הקסום נמצא האחוז הגבוה ביותר בעולם של גברים החיים מעל גיל 100. לאזור זה בחרו השניים לקרוא “האזור הכחול" - Blue Zone.
בהמשך, בשיתוף החוקר והעיתונאי דן בוטנר, זוהו מקומות נוספים על פני הגלובוס כ"אזורים כחולים". האי אוקינאווה שביפן, איקריה ביוון, לומו לינדה בקליפורניה וניקויה שבקוסטה ריקה.
מעניינת וחשובה אולי יותר העובדה שמספר השנים אינו הדבר היחיד שמעורר התפעלות, אלא גם איכות החיים של אותם קשישים. במקומות אלו חיים בני 100 שאינם מרותקים למיטה במחלקות סיעודיות או נעזרים במטפל לאורך כל היממה בביתם. נהפוך הוא, הם עצמאים, פעילים ודעתם צלולה.
באזורים אלה לאנשים עניין, משמעות ומטרה בחיים. שגרת עבודה מסודרת הכוללת טיפול בבעלי חיים, בגידולים חקלאיים, בילדים וגם בעבודה מחוץ לבית. מאפיין נוסף הוא חיי משפחה מסורתיים. כאלה שבהם למבוגרים יש מקום של כבוד בתא המשפחתי. הם מעורבים בחיי הקהילה, תורמים ונתרמים ממנה.
עוד נמצא כי בכל המקומות אורח החיים במסורת המקומית משלב דת או מאפיינים רוחניים אחרים. ולא מפתיע כי רמת המתח והחרדה בקרב אוכלוסיות אלה נמוכה יחסית.
אף שמדובר באזורים שונים גיאוגרפית ובפערי תרבויות, הקשר עם הסביבה, כמו עבודה חקלאית, והקשר עם המשפחה והקהילה - הם בעלי השפעה על המצב הפיזי, הנפשי והקוגניטיבי.