בני בן ה־9 מתנהג בבית בצורה עקשנית וחוצפנית, אינו יודע לדחות סיפוקים ומפונק מאוד. בבית הספר, לעומת זאת, הוא מנומס, סבלני ומתנהג בכבוד כלפי מוריו וחבריו. איך לשפר את התקשורת בינינו?
“ילדים מגיבים למבוגרים שעומדים מולם: הילד יודע מצוין לקבל סמכות ומדבר בצורה מנומסת כלפי כולם, אבל מרשה לעצמו להתחצף דווקא אלייך כי משהו בדרך שבה את מגיבה להתנהגויות האלה מחזק את הקיום שלהן. ידוע שילדים לא לומדים אף פעם מדיבורים - הם לומדים מחוויות. חשוב שתזכרי שאין לך שליטה על הילד - לא על הקיום שלו, השפה שלו או הגוף שלו, ומנגד ההיגד שלך צריך להיות מלווה באיזשהו אקט שדרכו הילד יבין שהוא משלם מחיר. אני ממליצה לך לפנות אליו ולהסביר לו באופן חד־משמעי שבפעם הבאה שהוא יפנה אלייך בחוצפה, הוא פשוט לא יקבל תשומת לב".
"מאוד יכול להיות שלאחר שיחה כזו הוא יגיב בצורה חוצפנית כי הוא לא מאמין שאת יכולה לשנות משהו, אבל אז את תהיי חייבת לעמוד מאחורי המילים שלך ולפעול. גם אם אחרי חצי שעה הוא יפנה אלייך ויתנצל, תגידי לו שאת עדיין לא מוכנה לדבר איתו, ותבקשי ממנו שייתן לך את הזמן שלך. אם צריך, תדברי איתו אפילו יום אחרי כדי לגרום לו להבין שהוא לא יכול להתנהג באופן כזה כלפייך. גם אם הוא יבקש שוב סליחה, תגידי שזה לא מה שיעלים את התחושות הקשות שאת חווה עכשיו בגללו. הוא צריך לדעת שיש מחיר למעשים שלו, ומותר לך להיות איתו ברוגז ולהיעלב ממנו אם הוא מתנהג בצורה שפוגעת בך".
אני אם לילד בן 6.5 שעלה השנה לכיתה א’. הוא מסתדר נפלא בבית הספר, אבל לצערי, ברגע שהוא צריך ללכת לצהרון הוא מתעצבן ובוכה. הבנתי שהוא מסרב להשתתף בפעילויות בצהרון ודורש ללכת הביתה. איך ניתן לעזור לו?
“אין כל סיבה לכעוס. הילד ככל הנראה לא מרגיש נוח בתוך המסגרת הזו. תמשיכו להיות נחושים ותקיפים ואל תוותרו לו. בתור התחלה, כדאי שתשוחחו עם הילד ותבהירו לו באופן חד־משמעי שאין אפשרות לבטל את הצהרון - לפחות לא בשנתיים הקרובות. בהמשך, העניקו לילד פתרונות יצירתיים בתוך המסגרת שבה הוא נמצא - פתרונות שיקלו על השהות שלו שם: חוברת עבודה מהבית, פנס או צעצוע שיהיה בתוך התיק שלו. אתם יכולים לבדוק אפילו אפשרות הבאת בעל חיים מהבית אם המסגרת מאפשרת את זה. אתם יכולים להציע לו שייצור איתכם קשר פעם אחת בשעה או אפילו להביא אוכל מיוחד מהבית - כל מה שיקל עליו".
בני בן ה־6.5 הוא ילד מאוד ביישן וחסר ביטחון. הוא מרגיש לא בנוח אפילו להציע לילדים אחרים לשחק איתו. מנגד, אני שמה לב שלאחרונה הוא מפגין אלימות ותוקפנות. זה מתבטא בכך שהוא מדבר אלי ולאחים שלו מאוד לא יפה ולעתים גם מקלל אותנו ומרביץ. מה הסיבה לכך?
“אנחנו תמיד נחפש סיבה לכך שילדים משנים את ההתנהגות שלהם בצורה כזו קיצונית - מעבר דירה, לידה של אח חדש, שינוי מסגרת חינוכית כזו או אחרת. לפעמים הסיבה הזו מקדמת אותנו בפתרון ועוזרת לנו לעזור לילד, ולפעמים אנחנו צריכים לנחש לבד מה קורה ולמצוא פתרונות יצירתיים שיגרמו לנו לטפל בסוגיה הזו. אף שההתנהגות שלו לא מקובלת עלינו, התגובה שלנו כהורים חייבת להיות עניינית. את צריכה לדבר איתו ולהבהיר לו שכשהוא מתעורר בלילה מחלום רע וקשה לו, את מתעוררת ועוזרת לו, אבל כשהוא מתקשה לקבל את המצב שלו וכועס על משהו עד שזה מגיע למכות וקללות, הוא לא יכול לצפות שתמשיכו לקבל באהבה את ההתנהגויות שלו".
"כרגע הוא שבוי בתוך סחרחורת - הוא בחרדה, מקלל ומרביץ, ואז ההורים כועסים עליו, והוא נכנס לחרדה מוגברת, וזה לא נגמר. מישהו חייב לשבור את השרשרת הזו. הוא לא יכול לקבל אקסטרה־תשומת לב והתייחסות רק מפני שהוא מתנהג בצורה כזו. תודיעי לו שבפעם הבאה שהוא מתנהג בצורה אלימה ותוקפנית כלפי האחים שלו, אתם תלכו יחד לחדר אחר ותשאירי אותו להתמודד לבד עם הכעסים שלו, וכך גם תעשי".