איך גורמים לבן 8 להפסיק להכניס דברים לפה?

בני בן ה־8 מאוד חכם, רגיש ופיקח, אבל מאז ומתמיד מוצץ אצבע, מדבר באופן תינוקי, מלקק ומכניס דברים לפה. חשבתי שההתנהגות הזו תיפסק ברגע שהוא יעלה לכיתה א’, אבל היום, כשהוא כבר בכיתה ג’, זה עדיין לא משתפר. אני מרגישה כאילו אני מגדלת שני ילדים בגוף אחד ומתקשה להתמודד עם ההתנהגות שלו. אני מעירה ומסבירה לו, ועדיין לא מצליחה לראות שיפור. מה דעתך?

“כל התנהגות או תגובה שלנו, גם טובה וגם לא טובה, מחזקת, מקבעת ולעתים אף מלבה את המשך התנהגותם של הילדים. ברגע שהילד מתנהג בצורה ‘ילדית’ ויודע שאת תגיבי לזה, מבחינתו זו סיבה להמשיך להתנהג ככה. תדברי איתו בפעם האחרונה על הנושא ותגידי לו שאת מפסיקה להגיב לזה, שאת מאוד לא אוהבת את ההתנהגות הזו, שהיא מביישת אותך כי אין לך תינוק, יש לך ילד בוגר בן 8, ואם הוא לא מתנהג בהתאם לגילו, את פשוט תסתובבי ותלכי, לא משנה כיצד הוא יגיב ובאיזו סיטואציה תהיו. הכי חשוב שמבחינתך תעמדי מאחורי המילים שלך, ופעם אחרי פעם תזכרי לא להגיב להתנהגות הזו יותר ופשוט להסתובב וללכת. גם אם את נמצאת עכשיו בסופר או בחנות עם הילד והוא מתנהג כך, את אומרת למוכרת ‘סליחה, אני נאלצת לצאת’, מסתובבת והולכת".

"אם הוא ירדוף אחרייך בקניון תגידי לו שאת עוברת לחנות אחרת, לא מקשרת את זה להתנהגות שלו או מדברת על מה שהיה. הוא ילד בן 8 והוא ידע למצוא את הקשר לבד. אם את מוצאת בתוכך סיבות להקל על הילד ומתקשה להפעיל סמכות מולו כשהוא מתיילד, שום דבר ממה שהמלצתי לך לא יעזור, ולכן חשוב שבמשך תקופה תתנהגי מולו בצורה מאוד חד־משמעית, כי רק ככה הוא אולי יצליח ליצור את השינוי. תפני למחנכת שלו ותבררי איתה האם ההתנהגות שאת מתארת מתרחשת גם במהלך הלימודים בבית הספר. אני מאמינה שהיא תגיד לך לא, כי אם הוא היה מתנהג כך, גם שם סביר להניח ש כבר היית מודעת לזה. ממה שאני מתרשמת הוא מתנהג בצורה הזו כדי להפעיל אותך. אם תעשי את מה שהמלצתי לך ולאחר כמה חודשים תראי שאת לא מצליחה לסייע לו להפסיק להתנהג בצורה ‘ילדית’ ולעשות את כל הדברים שהוא עושה, בהחלט כדאי שתפני לקבלת סיוע ותבחרי טיפול רגשי עבורו".

אני נאלצת לעבור הפסקת היריון בשבוע 22 עקב בעיות שונות. יש לי בת בגיל 7 שמחכה לבואה של התינוקת בקוצר רוח, ובת בגיל 3 שלדעתי פחות מבינה את המצב. מתי ואיך כדאי לספר לילדה שהתינוקת שלה היא מחכה לא תיוולד, והאם יש טעם לספר גם לבתי בת ה־3?

“הייתי ממליצה לך לספר לשתיהן בנפרד, ולא לזלזל בילדה הקטנה, כי סביר להניח שהיא מבינה ושומעת את הדיבורים והשיח על התינוקת שבדרך. לבתך בת ה־3 אפשר להגיד בצורה מאוד פשוטה ‘הייתה לאמא עוברית בבטן והיא איננה, היא לא גדלה’. עם הבת הגדולה את צריכה לפעול בצורה אחרת, כי היא תזדקק להסבר יותר מעמיק ולכן, לאחר שתעברי הפסקת היריון תגידי לה שהעוברית לא התפתחה טוב, היא לא הצליחה להפוך מעוברית לתינוקת ולא תיוולד. תסבירי לה שהרופאים בדקו והחליטו, שזה קורה לפעמים לעוברים, ואם היא תשאל איפה היא עכשיו את בהחלט יכולה להגיד שהרופאים הוציאו את העוברית מהבטן והיא נשארה בבית החולים לא חיה. כדאי לסיים את השיחה ב’את יודעת שאני בריאה וחזקה, ואולי בעוד כמה חודשים יהיה לנו עוד עובר או עוברית שיתפתחו ויהפכו לתינוקות’. בהצלחה, יקירה, לבי איתך, ואם את זקוקה לתמיכה, דעי שיש בפייסבוק קבוצות רבות המעניקות מענה לנשים לאחר לידות שקטות".

בתי בת ה־4 מאוד קשורה לאמה, שטסה בעוד כחודש לכמה ימים בחו"ל. כיצד עלי להסביר לה את המצב?

“אין צורך להגיד לילדה שאמה טסה לחו"ל חודש מראש. מומלץ לדבר על זה יומיים קודם ובצורה מאוד פשוטה: ‘אמא טסה מהעבודה לכמה ימים, ובזמן הזה אני אהיה איתך ואפילו סבתא תהיה איתך, ובעוד כמה ימים היא תחזור’. חשוב שנפסיק לפחד מהתגובות של הילדים, יש להם חוסן פנימי גדול ויכולת הישרדות אדירה. במהלך השהות של האם בחו"ל אפשר לעשות שיחות וידיאו כל עוד זה לא גורם לה כאב או סבל, ובכל פעם שהיא תשאל איפה היא, להגיד לה שבעוד כמה ימים היא תחזור".