אני בת 35, ולצערי עדיין לא מצאתי זוגיות שמתאימה לי אף על פי שאני מתאמצת מאוד. אני תוהה מה הבעיה. מה דעתך בנושא?
“הייתי רוצה שתבדקי את מערכת היחסים שיש לך עם אחיך הגדול: האם אי פעם במהלך חייכם הרגשת מולו פחות שווה או פחות טובה? איך הייתה הדינמיקה ביחסים שלכם מגיל קטן? אני שמה לב שיש לכם הרבה קווים מקבילים ודברים משותפים, ולכן אני שואלת אותך: איך הוא מצא זוגיות ואת עדיין לא? אני לא שואלת את זה כדי לעורר קנאה חלילה, אלא כדי שתוכלי להביט פנימה באומץ ולשאול את עצמך מה יש לו שלך אין. התשובות נמצאות אצלך. אני רק שואלת את השאלות עבורך ומסייעת לך לחקור ולזכך את הרעיון. יש דברים בחיים שלנו שאנחנו יכולים לעכל יותר מהר ויש כאלה שלוקח לנו הרבה יותר זמן לעכל, ואנחנו צריכים ‘להתבשל איתם’ וזה בסדר. אבל כדי לסייע לך להבין את הנושא בעוד רובד, אני רוצה לתת לך שיעורי בית: תנסי לבחון עם עצמך - מובן שבשביל להצמיח את עצמך ולא חלילה לחשוב באופן שלילי - באיזה מצע גדילה אחיך גדל, ואת לא גדלת. אם תצליחי לגדל את עצמך מעכשיו במצע הזה, תוכלי למצוא מערכת יחסים זוגית. אתן לך דוגמה: אם אחד הדברים שיעלו לך הוא שאחיך הצליח לשתף את ההורים יותר, תחליטי עם עצמך שאת הופכת להיות טיפוס שמשתף יותר. את תראי אילו שינויים עצומים יתרחשו בחייך. על פי הגישה של ‘בראייה אחרת,’ זה נקרא ‘להחזיר חלקים’, וברגע שתוכלי להחזיר לעצמך חלקים אבודים, תרגישי הרבה יותר טוב. כמו שכבר הבנת, האח הגדול שלך הוא נגזרת הרבה יותר מפותחת שלך. אתם דומים מאוד, אבל הוא זכה להזדמנויות אחרת לעומתך, ולכן החיים שלו נראים אחרת. אין פה חלילה אשמה או ביקורת, אבל לעומתך אחיך קיבל מצע יותר מדושן. לכן, אם תבחרי לדשן את המצע שלך ותבחרי להבין לעומק מה הוא קיבל שאת יכולה להעניק עכשיו לעצמך, תוכלי לזכות בזוגיות המתאימה עבורך”.
אני בת 52, בעלת סטודיו ותיק לפעילות גופנית. לאחרונה אני שוקלת לעזוב את המקום בגלל עניינים טכניים כמו חוסר תקשורת עם השכנים ומצוקת חניה. אני מרגישה שזה סימן לעזוב שם, אבל מתלבטת. מה דעתך?
“לפי הגישה של ‘בראייה אחרת’, את סובלת מ’קונפליקט מתחבא’ – שמים לב שאת מנסה למצוא את כל הסיבות החיצוניות כדי להצטמצם, כמו מצוקת חניה או מריבות עם השכנים, ובפועל את ככל הנראה מאוד עייפה או שאין לך כוח להמשיך באותה צורת העבודה. כדאי שתהיי יותר כנה בלי לספר לעצמך סיפורים חסרי טעם שלא יקדמו אותך לעבר פתירת הקונפליקט. זה לגמרי בסדר להגיד לעצמך שאת עייפה ומעוניינת לשנות משהו במבנה העסקי של הסטודיו שלך. את יכולה להביא שותף שיעזור לך לנהל את המקום ולהיות רק מורה, את יכולה לעבור לסטודיו אחר, לקחת חופש במשך שנה ולעבוד במקום אחר. זה בסדר לעשות דברים בצורה אחרת. אני חייבת לציין שכבר עברת את הקונפליקט הזה לפני כחמש שנים, ובדיוק כמו שפתרת אותו אז, כדאי שתעשי זאת שוב. אם תצליחי להבין מה את באמת רוצה, האפשרויות המתאימות לך יגיעו. אל תשכחי שהסוד הוא בהבנה”.
בשנים האחרונות אני ללא זוגיות, והדבר מטריד אותי מאוד. מה עלי לעשות כדי להתחיל מערכת יחסים זוגית?
“את אישה הזקוקה למרחבים רבים ומייצרת אותם. אותם המרחבים גם שמרו עלייך מהרבה פעולות איבה וסכנות. אחד המושגים שבהם 'בראייה אחרת' משתמשת הרבה הוא ‘מנה־מנה’ והשתנות. זה אומר בפועל שהרגלים ששמרו עלייך בעבר כבר לא יכולים לעשות זאת יותר. כדי להגיע לשינוי, הייתי רוצה שתבדקי עם עצמך בצורה עמוקה וממש תראי בעיני רוחך אם המרחב שדאגת שיהיה סביבך כל חייך באמת הצליח לשמור עלייך. כדי שתוכלי לעבור תהליך, להתפתח ולהיכנס למערכת יחסים שתתאים לך, משהו חייב להשתנות. דעי שגברים שכן מעוניינים להכיר אותך מקבלים ממך תחושה שאין לך פניוּת לזוגיות. תוכלי למצוא בן זוג רק כאשר תבחרי לוותר על המרחב שלך”.
מתוך תוכניתה של שלומית תמיר, בכל יום שני ב־20:00 ב־103FM
עריכת תוכן 103FM: עדן בן ארי