לפני כשבועיים בתי חוותה את הלידה הראשונה שלה. זו הייתה חוויה מאוד קשה, נתנו לה אפידורל פעמיים, אבל לצערי זה אפילו לא השפיע עליה. היא עברה לידה רגילה ומיד אחר כך עברה ניתוח להוצאת השליה. מאז היא מחוברת לקטטר ואינה יכולה לתת שתן. מה עלינו לעשות כדי לעזור לה להרגיש טוב יותר? והאם ייתכן שהאפידורל פגע בתפקוד השלפוחית?


“מבחינה אנטומית שלפוחית השתן ממוקמת לפני הרחם. במהלך ההריון והלידה האזור עובר שינויים רבים ולכן נשים רבות סובלות מהפרעות במתן שתן, גם אם עברו לידה רגילה. כדי לפתור את זה אנחנו זקוקים קודם כל להרבה סבלנות. סביר להניח שעוד כמה ימים יוציאו לה את הקטטר ויתנו לה לנסות לתת שתן לבד. מעבר לזה אני מאמין שהרופא יעשה לה בהדרגה גמילה מקטטר, יסגור אותו ויאפשר לשתן להצטבר בשלפוחית, עד שבסוף היא תיתן שתן באופן עצמאי. אין כל סיכוי שהאפידורל פגע בתפקוד שלפוחית השתן של בתך, כי לדברייך הוא לא השפיע. מה גם שאם הוא היה משפיע, עלייך לזכור שהשפעתו של האפידורל היא זמנית ולכן לא הגיוני שיצר את המצב. אני מציע שתרגיעי אותה כי זה מצב זמני שיסתדר ממש בקרוב".



אני בת 64, סובלת ממיגרנות עם אאורה ולפני כשנתיים עברתי אירוע מוחי קל. לפני כחודשיים נהגתי ברכב ופתאום שכחתי את הדרך למקום שאליו אני נוסעת כל יום. כמה דקות אחר כך חטפתי התקף איום ונורא של מיגרנה. אני חוששת שיש קשר בין הדברים ותוהה איך אוכל לטפל במצב. מה דעתך?


“כנוירולוג אני שומע פעמים רבות על תופעות מסוג זה. אם אירוע כזה מתרחש פעם אחת, אנחנו לא צריכים להיכנס לפאניקה. זו יכולה להיות הפרעת קשב, יכול להיות שבדיוק האזנת לחדשות, דיברת בטלפון או שמשהו בנוף המוכר לך השתנה. אם מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה, אני ממליץ שתפני לרופא המטפל, כי אין ספק שזו תופעה המחייבת התייחסות. מעבר לזה, חשוב שתזכרי שיש סיכוי שמדובר באאורה, תופעה שמקדימה לפעמים התקף מיגרנה”.



אני בן 68 וסובל מיתר לחץ דם, כולסטרול והזעת יתר. התופעה משפיעה על איכות השינה שלי משום שאני מזיע בעיקר בשעות הלילה, ואף נאלץ לא פעם להתעורר ולהחליף את הפיג'מה ואפילו את המצעים. עשיתי את כל הבדיקות שצריך, החל מבדיקות הורמונליות ועד לאיסוף שתן, אבל דבר לא הצליח לעזור. מה אני צריך לעשות כדי לפתור את התופעה המעיקה?


"תופעת הזעת היתר מוכרת וידועה. בחלק מהמקרים באמת מדובר בתופעה הורמונלית הניתנת לטיפול. חשוב לי לציין שישנן גם מחלות דם או מחלות זיהומיות שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא הזעת לילה. אז מה שביכולתנו לעשות זה לפנות לרופא המתמחה בעניין שיבצע פרוטוקול בדיקות להזעות לילה וכך ישלול את כלל המחלות הללו. אם אחרי כל הבדיקות שתבצע עדיין לא יימצא הגורם, אני ממליץ לבדוק את רמת הטסטוסטרון בדם ובתיאום עם הרופא לתת לך תוספת של ההורמון כטסט. אפשר להשיג את זה כזריקה או כג'ל ותוך חודש בודקים אם יש שיפור או אין. אם זה לא עוזר, האפשרות הנוספת עבורך היא ליטול תרופה בשם 'ליריקה', הניתנת לכאבים עצביים ומשפיעה על העצבים ההיקפיים. בהחלט יכול להיות שהיא תצליח לשפר את מצבך. שווה לנסות".



לפני כ־15 שנה עברתי ניתוח להסרת משקפיים. היום, כשאני בת 66, נתבשרתי שעליי לעבור ניתוח בעקבות קטרקט. אני חוששת מאוד לבצע ניתוח. מה דעתך?


“קטרקט הוא מצב בו העדשה הופכת להיות עכורה ומפריעה לראייה. עלייך לזכור שאת הניתוח להסרת המשקפיים עשית בקרנית, ואילו את הטיפול בקטרקט מבצעים בעדשה עצמה. חשוב שתדעי שאין כל קשר בין הדברים ואין סיבה לחשוש לבצע את ניתוח הקטרקט. הוא נעשה להרבה חולים שעברו בעבר ניתוח להסרת משקפיים, כמוך". 



שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.



רפי קרסו הוא פרופסור למדעי המוח ומערכת העצבים מאוניברסיטת בר־אילן, MD, לשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית ומרפאת הכאב במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה.