אנשים עם בעיות של עודף משקל וכאלו המצויים בדיאטות תמידיות, עלולים למצוא את עצמם סובלים מן הצום במידה רבה יותר. על פי מחקרים, כשמבלים יותר זמן במשך היום במחשבות על אוכל טעים שהיו שמחים לאכול, המחשבות על אוכל מעוררות הפרשת חומצות קיבה, וחומצות אלה תורמות לתחושת הרעב.
לכן, במהלך צום יום הכיפורים, מחשבות כאלו רק מקשות על הצום וגורמות לעליה בצורך לאכול. בנוסף, אנשים שעושים "דיאטות כל החיים" רעבים מהר יותר ואוכלים מספר פעמים רב יותר במשך היום. כלומר, המזון שוהה אצלם בקיבה פחות זמן והקיבה הופכת להיות ריקה מהר יותר.
אפשר להזכיר גם שיש אנשים, שוויתור על ארוחה אחת הוא עונש עבורם. אצלם לאוכל יש תפקיד מרכזי בחיים, כגורם להנאה, כפיצוי על דברים אחרים, כדבר מנחם ועוד ועוד תפקידים. לעומת זאת, לאחרים קורה שהם פשוט שוכחים לאכול.
לעיתים עקב חוסר בזמן, עיסוקים מעניינים במשך היום, או רק בגלל שהאוכל לא כל כך חשוב ומושך. הצום אינו דבר קשה במיוחד אצל אנשים כאלו, ואילו אחרים לוקחים את העניין קשה יותר, לפחות מבחינה נפשית.
גורם נוסף שעלול להשפיע על הקושי לצום הוא הרגלי אכילה. למשל, מי שאוכל "משהו קטן" פעמים רבות במשך היום, גורם לכך שמערכת העיכול שלו "רגילה" שמספקים לה מזון כל זמן קצר, ותחושת הקיבה הריקה אינה ממש מוכרת. גם אנשים עם הרגלי אכילה לקויים עלולים לסבול יותר במהלך הצום.