צריכת סויה במקום בשר הפכה לפופולרית מאוד בשנים האחרונות, לא רק בגלל אהבה לבעלי חיים אלא גם בגלל סיבות אקולוגיות ושמירה על עתידו הירוק של כדור הארץ. האם חלבון סויה וחלבון בקר תורמים באותה מידה לבניית שרירים? התזונאית ד״ר מאיה רוזמן עונה לכם על השאלה.

במחקר שפורסם החודש בירחון האמריקאי לתזונה קלינית, בדקו את הנושא בקרב משתתפים בגיל 18 עד 40 במשקל תקין שעושים ספורט. בקרב מי שצרכו בקר, בניית השריר היתה בקצב גבוה יותר פי 2 מאשר אלו שצרכו סויה באותה כמות, אבל אלו שצרכו כפול חלבון סויה – הגיעו לאותו קצב בניית שרירים.

סויה (צילום: אינג אימג')
סויה (צילום: אינג אימג')

הסיבה היתה ההבדל בחומצות האמינו שנמצאות בכל סוג חלבון. המסקנה היתה שאפשר להגיע לבניית שרירים זהה גם בצמחונות – אבל כנראה שצריך יותר לאכול יותר חלבון סויה, ואז גם לשים לב לכך שצורכים גם יותר קלוריות.

ערך תזונתי של סויה ומוצריה
הסויה מגיעה מפולי הסויה, שהם קטניות, המהוות מקור עשיר של חלבונים ושמן. הפולים היבשים מכילים 37% חלבונים, ומרכיב השומן (18%) מתבסס ברובו על חומצות שומן בלתי רוויות, הרצויות לבריאות. 

ניתן להכין מעיבוד פולי הסויה מגוון רחב של מאכלים כמו מאכלים אסייתים מסורתיים (טופו, מיסו, טמפה), מאכלים דמויי חלב (חלב סויה, גבינות, יוגורטים), מרקמים דמויי בשר (נקניקיות, אומצות, המבורגר, קציצות), ירקות, משקאות, לחמים, דגני בוקר, רטבים, חטיפים, פיצוחים, עוגות, עוגיות ועוד.

סויה (צילום: אינגאימג)
סויה (צילום: אינגאימג)

פולי הסויה מכילים חומרים צמחיים בשם איזופלבונים, המשמשים כחומרים נוגדי חמצון ומונעים מחלות כרוניות. הסויה מונעת אוסטאופורוזיס (בריחת סידן מהעצמות) גם כי היא מכילה הרבה סידן, וגם בזכות מרכיבים נוספים שיש בה שגורמים לחידוש העצם. הסויה מביאה להקטנת רמת הכולסטרול הרע בדם ומונעת מחלות לב ועורקים. הסויה מכילה חומרים המתפקדים כמו הורמון האסטרוגן (פיטו אסטרוגנים) המשמשים כתחליף למחסור באסטרוגן הנוצר בגיל המעבר.

על פי מחקרים מסוימים, נשים הצורכות סויה ממעיטות לסבול מבעיות של גיל המעבר וביניהן תופעת גלי החום, ואצל הגברים, משפיעים המרכיבים הפיטו-אסטרוגנים על הורדת רמת הטסטוסטרון שמביאה להורדת סיכון התמותה מסרטן הערמונית.

רוטב סויה, מופק מפולי סויה ואורז מעובשים (צילום: אינג'אימג')
רוטב סויה, מופק מפולי סויה ואורז מעובשים (צילום: אינג'אימג')